טיול לשבת: מסע בעקבות מלחמת העצמאות בבקעת בית שאן

יוצאים לטייל. לקראת סוף השבוע שבפתח ממליץ "פספורטניוז" לא להתעצל ועדיין באווירת יום העצמאות, שהסתיים לפני כשבוע וחצי, להצטרף למסלול מרתק על שביל עמק המעיינות המהווה חיבור יוצא דופן בין רצף סיפורי הזיכרון שבין שואה לתקומה ובין כאב לגבורה וניצחון.

טיולנו מתחיל בתל תאומים, יישוב קהילתי באזור הצפון בבקעת בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות. היישוב הוקם בשנת 1982 כיישוב הרחבה לשלושת יישובי "ביכורה": רוויה, רחוב ושדי תרומות. ההחלטה לפתוח דווקא ביישוב נעוצה בפרגולת תצפית מיוחדת הסמוכה לשלט המספר את מאורעות הקרבות העקובים מדם שהתרחשו בה. 

שמו של היישוב ניתן לו בגלל תל תאומים (תל א-תום) הנמצא בו, כאשר למעשה מדובר בתל יישוב עתיק שמקורו עוד בתקופה הכנענית הקדומה ועד לימי שיבת ציון ובתקופות הרומית והביזנטית. בחתך שנגרם עקב פעילות דחפור נחשפו בתל שכבות יישוב אחדות ובהן קירות בנויים ושכבות שרפה.

שלושה תלים חלשו על גזרת עמק בית שאן במלחמת העצמאות: תל שלם (תל רדע'ה) מדרום לטירת צבי, תל מגדע (מוג'דה) ליד שלוחות ותל תאומים (תל א-תום). התלים נתפסו על ידי לוחמי היישובים ללא קרב לאחר שחיל המשלוח העיראקי נטש אותם.

לאחר מספר ימים הוחזרו הלוחמים אבל לקראת ביקור משקיפי האו"ם לקביעת הגבולות, הוחלט לתפוס אותם שוב כדי לקבוע עובדות בשטח. הכוחות לא ידעו שהעיראקים תפסו בחזרה את התלים בניגוד להסכם הפסקת האש . אור ל-1 באוגוסט 1948 יצאו שלוש מחלקות לכבוש את התלים. מניר דוד יצאה מחלקה בפיקודו של משה שטורמן לכבוש את תל מגדע. המחלקה נתקלה באש ממנה נהרגו משה שטורמן וחייל נוסף. משה שטורמן נהרג בסמוך למקום בו נהרג אביו, חיים שטורמן, ב-1938. משדה אליהו יצאה מחלקה לכבוש את תל א-תום אך נתקלה באש ושניים מאנשיה נהרגו. מטירת צבי יצאה מחלקה לכבוש את תל שלם אך נתקלה באש ונסוגה. לאור העובדה שהתלים לא נתפסו ושמשקיפי האו"ם עומדים להגיע, הוחל בהפגזת מרגמות של התלים. העיראקים נטשו את התלים בגלל ההפגזה והם נתפסו ללא קרב.

ממרומי התל נוכל לצפות במבט מקיף של 360 מעלות על צפון רמות הגליל התחתון, חוות שושנה וכוכב הירדן, מדרום יישובי ביכורה ופתחה של הבקעה, ממזרח הרי הגלעד וממערב הגלבוע. מהפרגולה נרד צפונה לפי הסימון ונעקוב אחר הסימון הכתום המוביל אותנו בתוך המושב עד לפשפש בגדר הצפונית עימו נצא מתחומי המושב לשביל עפר המוביל מזרחה .

לאחר הליכה של 600 מטר נגיע למצפה בנישטי, נקודת תצפית נהדרת ומקום חניה לתרמילאים ונופשים המצפה נבנה ע"י אריאל בנישטי חבר שדה אליהו לזכר אביו יצחק איש פשוט, צנוע ויודע עמל. במקום גם ברז מים ושיזף נפלא המצל על סביבתו מרפסת התצפית מזרחה ממקדת את המבט על מטעי התמרים של קיבוץ שדה אליהו חלוץ ההדברה הביולוגית בארץ. מבט מרוחק יותר חושף לפנינו את כיכר הירדן והרי הגלעד הנושקים לנהר הירדן המחלק את הנוף לתמונת ראי מושלמת.

מצפה בנישתי. נקודת תצפית מושלמת על נהר הירדן וסביבותיו

לאחר הפוגה קצרה במצפה שנבנו בו ספסלי בוץ ומקום להבערת אש ע"י חניכי מכינת העמק וילדי הישובים הקרובים, נרד בשביל התלול לכיוון מזרח נחלוף סמוך לבית הקברות של שדה אליהו ונפנה דרומה נחלוף בינות למטעי התמרים וגן הירק של שדה אליהו .

ונגיע שוב לפי הסימון הכתום למעיין נחמד העונה לשם עין נזם או בשם הערבי- החונזיר במקום סככה קטנה ובעיקר הרבה מים חיים קרירים ומרעננים.

מהמעיין נמשיך מזרחה בדרך עפר עד סמוך לכביש שדה אליהו – טירת צבי, סמוך לכביש נפנה דרומה לכביש משובש המקביל למטעי תמרים של טירת צבי (נחשב אגב לקיבוץ הדתי הראשון בישראל ובעולם) המפרידים בינינו לבין הכביש. לאחר 400 מטר לערך נפנה שוב מזרחה מעט מצפון ניתן כבר להבחין בפרגולת העץ בראשו של טל א-טירה או לייתר דיוק בשמו העברי תל מנורה, ישוב יהודי ע"פ הסברה והממצאים ששמו אינו ידוע. 50 מטר צפונית לתל נמצאו שרידי ישוב מהתקופה הביזנטית שמתחתיו שרידי מבנה מתקופת הברזל. במקום נמצאו שרידי בית כנסת מן המאה החמישית. במקום התגלו רצפת פסיפס ועיטורים רבים. כמו כן התגלו בפסיפס מנורת שבעת הקנים ושופר. במקום התחפר צבאו של קאוקג'י כשתקף את טירת צבי. המקום שומם. על התל הקימה משפחת ראבינסן מטירת צבי סככת עץ יפה עם ב ספסלי עץ לישיבה לזכר בנם מתניה הי"ד שנפל במבצע חומת מגן כשלחם בחטיבת כגולני בטיהור קיני מחבלים במחנה הפליטים ג'נין. מהתל תצפית מקומית יפה על הסביבה .

טירת צבי בראשית שנות החמישים. התאפיין במטעי תמרים