ישראל כץ: "המציאות, שאזרחי ישראל סבסדו את אל על במקום שהיא תתייעל, הסתיימה"

בראיון מיוחד לרגל היבחרו שוב ל'איש השנה' של ענף התיירות מדבר השר כץ בפתיחות על הכל. הוא לא בוחל מלהעביר ביקורת על חברת אל על, שלא נערכה להסכם השמים הפתוחים: "חבל שהושקעו מאמצים כדי לנסות למנוע את זה במקום להיערך לכך".

שר התחבורה מבהיר, מה החברות הישראליות צריכות לעשות, על העתיד הפוליטי שלו, מה הוא חושב על שחרור המחבלים ומדוע התנגד לכך בממשלה.

שר התחבורה, ישראל כץ, הוכיח שוב, גם השנה, שהוא דבק בדרכו, ולא נרתע מאיומי שביתות או פגיעה פוליטית.

לאחר שהסכם 'השמים הפתוחים' הוקפא עד אחרי הבחירות ע"י ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היו בטוחים הכל שהשר כץ יתקפל ולא יתעקש, אך מתברר כי המציאות שונה, וכץ רק איפשר לראש הממשלה פסק-זמן עד אחרי הבחירות. מיד לאחר מכן כץ קיבל את התמיכה הממשלתית והסכם 'השמים הפתוחים' אושר.

כץ, 58, לא נרתע בימים אלה גם מעימות עם ועדי העובדים של הנמלים.

כץ נבחר בשנה שעברה ל'איש השנה' המשפיע בענף התעופה, התיירות והמלונאות בישראל. גם השנה נבחר כץ, בפעם השנייה ברציפות, לאיש השנה של 'פספורט'. מאז ש'פספורט' החל לערוך את דירוג 100 האנשים המשפיעים, איש לא נבחר פעמיים וברציפות ל'איש השנה'. כץ עושה היסטוריה, בעיקר בזכות הסכם 'השמים הפתוחים', שלו השפעה גדולה מאד על עתיד הענף.

כץ בראיון מיוחד ל'פספורט' כרגיל מדבר בפתיחות ובגילוי לב מוחלט.

שר התחבורה, היו כאלה שכבר היו בטוחים שכופפו אותך עם הסכם 'השמים הפתוחים', ואתה הלכת איתו עד הסוף. איך ההרגשה מבחינתך?
"הרגשה טובה מאד. היה לי ברור שההסכם ייחתם. קידמנו אותו לאורך השנים, במו"מ, בשקיפות, ביסודיות. כל דבר שהיה ניתן להקל בו על החברות הישראליות נלקח בחשבון. השגנו למעשה את המקסימום".

כאשר הכל היו בטוחים שכופפו את ראש הממשלה, צחקת בלבך?
"כל הרפורמות, שאני מקדם, כולן מתקיימות. היה טיעון של ראש הממשלה, שלא כדאי לחתום לפני הבחירות, ובדיעבד יכול להיות שהוא צדק גם. אולי זה היה מתפרש לא נכון. האירופאים, חתמנו איתם בראשי תיבות, ומיד אחרי הבחירות הבאתי את זה לאישור, וזה אושר בדיוק כמו שזה. בלי קשר לעניינים פנים ישראלים".

שוב הוכח שאתה אולי כיום אחד השרים היותר חזקים. צברת תנופה גדולה מאד במרוצת החודשים האחרונים, כשאתה מתעקש על כל דבר שאתה חותר אליו?
"יש דברים שהם לטובת הציבור. כיום זה מאד מחודד גם בהרכב הממשלה. הנושאים האזרחיים במרכז סדר היום. מיד שהוקמה הממשלה, חשבתי שזה נכון. שיתפתי גם את שר האוצר, כמובן, בגיבוי ראש הממשלה, והבאתי את זה. היה ניסיון בוטה של ההסתדרות והוועדים של חברות התעופה למנוע את החלטת הממשלה, את אישור ההסכם. הדפתי את הלחצים והבאתי את זה לאישור הממשלה. התהליך התחיל ויהיו לו תוצאות בעתיד".

מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, זכה לקבל ממך שיעור בפוליטיקה...
"שקדי תרם למדינת ישראל. היה מפקד חיל האוויר. יש לו את הזכויות שלו. אני לא מנהל את אל על. מהרגע הראשון הבהרתי שאני הולך לקדם את הסכם השמים הפתוחים. חבל שהוא ואחרים חשבו שהם יכולים למנוע את זה. אם הם חשבו כך, התברר להם שהם טעו. ברגע שגיבשתי, הייתי חייב לפעול שזה יעבור. חבל שהושקעו מאמצים כדי לנסות למנוע את זה במקום להיערך לכך".  

כשאתה רואה מה קורה עם האיחוד האירופאי בנושא המוצרים מיהודה ושומרון, זה לא צורם?
"ראיתי בזה הסכם טוב מבחינה כלכלית, חברתית, לאזרחי מדינת ישראל, הגברת תיירות, תוספת גדולה של מקומות עבודה. ראיתי בזה גם הישג מדיני, שהמדינות באיחוד האירופאי פה אחד באות ומאשרות את זה. דווקא כאן קיבלו 27 שרי תחבורה את ישראל להיות חלק מזה. זה הישג מדיני דווקא בתקופה שיש בעיות ומגבלות, שמנסים להטיל בכיוונים אחרים".

קובי קרני יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות, אמר: עם כל הכבוד להסכם, זאת סתם הונאה, כי השמים כבר היו פתוחים ולא שומרים על חברות ישראליות. זה לא בסדר ופוגע בתעופה הישראלית. מה תגובתך?
"אני מציע לא להתבטא בלשון כזו, כי קודם כל, גם אם מישהו ניסה למנוע את זה, מאינטרסים כאלה ואחרים, הרי שזו עובדה וההסכם קיים. אני מציע לכולם להסתגל ולהיערך, להפיק את המיטב והמקסימום מההסכם. ברור שההסכם הזה טוב לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל. נכון שהוא יוצר תחרות מול חברות תעופה ישראליות, מול גורמים, שאולי נשענים וקשורים אליהן, אבל יש המון, שעוסקים בתחום הזה, ומאד מברכים על ההסכם, ואין שום ספק, שרואים את הצורך להכין את נתב"ג לכך. כל התחזיות הן, שאם השנה נגיע לסביבות 13 מיליון נוסעים, בנתב"ג נערכים שיגיעו 16 מיליון נוסעים לפחות".

אבל כפי שכבר הבהרנו בעבר, אין מספיק מלונות...
"בשלב הראשון יש עוד תשתית שאפשר לקלוט, אבל אין ספק שמדינת ישראל הייתה צריכה וצריכה במקביל להיערך לתוספת של תשתיות תיירות, מלונות, מקומות לינה, אטרקציות, כל מה שיכול למשוך תיירים. פגשתי את שר התיירות. אנחנו גם רואים עין בעין את הנושאים הללו. משרד התיירות, כפי שהבנתי, נערך לעשות את המקסימום. אני כשר תחבורה עשיתי דבר שהוא בשורה גדולה מאד למדינת ישראל".

אל על כבר הבינו שיש שמים פתוחים?
"יש שמים פתוחים. כבר בתיירות החורף הקרובה נראה ניצנים ובקיץ הבא נחוש בכך בעוצמה גוברת והולכת ובכל אחת מהשנים הקרובות. חברת אל על יש לה את הבעיות הייחודיות שלה. אני דגלתי במשך כל השנים שמדינת ישראל תיקח אחריות על אבטחת התעופה. זו הייתה עמדתי. הצעתי, כזכור, להקים רשות לאומית לאבטחת תעופה. דווקא אל על נסוגה לאחר מכן מהתמיכה שלה ברעיון הזה. אנחנו סיכמנו גם על מימון כמעט מלא של כל ההוצאות על אבטחה. כרגע אל על צריכה להיערך נטו לתחרות שמים פתוחים. אין כבר את הבעיה המכבידה של הביטחון. זה כבר הופך ליתרון. הבעיות של אל על ידועות ורואים את קשיי ההיערכות של אל על. בעלי אל על, מנהלי אל על והעובדים צריכים להבין שהם חייבים להיערך למציאות של שמים פתוחים, כדי שלא ייתפסו לא מוכנים לתחרות".

אולי היו צריכים להביא אותך לחברה לעשות סדר?
"אני מסתפק בתפקיד שלי. זו חברה פרטית שיש לה בעלים ומנהלים. המציאות מאד ברורה. הם יכולים להתייעץ במומחים מתחום התעופה. שמעתי חוות דעת לא מעטות. אין ספק שלאל על יש סיכוי, ויש כאן גם סיכון. הם צריכים להיערך לקראת הסיכוי. שיתופי פעולה עם חברות אירופאיות, עוד יעדים. זה לא רק אל על. זו גם ארקיע וישראייר".

יש סיכוי שאל על תיעלם?
"אל על לא צריכה להיעלם. אני לא מאמין ואני מקווה שהיא לא תיעלם, אבל היא חייבת לנקוט בפעולות של התייעלות, שהיא לא נקטה בהן מאז שהיא הופרטה. הייתה כאן הפרטה ללא שינוי מבני. הסכם השמים הפתוחים גם צריך להביא אמצעי של לחץ עצמי על כל הגורמים באל על כדי לנצל את הסיכוי ולא להיקלע לסיכון".

ואם העובדים לא יחתמו על הסכם העבודה שדורשים מהם?
"אני לא מנהל את אל על. אני נמצא במצפון שקט לחלוטין. נתתי להם את התנאים הכי טובים. אני משוכנע שניתן להיערך לתחרות הזו. בסך הכל ישראלים גם אוהבים לטוס במטוסים ישראלים ובחברות ישראליות. הכוונה שסך כל הנוסעים יגדל כאן. אפילו אם האחוז של אל על יירד, עדיין מספר הנוסעים, שהיא תוכל להטיס, יכול להיות יותר גדול".

אם אל על לא תנקוט מה שהיא צריכה, ואתה תראה שהחברה הולכת לכיוון של סגירה, יש סיכוי שתתערב ותעשה הלאמה לחברה, לסגור ולפתוח אותה מחדש במניית הזהב שיש לממשלה?
"לא תהיה הלאמה לחברת אל על. הממשלה לא לוקחת על עצמה חברות תעופה. זה כבר מאחורינו".

אז יש סיכוי שלא תהיה חברת אל על?
"היו שנים של מו"מ. גם החתימה הייתה בהדרגה. גם עכשיו הביצוע בדירוג של חמש שנים. המציאות, שאזרחי ישראל סבסדו את אל על במקום שאל על תתייעל, המציאות הזו הסתיימה. מעין מונופול בעצם היה כאן. למציאות כזו, כמו בתחומים אחרים, לא יכולתי להרשות להימשך. הדבר הזה הסתיים, וכל אחד צריך להבין את זה".

ואם בחברת אל על לא יגיעו להסכם עם הרוכש הפוטנציאלי, ישי דוידי?
"למה שלא יגיעו? אם רואים מציאות כזו, חברה חפצת חיים, ההנהלה, הבעלים והעובדים, שינקטו בצעדים הנדרשים. אם כולם רוצים לשמור על הזכויות ולא להיכנס למצב של יכולת להתחרות, בוודאי תהיה לחברה בעיה. אני מקווה שזה לא יהיה המצב".

אנחנו רואים שחברת התעופה טורקיש איירליינס הפכה להיות חברת התעופה הזרה הגדולה הפועלת בישראל. זאת כאשר החברות הישראליות לא יכולות לטוס לטורקיה בגלל ענייני בטחון. איך אתה מטפל בכך?
"מכיר את הסוגיה הטורקית. מטפלים בכך. זה בעיקר בטורקיה. היו בעיות מול רוסיה וסקנדינביה, ופתרנו את זה. אני מקווה שהעניין הטורקי ייפתר. זה לא קשור להסכם השמים הפתוחים. מי טס איתם? ישראלים. יש כאן תחרות. את הטקסטיל מביאים מסין. אם לא, המוצרים היו הרבה יותר יקרים. בסוף תהיה כאן תחרות של כולם עם כולם. בעניין הטורקי צריך לטפל בעניין ההדדיות".

איך, לדעתך, שלוש חברות התעופה הישראליות, אל על, ארקיע וישראייר, ייצאו מהסכם השמים הפתוחים?
"אני רואה שדווקא ארקיע וישראייר מנסות לנצל את ההזדמנות ולפתוח שווקים ולהיערך לשמים הפתוחים. אל על, יש לה את הבעיות שלה, והיא חייבת לעשות שינויים עמוקים בלי קשר לשמים הפתוחים.  אם לא תעשה זאת, מצבה יהיה מאד לא טוב. אני מעוניין באל על חזקה. אני לא יכול להתערב ביחסים שם בין ההנהלה והעובדים. הם חייבים בשינויים כדי להתחרות. אף אחד לא יבוא ויחלץ אותם מהתוצאות, אם לא ייערכו בזמן".

אגב ארקיע וישראייר, אתה חושב שצריכים להתאחד?
"לא יודע. אני לא מתערב. כל חברה יכלה כאן לפעול. בהתחלה אישרתי לאל על לטוס לאילת ושתי החברות האלה התנגדו ואמרו שזה יפיל אותן. בינתיים רק הוזלו המחירים והתרבו הנוסעים כתוצאה מהתחרות הזו. אותו דבר בטיסות הבינלאומיות. יש הזדמנות לאיתור יעדים חדשים. חברות דינמיות ומנוהלות טוב יודעות לנצל את ההזדמנות הזו".     

בזמנו לא נבהלת מכל הלחץ, שניסו להפעיל עליך. עברת את זה בצורה טובה ולא חששת. הלכת עם הקו שלך עד הסוף...
"אני לא חושש מוועדי העובדים, לא בתעופה, לא ברכבות ולא בנמלים, ולא מכל הגורמים האחרים בענפים, בהם אנחנו מבטלים את המונופולים ומייצרים תחרות. התמיכה של הציבור היא הכוח המשמעותי. בכל מקום שנמצאים, בממשלה, בכנסת, במפלגה, אנשים מחוברים לציבור. בכל מקום נורמאלי ודמוקרטי. התמיכה של הציבור נותנת כוח גם בתוך הגושים האלה".

גם בממשלה אתה לא חושש להצביע נגד ראש הממשלה והולך עם האמת שלך?
"בעניין שחרור המחבלים הצבעתי נגד, ואני משוכנע לחלוטין, כשרואים את המחזות, את המשפחות השכולות, אני משוכנע שעשיתי דבר נכון. התקדים הזה של שחרור מחבלים רוצחים רק כדי להתחיל מו"מ הוא טעות חמורה. הצבעתי נגד הדבר הזה. עמדתו של ראש הממשלה הייתה אחרת. כמו שמקובל, כשר בממשלה, אני חייב, זכאי ורשאי להביע את עמדתי ולהיאבק עליה".

נצטער על כך בעתיד, על השחרור הזה?
"מאחר וזה קרה ועמדתי לא התקבלה, אני צריך תמיד לאחל, שיקרו רק דברים טובים, אך לצערי, יש לי חשש. זה לא שדבר אחד מכריע כאן את הכל. זה עוד צעד, שבעיניי מחליש אותנו בעוד מדרגה מול כל מה שקורה כאן סביב. מדינת ישראל מספיק חזקה. היא תוכל לעמוד בדבר הזה, אבל המחיר שמשולם כאן הוא מחיר מוסרי ומחיר עקרוני כבד ביותר, שלפי השקפתי, היה צריך להימנע ממנו".

יש בכלל סיכוי להסכם עם הפלסטינאים, אתה חושב?
"גם הציבור רואה, שהסיכוי להסכם אמיתי, רציני, בטוח עם אבו מאזן הוא סיכוי קלוש. יש גם ספק לגבי כוונותיו וגם לגבי יכולותיו במציאות האזורית והפלשתינאית. כשעזה בכלל לא בשליטתו, אלא בשליטת החמאס, המו"מ לא יכול להביא להסכם אמיתי".    

נראה שאתה סולל את דרכך לראשות הממשלה בעוד כמה שנים?
"אנחנו לא עוסקים כלל בדברים האלה. רק התחלנו בקדנציה. יש לנו ראש ממשלה. עובדים יחד איתו. הכוח שלי דווקא בעיקר משום שאני לא עוסק בחישובים האלה, אלא יודע שקיבלתי תחום מאד חשוב".

אבל נראה שהשתנית?
"קידמתי את הדברים, שפשוט עכשיו הבשילו. תמיד שאלו אותי על הנמלים. אמרתי: חכו ותראו. ברגע שזה מבשיל, לא מעניין אותי הוועדים. נהגי הקטרים למדו שאי אפשר להחזיר את הדברים אחורה. נקודת המבט הציבורית משתנה יותר מאשר אני משתנה. כרגע נכון שבממשלה הזו אפשר להעביר ולקדם דברים, שתואמים את מה שהכנתי בשנים הקודמות".

החליטו לסגור את שדה דב ב-2018. אתם מרחיבים את בן גוריון,  ומה עם שדה חילופי?
"אני שר תחבורה ואחראי על הקמת שדות תעופה, ומקימים ברמת תמנע את שדה התעופה רמון. גם האירועים הביטחוניים האחרונים מלמדים, כמה דחוף להקים אותו. העבודות התחילו כבר. שדה התעופה האזרחי הראשון, שמוקם מאז קום המדינה. נקים גם שדה משלים. נביא את מערכת הביטחון בסוף להכריע, באיזה מקום הם מאפשרים לנו להקים. שדה דב זו מציאות, בה היה מצב משפטי, שהמדינה התחייבה לפנות אותו בפרק זמן סביר. בדיונים עלה התאריך עד 2018 מבחינת פינוי הפעילות הצבאית וקודם אולי הפעילות האזרחית. מאחר ואני חייב כשר התחבורה להכין אלטרנטיבות, לא יכולתי לחכות, אני או כל מי שהיה שר תחבורה, עד הרגע האחרון. אז היו שואלים: למה לא נערכתם? מה עושים עכשיו עם כל הטיסות המסחריות? לכן טוב שנחתם ההסכם הזה מבעוד מועד. הוקצה סכום כסף נכבד לרשות שדות התעופה להכין את נתב"ג לקליטת הטיסות המסחריות משדה דב. אני אישית תומך לאפשר להמשיך בפעילות האזרחית עד סמוך לסיום הפעילות הצבאית במקום".

מה עם שדה חלופי באזור המרכז?
"שדה משלים בטווח של שעה מנתב"ג, אנחנו מעדיפים שזה יהיה בנבטים. יש התדיינות עם צה"ל. הנושאים לא פשוטים מבחינתם. כבר למעלה משנתיים, שהנחתי דוח בממשלה להחליט על הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים. כאן נדרשת הכרעה של ראש הממשלה והממשלה. כדאי שיקבלו החלטה במהירות, כי אין לנו הרבה זמן לכך. נתב"ג עומד להתמלא".

בזמנו אהוד ברק היה נגד. מה העמדה של בוגי יעלון?
"מערכת הביטחון באופן מסורתי לוקחת שולי ביטחון, אבל זה התפקיד של הממשלה לקחת החלטות. בסופו של דבר, חייבים לבנות עוד שדה עם פשרה מסוימת של מערכת הביטחון".

אתה מרגיש סיפוק בכל ההתמודדויות והשינויים האלה?
"אנשים פתאום מבינים שגובשו כאן רפורמות מאד משמעותיות ומעבירים אותן ללא חשש תוך דאגה לאינטרס הציבורי. אני בהחלט נתקל בגלי אהדה גדולים מאד בציבור. לחיצות יד, טפיחות על השכם, תמשיך כך, אל תחשוש. זה עושה טוב שהציבור תומך".