מנכ"ל השבוע: אייל הלוי

משהו חדש מתחיל. אחד מן הטרנדים המרכזיים כיום עבור ענף התיירות הנכנסת ברחבי העולם מתבסס על תיירות כנסים. מדובר בביזנס שמאחוריו מתגלגלים מדי שנה מיליארדי דולרים ברחבי העולם וממשיך להתפתח בקצב מואץ, גם בישראל. על מנת לבחון את התופעה מקרוב, תפסנו השבוע לראיון מרתק את אייל הלוי, מנכ"ל קבוצת פראגון (Paragon group) המתמחה בארגון כנסים מקומיים ובינלאומיים, לשיחה על תיירות, אופטימיות ואפילו על רבין.

הלוי (48) הספיק במרוצת השנים לעבור בין שורה של תפקידים מלונאים בכירים אשר הקנו לו מעמד בכיר בענף, אליהם עוד נתייחס בהרחבה בהמשך. על כל פנים, את צעדיו הראשונים כתיירן זוטר החל עוד בתקופת הצבא. "בחופשות הקצרות שהיו לי עבדתי בתור סניטר בבית חולים והגעתי למסקנה שאין הבדל גדול בין הקונספט של בית חולים למלונות", הוא משחזר את ההיכרות הראשונית עם עולם המלונאות והתיירות ומעניק הסבר ענייני להשוואה הייחודית. "בשני המוסדות אפשר למצוא מחלקת מזון ומשקאות, תפוסות חדרים, שירותיות והנהלה פעילה. ההבדל היחיד טמון רק בלקוח. בעוד שבבית החולים הביקוש הוא קשיח ואין לחולה אפשרות גדולה מדי לבחור את המקום בו יתאשפז, הרי שהמלונות מתאפיינים בתחרותיות גבוהה ומול רבות ביקוש ודרישה גבוהות באופן יחסי".

לאחר החלטה לסיים את עבודתו בבית החולים, החל להשתלב הלוי כמלונאי מן השורה, תחילה בתור סגן מנהל מזון ומשקאות של מלון דניאל בהרצליה ובהמשך במסגרת סטאז' ניהולי ברשת דן, תפקיד אשר הקנה לו לימים את תפקיד סמנכ"ל מלון דן פנורמה תל אביב. בתווך, החליט הלוי בסוף שנות ה-80' לבצע צעד דרמטי, עת בחר לטוס לדרום אפריקה, במטרה להשתלב בענף המלונאות המקומי. "באותה תקופה רמת המלונות בישראל לא הייתה גבוהה ומשמועות על המצב במקומות אחרים בעולם", מסביר הלוי את פשר ההחלטה לעזוב את ישראל. "הסתקרנתי מאוד והחלטתי לטוס לדרום אפריקה, עליה קיבלתי פידבקים מאוד חיוביים, בדגש על מלונות היוקרה. הגעתי ליוהנסבורג למלון אינטרקונטיננטל שנחשב למלון הדגל שם והכרתי עולם חדש. סתם לדוגמא, אם בארץ הגישו עוד בכנסים ארוחות שכללו שניצל וצ'יפס, שם נחשפתי למגוון קולינרי מדהים, לרמת שירות ברמה הגבוהה ביותר ולמשהו שהגיע רק לאחר שנים גם לארץ".

נאום הציונות של רבין

במסגרת עבודתו בדרום אפריקה זכה הלוי להתנסות לראשונה כמנהל מזון ומשקאות אך גם בענף האירועים אשר סייעה לו להתמקצע בתחום הכנסים והאירוח. עם חזרתו לישראל בתום ארבע שנים, ניצל האחרון את המיומנות שרכש וסייע לרשת דן בפתיחת מרכז הקונגרסים במלון דן פנורמה, בו שימש כאמור כסמנכ"ל. "זה היה כבוד גדול עבורי להשתמש בידע שרכשתי למען הרשת. תוך תקופה קצרה הצלחנו לשדרג את המלון ולקיים בו מרכז כנסים מצליח בתכולה מקסימלית של עד 1500 איש. זה לא הולך ברגל".

אחד מסיפורי חייו המרתקים של הלוי כוללים מפגש מפתיע במהלך עבודתו במלון עם לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין ז"ל. "זה היה בתחילת שנות ה-90, עוד לפני שרבין נבחר שוב לראש ממשלה", נזכר הלוי ברגע המכונן מבחינתו. "מסיבה כלשהי רבין הגיע למלון מחופש. כישראלי מיד זיהיתי אותו. כנראה שהוא הגיע לסגור איזה עסקה או משהו, אבל אני בכל אופן מאוד התרגשתי. לקראת סוף הביקור שלו, יצא לנו לדבר ביחד. הוא היה מבין האנשים ששכנעו אותי לחזור לארץ. הוא הבטיח שהמדינה מתפתחת ושהגיע הזמן להפגין ציונות ולקדם את עצמי בישראל ולא בתפוצות. הדבר המדהים הוא שיצא לי לארח אותו יממה בלבד לפני הרצח שלו במלון דן פנורמה תל אביב. עוד שוחחנו והעלנו זיכרונות מהמפגש בינינו בדרום אפריקה. עם הידיעה על הרצח שלו, הבנתי עד כמה זו הייתה סגירת מעגל מצמררת עבורי".

עם תחילת המילניום החדש הסב הלוי את מקצועו ולאחר שנים ארוכות כמלונאי בכיר וחרף מספר הצעות לתפקידי ניהול מלונות, בחר לעבור לתחום הכנסים, במסגרתו הוא זוכה לנהל כיום עסק עצמאי העונה לשם "קבוצת פראגון" (Paragon Group) העוסקת בארגון מספר כנסים מדי שנה בארץ ובעולם ומספקת תרומה משלה לקידום ענף התיירות הישראלי.

אייל, עד כמה משמעותית ההשפעה של כנסים על תיירות נכנסת?

"כמי שנמצא ומכיר את התחום לא מעט שנים, אני יכול לומר בפה מלא שההשפעה היא אקוטית. הסיבה העיקרית היא שהכנסים נקבעים כשנתיים מראש ומתפרשים לאורך כל השנה, כולל בעונות חלשות יותר מבחינה תיירותית כמו בחורף. בנוסף, לפי נתונים רשמיים בעוד תייר מוציא במהלך החופשה בממוצע 80-100 אירו ליום פרט ללינה, הרי שתיירי כנסים פרט להוצאות הרישום והמלון מוציאים בממוצע כ-250 אירו. זה כולל ארוחות במסעדות יוקרתיות, שופינג ותרבות פנאי שבסופו של יום מובילה להתפתחות הכלכלה והמסחר".

ומה המצב בישראל?

מבחינה מספרית אנחנו עדיין רחוקים מהמקום בו היינו רוצים להיות כמובן. מגיעים לארץ בשנים האחרונות כמה עשרות אלפים תיירים לצורך כנסים, אבל זה בהחלט לא מספק אותנו. אני טוען שאנחנו "האויבים" העיקריים של עצמנו, כי למרות התדמית העצמית שלנו כישראלים, המצב הגיאופוליטי המשתנה ולמרות המחסור הבולט בתשתיות ואולמות כנסים, יש לנו הרבה מה להציע. לשם המחשה, לפאריס או וינה מגיעים מדי שנה 2 מיליון איש רק לצורך כנסים. אלו מספרים מדהימים שאנחנו צריכים להסיק מהם מסקנות לגבינו. אפשר וצריך להשיג הרבה יותר".

מה זה אומר לגבי עתיד ענף התיירות הישראלי?

אם נשים את האצבע על היבט הכנסים הבינלאומיים, אפשר לראות עלייה מעודדת למדי. ככל שיבינו בדרגת מקבלי ההחלטות והאיגודים השונים את המשמעות של ארגון עוד ועוד כנסים בישראל, כך ייטב להם. אני מטבעי אדם אופטימי וסבור שלמרות העולם בו אנו חיים שמפוצץ בכלי תקשורת מכל עבר, הרי שהיא יכולה להיות רק תומכת כנסים ולא לשמש כאלטרנטיבה עבורו. אנשים עדיין אוהבים לגעת, לחבק ולעשות נטוורקינג פנים מול פנים. זהו הטבע שלנו.

אני מאמין שבעזרת שיתוף פעולה נכון ניתן יהיה להביא תוך חמש שנים את ירושלים ותל אביב לעשירייה הפותחת של ארגון ה-ICCA (ארגון הגג העולמי של מארגני הכנסים) ולהפוך אותם לעוד יותר אטרקטיביות. במידה והדברים יילכו לכיוונים הנכונים, נצליח לחצות גם את רף 5 מיליון התיירים בשנה".

הלוי. קריירה מלונאית ענפה שהוסבה לתחום הכנסים