טיול לשבת: נחל תקוע ומערת חריטון

צאו לטייל בארץ. על רקע עוד שבת המהווה אנטיתזה לעונת החורף וכוללת מזג אוויר מושלם לטיולים, מזמין אתכם "פספורטניוז" להעביר את סוף השבוע בגוש עציון לחוויה היסטורית, תרבותית וכזו אשר תותיר בכם פרט לנוף מדברי מהפנט גם לא מעט ערכים חינוכיים. מוכנים? בואו נצא לדרך. שתהיה שבת שלום.

"תקוע וחריטון על רגל אחת"

נחל תקוע המתהדר בנופו המיוחד של ספר המדבר, טומן בחובו סודות וסיפורים רבים. בחלקו המערבי של הנחל הוא נקרא "נחל תקוע", ובחלקו המזרחי נשפך ל"נחל דרגה", כאשר "דרג'ה" הערבי, הנשפך לצפונו של ים המלח. בטיול בנחל נטעם מאופיו המיוחד של ספר המדבר, הלוא הוא קו התפר הצר בין הרי יהודה למדבר יהודה.

נמשיך ללכת בעקבות מקום מוצאו של עמוס הנביא ואף נלמד ונרחיב על אישיותו הצומחת מתוך הקרקע הזאת. נמשיך ונבקר במערה התלויה של חריטון הקדוש, האיש שהפך לאגדה ונחשב לסמל הנזירים בדת הנוצרית כולה וכמי שהיווה מודל לחיקוי אצל רבים עד היום. נקנח בזחילה מאתגרת במערה הקארסטית הארוכה בארץ.

עתה נעבור לחריטון הנזיר המכונה גם "חריטון הקדוש" אשר נמנה בין מייסדי מוסד הנזירות הראשון בישראל. חריטון הגיע לירושלים מעיר מולדתו שבדרום טורקיה במסע שמטרתו: להתחקות אחר דרכיהם של אליהו ויוחנן. תקופת הגעתו של הנביא לארץ מקבילה להשתתת הדת הנוצרית כדת רשמית על האימפריה הרומית (שנות השלושים של המאה הרביעית לספירה). חריטון, שלא רואה בעין יפה את התהליך בשל המינויים הדתיים השרירותיים שנלוו אליו, התאכזב והחל הוא קורא להתנזרות.

האגדה מספרת שבעת העלייה לארץ נשדד חריטון ונלקח למערת השודדים. בעת ההמתנה במערה עבר בה נחש והטיל את ארסו בכד היין ממנו שתו לאחר מכן השודדים. לאחר שהורעלו ירש חריטון את כל רכושם והחליט להקים מנזר ראשון מכספי הירושה. את מנזרו הראשון ייסד חריטון בואדי קלט – מנזר פארן. אלו למעשה כוכים קטנים בסלע שימשו את הנזירים למגורים של התבודדות וסגפנות, כאשר ביום ראשון התאספו כולם דרך ה"לאורה" (=השביל הצר) המחברת בין הכוכים – אל המנזר המרכזי לתפילה משותפת.

שיטתו התחילה לתפוס תאוצה והפכה נחשקת מאוד, עד שלא די היה בצורך במנזר אחד בלבד . על כן,החליט חריטון לנדוד מזרחה ולהקים מנזר שני- מנזר דוק בהר קרנטל (מתנשא מעל יריחו) במנזר השני התרחש אותו התהליך כמו בראשון ועל כן שוב נדד הנזיר, הפעם אל מתחת לתקוע. במקום זה, הקים הנזיר את מפעל חייו – המנזר האחרון והגדול ביותר שגם נקרא על שמו– מנזר חריטון (סוקה). לקראת  סוף ימיו חי לו הנזיר במערה התלויה ודבר זה מתועד בספר הביוגרפיה שלו- "חיי חריטון". בסוף ימו חזר חריטו ונקבר במנזרו הראשון – מנזר פארן. יש לציין במהלך הטיול אטרקציה נוספת בדמות מערת החריטון המכונה גם .כ"מערה הלא ידועה". 

המערה הינה מערת הקארסט שנוצרה בתהליך של המסת סלע במים חומצתיים ונחשבת לארוכה ביותר בארץ שהתפתחה בסלע גיר. אורכה הכולל של המערה כארבעה ק"מ והיא מורכבת מ-55 חדרים המחוברים בסעיפים רבים. את שמה קיבלה המערה מכיוון שבתחילה ייחסוה כמערתו של הנזיר חריטון  מכיוון שזוהי המערה הגדולה ביותר באזור. כיום, לאחר עיון בספר ביוגרפית חייו, "חיי חריטון", יודעים אנו שזו לא הייתה מערתו האישית אך השם נשתמר. 

בנוסף נלמד בטיול על התרבות הנאטופית הנחשבת לתרבות חומרית שהתקיימה בארץ ישראל בשנים 10,000-8000 לפנה"ס. התרבות ששרידיה הראשונים נמצאו בואדי חריטון 

היא הראשונה בה חיו בני אדם בחברה גדולה (עד כ-150 איש). הממצאים העיקריים הם מבנים פשוטים, קברים, המון כלי צור ולפעמים עצמות. 

איך מגיעים: נוסעים על כביש 60 ופונים בו מזרחה על פי השילוט לכיוון תקוע. עוברים את הכניסה הדרומית לאפרת ולאחר נסיעה של כ-5 דקות מגיעים לעמק העשיר בכרמי זיתים ובסופו מתנשאת הגבעה עליה נמצאת תקוע המקראית (תקועא בימינו). בעמק מגיעים לצומת טי ופונים בה שמאלה. לאחר נסיעה קצרה יש לפנות ימינה לתוך הישוב תקוע. מהכניסה לאפרת ועד הכניסה לתקוע משך הנסיעה כ-5 דקות.

בכיכר הכניסה לישוב לפנות ימינה ולהמשיך ישר בפניה הראשונה. לפני המחנה הצבאי נפגוש בעוד פניה, נפנה ימינה ומיד שמאלה – לכיוון תקוע ב' ג' ד'. משם נתפתל יחד עם הכביש, נמשיך ימינה במזלג עד שנפגוש בפילבוקס בו נפנה שוב ימינה עם השלט "למערת חריטון". נרד עם הכביש הצר ועם הסימון השחור כמה מאות מטרים. כשיתחיל הכביש לעלות -  נחנה במפרץ מצד שמאל ומשם נתחיל את המסלול.

אם רוצים להקפיץ את אחת המכוניות לסוף המסלול יש לחזור באותה דרך אל כיכר הכניסה ושם לפנות ימינה. לפני הבסיס יש לפנות ימנה והשביל מתעקל לשמאל. אחרי 200 מ' יש פנייה שמאלה לחוות סוסים ובכביש זה צריך להמשיך ישר עד החניה שבסופו.

איך הולכים? בתחילת הנחל נראה מעלינו את קצה היישוב נוקדים המוכר כיישוב קהילתי מעורב בו מתגוררים דתיים וחילוניים וכזה שהוקם בעזרת "אמנה" משותפת. לאחר כרבע שעה של הליכה בשביל המסומן בגיא, נרד ע"פ הסימון בירידה תלולה של כ-25 מ'. כעת, מצד שמאל נראה מפל יבש כשמתחתיו משטח סלע רחב. מנקודת מנוחה זו ניתן לצפות היטב על הנוף שהיה לעמוס הנביא- "תבנית נוף מולדתו".

נמשיך על הגדה השמאלית של הנחל. לאחר כ-500 מ' נפגוש בעליה חדה של כ-5 מטר שמאלה, שסוטה מהמסלול אל המערה התלויה של חריטון הקדוש. את המערה ניתן לזהות ע"פ בריכות האיגום הקטנות שבה והחור בתקרתה.

נרד מהמערה חזרה אל השביל. לאחר כמה מאות מטרים נפגוש בפינת חמד משמאל לשביל: נביעה בצוק הסלע הנשפכת למעיין קטנטן- 30 סמ"ר, קרוי עין א-נטוף (=המעיין המטפטף). מכאן נוכל נצפות על שרידי מנזר חריטון, על המוני כוכי ההתבודדות ועל הלאורה המחברת ביניהם. 

נמשיך ישר בסימון השחור, עד שזה יתפצל עם סימון שקוף המורה שמאלה. כדי להגיע למערת הזחילה נעלה בסימון השקוף עד לכניסה למערה, מעקה מתכת, כניסה ברורה ומסודרת. 

נחזור אל הפיצול של הסימון השקוף עם השחור. השביל השחור עולה למעלה אל היציאה מהנחל. כעבור כ-10 דקות נגיע לבור מים גדול בעל ארבעה פתחים בצמוד אליו החניון בו מחכים לנו הרכבים ושם מגיע טיולנו לקיצו.