בית המשפט: בריטיש לא יכולה להיות קשורה בהסכם יאט"א ולא לשלם תגמול לסוכן הנסיעות

כל אחד מהצדדים מרגיש שהוא המנצח, אך אין ספק שלפסיקה של שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אסתר שטמר, בערעור 117 סוכני הנסיעות יחד עם התאחדות סוכני הנסיעות בעניין הפסיקה בתביעה נגד חברת בריטיש איירווייס, תהיה השלכה עתידית על ההתנהלות בין חברות התעופה לסוכני הנסיעות. עורכי הדין ילמדו וינתחו את דברי השופטת שטמר.

מצד אחד השופטת שטמר, שבית המשפט העליון החזיר אליה את התיק לפסיקה, דחתה את תביעת הסוכנים כנגד ביטול ההסכם של בריטיש איירווייס עם סוכני הנסיעות ואף חייבה אותם לשלם לחברת התעופה שכר טרחה של 20,000 שקל, אך מנגד קבעה שאי אפשר להיות קשור להסכמי יאט"א ולא לשלם תגמול.

בפסק הדין מצוין אף כי: "בריטיש אינה יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו (כשם שנהגו שלוש החברות בעניין לופטהנזה) ולבטל את עמלת הסוכן תוך המשך קיום יחסי הסוכנות".

השופטת שטמר מפרשת עוד וקובעת כי: "ביטול הסכם הסוכנות עם סוכנות נסיעות מותר לפי הכללים, ונעשה לפי הכללים, תוצאתו ניתוק היחסים החוזיים בין הסוכן לבין בריטיש", אך יחד עם זאת השופטת שטמר מוסיפה כי: "בריטיש לא יכולה היתה להביא להפחתת העמלה ל-0 ולהמשיך לקיים את היחסים החוזיים בין הצדדים, כפי כוונתה המקורית".

על ההבדל בין פסק הדין בעניין לופטהנזה לפסק הדין בעניין בריטיש מציינת השופטת שטמר כי ההבדל הוא: "האם רשאית חברת תעופה להפחית את התגמול לסוכן הנסיעות ל-0? ומה דינו של ניסיון לעשות כן? בעניין לופטהנזה נקבע כי ברור שהכוונה היתה להישאר קשורים בהסכמי יאט"א, תוך הפחתת התגמול ל-0, פעולה שמנוגדת להסכמי יאט"א מעצם העובדה שלא ניתן תגמול לסוכן הנסיעות, בניגוד לאמור בסעיף 9 בהסכם ההתקשרות. בעניין בריטיש נקבע כי הודעת בריטיש עולה בקנה אחד עם הסכמי יאטא, לא בחלק שהתיימר להפחית את התגמול ל-0 כי אם בתוצאה הסופית: מי מן הסוכנים שלא הסכים להפחתה האמורה (המנוגדת כאמור לפרשנות סבירה של הסכמי יאט"א) - הסכים לסיום היחסים עם בריטיש. סיום כזה מותר ואפשרי בכל חוזה שאינו לתקופה קצובה, ובאופן מפורש בהסכמי יאט"א. בריטיש אמנם התכוונה לתוצאה אחרת, תוצאה לפיה הסוכנים יסכימו להמשך העבודה בתמורה 0, ואולם הבינה והבהירה, כי אם לא יסכימו –יבוטלו ההסכמים עמם".

השופטת שטמר ממשיכה וכותבת כי: "אכן, חששם של הסוכנים כי בריטיש נקטה בהודעה האמורה על מנת להפחית את העמלה ל-0 ולהכריח את הסוכנים להגיע להסכם משופר מבחינתה הוא חשש סביר בנסיבות העניין. ואולם, במקום שהדברים נאמרים מפורשות, ויחסי הכוחות שבין הצדדים שווים, אין לקבוע כי עצם ההחלטה מלמדת על העדר תום לב".

בית המשפט מותח ביקורת על היועץ המשפטי הבכיר של יאט"א, לזלי אלן לוגו. "חקירת היועץ המשפטי של יאט"א לא הוסיפה הרבה על הכתוב. ניכר היה במר לוגו שהוא מבקש להדגיש את המובן מאליו: חברת תעופה אינה יכולה לסיים את החוזה בינה לבין סוכני הנסיעות כולם, שכן בעלת החוזה מטעמה היא יאט"א. עם זאת, לדעתו רשאית חברת התעופה לקיים את החוזה בינה לבין סוכן ספציפי. יתרה מזו, היא רשאית לשנות את תנאי החוזה, לרבות התשלום לסוכן, בהודעה מטעמה, ע"י תוספת להסכם". השופטת מוסיפה כי "כל כך ברורים הדברים, עד שלא ברור מה מצאה יאט"א להדגיש אותם במזכר הנוסף, משנת 2006 ".

כעת למעשה בריטיש תצטרך להחליט באיזה מודל היא תמשיך לעבוד, ומנגד גם סוכני הנסיעות יצטרכו להחליט איך הם יעבדו עם החברה הבריטית.

בריטיש יכולה להמשיך למכור ללא תגמול לסוכנים, אך למעשה הסוכנים יכולים לומר לה, אנחנו לא עובדים אתך יותר בצורה כזו. השאלה כמה חוזק יהיה להתאחדות הסוכנים ללכת יחד עם החלטת בית המשפט.

יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות, קובי קרני, אומר כי מדובר בהישג גדול מבחינת הסוכנים: "ההחלטה מהווה הישג גדול לסוכני הנסיעות והשלכה על כל חברות התעופה. סוכני הנסיעות לפי הפסיקה זכאים לקבל תגמול עבור המכירות שלהם ולא יכולים לא לקבל תגמול. כל מי שרוצה למכור באמצעות חוזי יאט"א צריך לשלם לסוכן הנסיעות".

תגובת בריטיש איירווייס לפסק הדין: "שופטת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, השופטת אסתר שטמר, חזרה בסוף השבוע ודחתה את תביעת התאחדות סוכני הנסיעות וקבוצה של סוכני נסיעות נגד חברת התעופה בריטיש איירווייס. בפסק דין משלים שניתן ביום 20.2.2014, אישרה השופטת את פסק דינה מיום 23.2.3010, וחזרה וקבעה כי הודעת בריטיש איירווייס בדבר ביטול המינוי של סוכנים תקפה וכי בריטיש איירווייס פעלה בתום לב וכדין. בית המשפט קבע כי אין בראיות הנוספות כדי להביא לשינוי בפסק הדין המקורי וכי אף יש בהן כדי לחזק את המסקנה אליה הגיע בית המשפט בפסק הדין המקורי. בסיום פסק הדין המשלים מחייב בית המשפט את ההתאחדות וסוכני הנסיעות בתשלום הוצאות משפט לבריטיש אירווייס בסך 20,000 ש"ח. כל נסיון להסיט את תשומת הלב מן העיקר, קרי, דחייתה החוזרת של תביעתם, הינו הצגה סלקטיבית ובלתי מדוייקת ופרשנות שגויה של פסק הדין המשלים. הטענה שבריטיש אירווייס פעלה שלא כדין מופרכת על פניה לאור פסיקתו החד משמעית והחוזרת של בית המשפט ונדחית מכל וכל ע"י בריטיש איירווייס".