החזיר עטרה ליושנה

אפרים פורטיס נינוח ושליו לאחר שהשלים מהלך דרמטי. בעוד לא מעט יזמים שואפים לעשות אקזיט, הוא עשה את ההיפך, ושילם 25 מיליון שקל עבור 54% ממניות החברה, שהיו בידי אי.די.בי תיירות והפך לבעל השליטה באופן סקיי, עם 84% ממניות החברה, בה היו לו עד עתה 30%. בחדרו של פורטיס במשרדי אופן סקיי תלוי שלט: 'מי שלא מעז לא מצליח', וזה המוטו המנחה אותו בפעילותו העסקית. כעת לאחר שהשלים את אחד המהלכים החשובים ביותר במהלך 34 שנות הפעילות באופן סקיי, "תפסנו, אותו לראיון מיוחד ל'פספורט', בו הוא מדבר לראשונה על ההחלטה לרכוש את המניות מאי.די.בי, ממי קיבל את ברכת הדרך, מה עבר עליו ומה התוכניות לעתיד. אפרים, ספר על ההרגשה רגע אחרי רכישת את השליטה באופן סקיי? "זה מבחינתי להחזיר עטרה ליושנה. ב-27 ביולי 1982 הקמתי את החברה. כיום כשהחזרתי את אופן סקיי לחיקי, אני מרגיש תחושה מאד טובה, נעלה, מרגיש מאד טוב עם המהלך שביצעתי. אם אני הולך אחורה לעבר 34 שנה, אני יכול להודות לאותם אנשים, שהלכו איתי לכל אורך הדרך. נפרדתי מאי.די.בי בהרגשה ורוח טובה ומאד מרוצה, שהחזרתי לעצמי את ההגמוניה בקבוצה, שהקמתי במו ידיי לפני שנים רבות. זו קבוצה עם ארבע חברות, כשחברת האם היא אופן סקיי. הקמתי לפני 12 שנה את אופן סקיי מטענים, שהיא חברה מובילה כיום. הקמתי את אייר ברידג', חברת מטענים מובילה באנגליה, ושותפות של 20 שנה בקבוצת אוויה-רפס, שבה אופן סקיי שותפה ב-25.2%. יש לאוויה-רפס הכנסה שנתית של 1.2 מיליארד דולר, כאשר מייקל גבלר, שותפי, משמש כיו"ר החברה. כל ארבעת החברות מרוויחות וכל הזמן צומחות. אני מרגיש גאווה, אושר והרבה כוח וחדווה כדי להתעסק עם העתיד של החברה". אתה ישן טוב בלילה לפני עסקה כזו ואחריה ועם השקעה כזו? "אם לא ישנתי טוב, זה היה רק בגלל ההתרגשות החיובית והאנרגיות שלא נגמרות אצלי. השקעתי 25 מיליון שקלים, אותם הרווחתי ביושר. ידעתי שיום יגיע ואחזיר את ההגמוניה והשליטה למשפחת פורטיס. גם כאשר מכרתי חלק מהבעלות לנוחי דנקנר ואבי פישר, אני תמיד שלטתי וניהלתי את החברה, כי השותפים שלי נתנו לי לנהל את החברה שהקמתי בעצמי. ישנתי מספר שעות מעטות רק בגלל התרגשות חיובית. אני מאד שלם עם צעד זה". אתה בן 68, נאחל לך בריאות עד 120, מוציא הוצאה ענקית וצריך להחזיר השקעה, שלא כל אחד היה עושה בגילך? "אתה צודק בשאלה. מרבית חבריי יצאו לפנסיה. אני נחשב ל'משוגע', אך מרגיש צעיר, כבן של אימא יוונייה בת 90 המנהלת עדיין חוג לברידג' ואבא איטלקי. יש לי 4 בנות עם תואר אקדמאי וחתנים, שכל אחד עם תואר ראשון ותואר שני. אני חשבתי קודם על עצמי וממשיך להסתכל קדימה. אני מבקש שתראיין אותי בעוד עשר שנים ומקווה שהבריאות תימשך. אני לא אדם שיכול לשבת בבית. לשבת בבית זה ניוון. אני רק באמצע הדרך עם אופן סקיי. קיבלתי את ברכת הדרך של תמי רעייתי ובנותיי למהלך. ללא רעייתי תמי המהלך לא היה קורה, היא עמדה לצידי כסלע יצוק ואיתן לאורך כל המו"מ מול אי.די.בי ונתנה לי רוח גבית. חלק גדול מההשקעה, כפי שציינתי, זה כסף שהיה לי. החלק הנוסף הוא מגוף פיננסי, כאשר פרסתי זאת לתקופה של 3-5 שנים. אין לי ספק שאחזיר את זה לפני כן". לא הכנסת את הבנות והחתנים שלך לחברה? "יש לי חתן, שיושב כבר מספר שנים במועצת המנהלים של אופן סקיי יחד עם אי. די. בי. כעת לחתן הזה אוסיף עוד חתן למועצות המנהלים. הוא בעלים של חברת ניוטון לחיפוש פטנטים, חברת חיפוש הפטנטים הגדולה בישראל, הוא פיזיקאי. חתנים הם כמו בנים, והם יישבו אצלי בבורד שאקים כעת". בזמן שכולם מחפשים עוד שותפים, חיבורים, אתה ביצעת צעד הפוך. חברה שהקמת וצמחה, לקחת בה לבדך את השליטה? "אמרת נכון. לא לקחתי בגיל 20-30. הקמתי ילד שצמח ונהיה גדול. אני מאמין בשוק התעופה הישראלי, בשוק התיירות, בענף התעופה הבינלאומי. זה מאד קרוב לליבי. עצם האמונה הגדולה שלי בענף הזה הייתה הקטליזטור להחלטה שלי. לא משנה מה אחרים עושים. אני גאה במה שעשיתי". שתף אותנו במה שעבר עליך בחודש האחרון לקראת החתימה הסופית. שידרת רוגע ונינוחות... "יש לי שקט נפשי, אם מותר קצת להיות צנוע. נתנו לי פעם עיטור מופת. אני בלחץ מתפקד יותר רגוע מאחרים. היה רצון לסיים את העסקה, ואני חייב לציין כי היו לי את הפרטנרים הנוחים. ניהלתי מו"מ עם גיורא ענבר, שהיה פרטנר נהדר, כאשר הוא קיבל רוח גבית משולם לפידות כל הזמן. לא נלחמתי, היה מו"מ. סגרתי עם גיורא את מתווה 25 מיליון שקל בלחיצת יד במסעדה. לא זזנו ממנו. זה קל עם שותפים שעומדים בהבטחות. קבענו מועד ועמדנו בו. לא ביקשתי יום של דחיה. כאשר אני גם חייב לציין את שיתוף הפעולה עם אורי סירקיס, מנכ"ל אי. ד. בי תיירות. עד היום אני מרגיש חלק מהמשפחה. הייתי שקט עם ההחלטה הזו. יש לי גם את משפחת אופן סקיי עם עובדים של למעלה מ-30 שנה, שהם סיירת המטכ"ל. אני יודע שיש על מי לסמוך, מנהלים ועובדים, וזה נותן לי רוח גבית בחברה ובשאר החברות עם רגליים של יציבות וביטחון גדול. הם כמו השותפים שלי". מה התוכניות שלך לעתיד באופן סקיי? "אני מתכוון למצוא דרך לחזק את החברות, אם זה על ידי מינוי של יו"ר או הכנסה במקביל של שותף עם ערך מוסף. אני אעשה זאת כל עוד השליטה בחברות נשארת שלי. הכוונה שאופן סקיי תמשיך להיות חברה זריזה, גדולה, נושמת ובועטת, כאשר הכוונה שתהיה סינרגיה בין ארבע החברות. המטרה מבחינתי לבסס את הקיים ולהביא עוד חברות תעופה כנציגויות. יש לנו כיום מו"מ עם מספר חברות, שאני מאמין שיבשילו לכדי הסכמי ייצוג. הכוונה גם להגדיל את קשת העיסוקים של קבוצת אופן סקיי, כמו, לדוגמא, קייטרינג. במטענים אנחנו מתכוונים להגדיל את נתח הלקוחות, ויש לנו עוד תוכניות שבשלב זה מוקדם לחשוף אותן". מה התגובות שקיבלת מהשוק על המהלך ? "קיבלתי פרחים מכל עבר. התגובות היו יוצאות מן הכלל. פרגון גם מאנשים, שהופתעתי לשמוע מהם. אמרו לי, שאני מודל יוצא דופן, שבגילי אני משקיע ולא עושה אקזיט. מבחינתי, האדם עושה את התפקיד ולא התפקיד את האדם. כמובן שאני לא יכול בלי להתייחס לסוכני הנסיעות. מיום היווסדה של אופן סקיי, חרטתי על דגלי שאני עובד רק באמצעות סוכני הנסיעות. ההערכה שלהם כלפינו יוצאת מן הכלל, ואני אמשיך בקו הזה". אני מבין שקיבלת את ברכת הדרך לעסקה אף מאימא שלך. מה היא אמרה? "אמא שריקה, שבעוד 3 חודשים נחגוג לה 90, גיבורת יוון, שבמוזיאון לשואה וגבורה באתונה יש פסל שלה, היא מודל שלי. היא אמרה לי: בן, לך קדימה. אל תנוח על זרי הדפנה. וגם רעייתי תמי נתנה לי רוח גבית". ולסיום, אתה ממשיך גם לפעול בלשכות המסחר? "נכון. אני ממשיך לפעול כסגן יו"ר בארגון הגג של לשכות המסחר והתעשייה הדו לאומיות בישראל, ואני ממשיך לשמש כיו"ר לשכת המסחר ישראל-יוון".