עולה להתקפה
קובי קרני, יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות, מאס בהתנהלותו של יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת. "הוא גורם נזק. מנסה ברגל גסה להתערב בעניינים באחריות ההתאחדות. שיואיל לפעול למען התיירות הנכנסת. אנחנו מסתדרים יפה בלעדיו", הוא אומר בראיון גלוי. ולא, אין לו תכניות לפרוש בקרוב: "זמן הוא מושג יחסי והכל עובר חביבי"
קובי קרני: צילום: פספורטניוז
קובי קרני, יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות, צפוי להיבחר לתפקיד פעם נוספת. בהתאחדות כבר מזמן לא סופרים כמה שנים הוא מוביל אותה. כל עוד קרני מכהן ורוצה להמשיך לכהן, אף אחד לא מעז להתמודד מולו. וגם הפעם, נראה שאין מי שיקרא עליו תיגר. בעבר, קרני איים לעזוב אך נשאר כדי להמשיך ולנהל את המאבקים החשובים שהיו לעתיד ההתאחדות. הפעם, בניגוד לעבר, קרני לא איים בעזיבה נוכח הנושאים החשובים העומדים על הפרק. בראיון מיוחד לפספורטניוז לרגל הכינוס השנתי של ההתאחדות, קרני משנס מותניים ועולה להתקפה. הוא מדבר בפתיחות על הכל: על המאבקים בין המשרדים; על היחסים עם המלונאים; על שר התיירות; על עתיד הענף והמגמות מבחינת סוכן הנסיעות; מערכת היחסים עם אל על; נפרד מהמנכ"ל המתפטר, דוד מימון; ובעיקר פותח פה גדול על יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת. איך זה להיות היו"ר הנצחי של התאחדות סוכני הנסיעות? "אני לא נתלה בקרנות המזבח. אין טובות הנאה בתפקיד היו"ר, אפילו לא כיסוי הוצאות. אין לי עניין לא בקוקטיילים ולא בכיבודים. אני לא מופיע בטלוויזיה ושמי כמעט לא מוזכר באמצעי התקשורת. כל עוד אני מרגיש שאני תורם ליציבות מעמד משרדי הנסיעות, לרווחתם ולשמירת הרלבנטיות - אז אני עושה את העבודה. לשמחתי, להתאחדות יש מנכ"לית בשיעור קומה שמסייעת לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר. זה מקל עלי למדר את השתתפותי ולהתרכז בנושאים החשובים". האם חשבת שתכהן כל כך הרבה זמן בתפקיד? "זו שאלה של פרספקטיבה. כשאתה צעיר, האופק נראה לך רחוק. את לא חושב במושגים של עשרות שנים. זה אפילו נראה הזוי. יתר על כן, אתה לא לוקח בחשבון מה המשמעות לשרת ציבור שלא תמיד מעריך את ההשקעה הכרוכה בדבר ואת המחיר האישי הכבד. ממרום גילי, ואחרי יותר משלושים שנה בעבודה ציבורית בענף הנסיעות, הכל כאילו עבר ביעף, לרבות העבודה הציבורית. לפחות אני יכול לסכם בסיפוק רב הישגים לא רבים ומשמעותיים שהיו במהלך השנים". האם אתה רואה באופק את מי המחליף שלך בתפקיד? "ברור שיש מועמדים מתאימים, אולם לא כולם מוכנים לתת כתף לעבודה הציבורית. יש דור צעיר בענף. לרבות דור המשך ואני מאמין שמבניהם גם ייבחר היו"ר הבא". ההתאחדות נהנית מתקופה של שקט נטולת מאבקי אגו ושליטה "יש שקט סביב עבודת ההתאחדות. קודם כל, ממלאי התפקידים בהתאחדות, לרבות ועד ההתאחדות וצוות העובדים, עושים עבודה חיובית ורצינית למען הענף. הם מטפלים בבעיות הקשות והקיומיות, ללא התלהמות ומבלי להגיע לרמה של התנגחויות אישיות. מצד שני, רמת ההישגים של ההתאחדות היא ללא תקדים גם במונחים אובייקטיביים וגם בהתייחס למה שקורה במדינות אחרות. בכלל, אני חושב שקיימת היום הכרה לרוחב כל הענף בהישגי ההתאחדות ואמון בדרכה". לעומת זאת, אנחנו כן רואים מאבקים בין החברות על שליטה ורכישת משרדי נסיעות. כיצד אתה רואה את זה? "רמת התחרות בין החברות לטעמי, עברה את גבול הטעם הטוב. מבחינתי זו ירייה ברגל של כל המשרדים. דע עקא, ההתאחדות אינה יכולה להתערב בנושאים מסחריים, ובעיקר לא בנושאים בעלי היבט של פגיעה בתחרות החופשית. אין ספק, התחרות הקשה גורמת לצמצום מספר משרדי הנסיעות העצמאיים, לירידה ברווחיות ובהכרח לשינוי במבנה השוק. אולם, בשוק כל כך דינמי, קיימים גורמים רבים המשפיעים על ניהול העסק שלך והם לא מתמצים אך ורק בתחרות בין המשרדים". רשמתם השנה הצלחה במאבק בסוגיית המע"מ שחסך מהסוכנים תשלום של הרבה מאוד כסף "ההצלחה בנושא המע"מ היא אכן אחד ההישגים הגדולים של ההתאחדות וגם שלי אישית. ההישג אינו נקודתי המתאפיין על ידי פעולה זמנית והצלחה אקראית. ההישג הוא פרי עבודה של כעשר שנים. ראייה קדימה, אמונה בצדקת הדרך והחשיבות לרווחת המשרד. כשאתה יוצא למאבק מסוג זה, אתה חייב לבחור את הדרך שבסופו של דבר תביא בעקבותיה את התוצאות הראויות. למשל, עבודת הסוכן כמי שקובע את מחיר המכירה, הגנה על חברי ההתאחדות, שלא יעמוד בפני תביעות פליליות, הגדרות דמי טיפול במערכות ההזמנה ובמערכות הניהול וכו'. זה ניצחון ההתמדה והאמונה בנושא שמעט מאוד גורמים האמינו בהצלחתו. אגב, יחד עם ההצלחה, יש לי הרגשה של תסכול מסוים לגבי העבר". למה? "בשעתו, סוף שנות השמונים, חלק מההסכם שלנו עם אל על, לגבי יציאת ישראליין מנושא התעופה, היה השתתפות של אל על כספית, בהקמת 'מנוע חיפוש' של בתי מלון וסידורי קרקע, שבו יהיו שותפים כל הסיטונאים במדינה. כל הטכנולוגיה הייתה בידינו, לרבות תכנית עבודה מקצועית מפורטת, שהתוותה את המהלכים הדרושים להמיר את מערכת ישראליין ממערכת הזמנת טיסות ל'מנוע חיפוש' בתי מלון. התוכנית לא יצאה לפועל כי הנהלת נתור, כחברה בבעלות הסוכנים, דרשה שנתיים בלעדיות במערכת. תאר לעצמך, הקמת מנוע חיפוש כזה בשעתו, סוף שנות השמונים של המאה הקודמת, איך היה משפיע על התפתחות השוק. אני מזכיר את הנושא כמחשבה שליוותה אותי כל השנים, שצעדים שיש להם משמעות חשובה לשוק, מן הסתם לוקח שנים למימושם. וישראליין הייתה מחשבה לטווח ארוך, שלדאבוני לא התממשה עקב מלחמות פנימיות". בזמנו נחשבת לנביא זעם. מה אתה צופה כיום לענף? "האמירה שלי כל השנים הייתה שההתאחדות מנסה להרוויח זמן, שבו על המשרדים להתאים את עצמם להשתנות הזמנים. זאת אמירה שהייתה טובה בשעתה וגם כיום. ההתפתחויות הטכנולוגיות, השפעת מנועי החיפוש הגדולים, שינוי פני התעופה, יותר חברות לואו-קוסט, התחרות בין חברות התעופה ומערכות ההזמנה, המדיניות של חברות תעופה להמריץ את ציבור הנוסעים לפנות ישירות לאתרים שלהם ועוד. בהכרח משפיעים על הענף ודורשים גם כיום התאמות והערכות שונה של המשרדים. עדיין בכל העולם, אחוז תנועת הנוסעים באמצעות משרדי הנסיעות הוא גבוה, כאשר למעשה, חלק לא מבוטל של מנועי החיפוש, אף הוא בבעלות משרדי נסיעות. התמונה הנוכחית היא, כי על אף שנוצרו ערוצי שיווק נוספים העומדים לרשות ספקי התעופה והתיירות, הסוכן נישאר ערוץ שיווק חי, קיים ולגיטימי. הבעיה כיום היא, שקצב השינויים המהיר והדרמתי בשוק, הן מבחינת התנהלות חברות התעופה לרבות מבנה המחירים והן מבחינת ההתפתחויות הטכנולוגיות, מקשות על התאמת המשרד לשוק המשתנה. למעשה, על מנת לבצע תכנית עבודה לשנה הבאה, אתה צריך לחשוב כמה שנים קדימה, ואז אתה מתקשה להשיב על השאלה איך השוק ייראה עוד כמה שנים, בעיקר בגלל קצב השינויים ומהירות השתלטות הטכנולוגיה על ההתנהגות הצרכנית. וגם כאשר אתה מבצע הערכת מצב, היכולת להתמודד מול השתלטות האגרגטורים הגדולים על ענף התיירות, טיסות בתי מלון וכו', היא נראית על פניה קשה ביותר". איך אתה מחלק ומגדיר את המגמות? "היצרנות התיירותית תימשך במלוא עוצמתה והיקפה יגדל. הטכנולוגיה והאינטרנט ישתלטו על מאפייני העבודה של השותפים לענף, למרות שצריך לקחת בחשבון, שגם היקף הנסיעות גדל, ולא בהכרח חלק הסוכנים בהיקפי נסיעות יקטן נומינלית. תמיד יישאר חלק שוק מוטה שירות. העבודה העסקית תתקדם לעבר ניהול נסיעות self booking tool, מנועי החיפוש הגדולים יחפשו נגישות לקהלים חדשים, כמו לקוחות עסקיים, מהלך, שיכול להוות מכה קשה ביותר לעתיד משרד הנסיעות. חברות התעופה המסורתיות יעברו שינו מהיר וניסיון להתאים את עצמם לשוק של תחרות מחירים זולים, מצד אחד; ומוצרים ראויים לתשואה גבוהה, מצד שני. כל מבנה המחירים משתנה, ומה שיכול להטריד מאוד את הסוכן, זה מערך מחירים מובדל ומועדף באתריי חברות התעופה על פני ה-gds. כפי שכבר היום אנו פוגשים בלופטהנזה, בריטיש ואייר פרנס. אי אפשר להתבלבל באמירה של חברות התעופה, שהן מעדיפות מכירה באתרים שלהם ובעתיד ב-ndc רוקם עור וגידים במהירות".
ירום ודיש: "יש לי הערכה רבה לירום ולכל עבודת הסניף...סניף ישראל מעניק שירות והתייחסות לכל משרד נסיעות גדול כקטן"
ירום ודיש: "יש לי הערכה רבה לירום ולכל עבודת הסניף...סניף ישראל מעניק שירות והתייחסות לכל משרד נסיעות גדול כקטן" איך מערכת היחסים שלך עם אל על ומנהל סניף ישראל ירום ודיש? "יש לי הערכה רבה לירום ולכל עבודת הסניף. לא משהו שניתן להסתיר. אבל תרשה לי להתייחס לשאלה בצורה אחרת. מה אפשר לצפות מחברת אל על? חברה, שמתמודדת מול שיתופי תעופה גלובאליים, כשהיא במעמד כמעט מוחרם מלהיות שותפה בהם, חברה שמתמודדת מול הלואו-קוסט, מול בעיות כוח אדם שמשפיעות על מגמות הבחירה של הנוסע הישראלי, עם עלויות כוח אדם גבוהות ללא פרופורציה לגודל החברה, שמתמודדת, ולא רק היא, עם הנוסע הישראלי, שהוא מבין הלקוחות הקשים בעולם, והיום מתמודדת גם עם השקעה בציוד שהוא סיכון כלכלי גדול ביותר ועוד. החברה הזאת, עם כל ההתמודדויות הקשות, שומרת על מבנה השוק, מתגמלת את משרדי הנסיעות, שומרת על תחרות הוגנת במערך המחירים, מעניקה שירות והתייחסות אישית לכל משרד נסיעות גדול כקטן (סניף ישראל), מגנה על השוק מפני החלת תקנות יאט"א דרקוניות שיש בהם לפגוע בקיום המשרדים". ומה אתה בכל זאת לא אוהב? "למרות שאני יכול לא לאהוב את הכניסה של הפליי קארד לתחומים שהיו בבלעדיות סוכני הנסיעות, בסיטונאות, בתי מלון, ביטוח וכו', למרות שיכול להיות לי כסיטונאי חרדות מסוימות מהעסקה המתגבשת עם ישראייר - עדיין אינני יכול שלא להעריך את היצירתיות והמאמץ של הבעלים וההנהלה, לעשות ככל שביכולתם למען עתידה של החברה שהם מופקדים על הצלחתה. אני לא יכול לחשוב, שבעלים אחרים ומנכ"ל אחר, היו מצליחים לבצע את זה בצורה יותר מתחשבת בציבור משרדי הנסיעות והתיירות". איך אתה רואה את העזיבה של מנכ"ל אל על, דוד מימון? "מימון, מנקודת מבטי, משכמו ומעלה. לפני שהוא נכנס לתפקיד, שוחחנו על תכניות עבודה שהוא מתכוון לבצע עם כניסתו לתפקיד. לרבות כרטיס האשראי, ביטוח אתר אל על וכו'. אני לא מכיר הרבה מנכ"לים, שמצליחים לבצע הלכה למעשה כמעט את כל תכניות העבודה שהציבו לעצמם. על כן, יש לי הערכה רבה לאיש". איך היחסים של הסוכנים עם חברות תעופה אחרות? "אין בעיה של יחסים אישיים כמעט עם אף גורם בשוק לרבות חברות תעופה. מרכז הכובד הוא מסחרי, ובכך ההתאחדות אינה מתערבת, אפילו נעשים מהלכים מכעיסים במיוחד. מצד שני, אנחנו מרבים להתראות בבתי משפט ופועלים תחת ייעוץ משפטי כבד וביקורת של מה מותר ומה אסור. אז אפשר לקרוא לזה מערכת יחסים בכל זאת". היית רוצה לראות שוב את הסוכנים מתוגמלים כספית? "כן, אבל זה לא הנושא המרכזי. הנושא המרכזי הוא מה ההתאחדות יכולה לעשות כדי לשמור על יציבות השוק ומעמדו של משרד הנסיעות הישראלי לאור המגמות המתרחשות נגד עיננו ואלו שחזויות. לא בכל נושא אפשר לנחול הצלחה. אבל כבר למדנו, שמי שלא מתמודד מול הבעיות, גם לא יכול להגיע להישגים. תכנית העבודה של ההתאחדות, כוללת התמודדות כנגד החלת תקנות יאט"א החדשות, שעומדות להיכנס לתוקף בשנת 2018, שיש בהם להרוס לחלוטין את מבנה השוק. פעולות להחלת חוקי המס הישראלים על כל מנועי החיפוש הזרים, החלת חוקי הגנת הצרכן על כל חברות התעופה ספקיי התיירות הזרים, התמודדות מול העדפת המחירים של חברות התעופה באתרים שלהם. התמודדות מול חזית הפעולה הקרטלית של חברות התעופה, הבי.אס.פי ומערכות ההזמנה התעופתיות, הכנת עמדת ההתאחדות לממונה על הגבלים עסקיים בעניין הפטור לחברות התעופה, תוך שימת דגש להגנה על כספו של סוכן הנסיעות וכספי הציבור. וכמובן, שמירה על זכותו של הסוכן להיות מתוגמל על ידי חברות התעופה לפי תקנות יאט"א. כל הנושאים האלה מטרתם, כפי שציינתי, לשמור על יציבותו של השוק לפרק זמן נוסף. המשמעות של זמן, היא קריטית לא רק במושגים של הערכות טכנולוגית". דוד מימון: "אני לא מכיר הרבה מנכ"לים כמו דוד מימון, שמצליחים לבצע הלכה למעשה כמעט את כל תכניות העבודה שהציבו לעצמם". צילום: סיון פרג'
דוד מימון: "אני לא מכיר הרבה מנכ"לים כמו דוד מימון, שמצליחים לבצע הלכה למעשה כמעט את כל תכניות העבודה שהציבו לעצמם". צילום: סיון פרג' להערכתך, יכול לקרות גם תרחיש הפוך? "להערכתי, במושגי זמן, אנחנו חיים במעגלים, ויתכן תהליך הפוך שבו תהיה הכרה מתחזקת בחשיבותו של השירות המקצועי ורמת המחירים של מנועי החיפוש לא תוכל להתמיד להיות האופציה הזולה ביותר. כאשר שתי מערכות ענק של מנועי חיפוש, כמו פרייסליין ובוקינג, שולטות בכל השוק, עלול, בראייתי, להיווצר מצב של חניקת ספקים ומצב של אי כדאיות וחזרה לסוכן, כערוץ שיווק מתחרה עם הערך המוסף של שירות. כמובן, שספקי התעופה יעדיפו כניסה של קהל הנוסעים ישירות לאתר שלהם, הן על מנת לחסוך בהוצאות והן בהיבט של אפשרות גמישות מחירים. אולם, אני לא רואה מצב שבו חברות התעופה יוותרו על ערוץ השיווק של הסוכנים". אבל בסופו של דבר, הצלחה נמדדת בהישג הכספי "לצערי, הצלחת ההתאחדות בדרך כלל נמדדת בכסף, כפי שעולה מעצם הצגת השאלה. אולם, לעתים הציבור שוכח כי אנחנו השוק אולי היחידי בעולם, שרמת האשראי שלו שוטף 18, שהקריטריונים הפיננסיים הם סבירים, שיש אפשרות לחלוק על חיובים, קיזוז מוגבל מחברות תעופה פושטות רגל, שיש תגמול מחלק לא מבוטל של חברות תעופה ועוד". מהי טיבה של מערכת היחסים שלכם עם המלונאים? "טובה ביותר. כרגיל, שיתוף הפעולה נגזר מאופי הנפשות הפועלות. כאשר כל צד מבין שאפשר רק להרוויח ממערכת יחסים טובה". מערכת היחסים עם לשכת מארגני תיירות נכנסת ועם העומד בראשה, יוסי פתאל, לא נראית טוב "אני יכול להגדיר את מערכת היחסים עם הלשכה כגרועה ביותר שהייתה אי פעם. לאחרונה נפגשתי עם יו"ר הלשכה החדש, דני אמיר, והתרשמתי לחיוב ממנו. אני מקווה שנצליח ביחד לשפר את האווירה ולגרום ליתר שיתוף פעולה. משהו מעוות בכל התנהגות הלשכה מאז שפתאל עבר להיות המנכ"ל שלה. למרות שההתאחדות חברה באופטה - ארגון בינלאומי של התאחדויות נסיעות של חלק גדול ממדינות העולם, הציגה הלשכה מועמדות נוספת כנציגת השוק הישראלי. מה ללשכת מארגני תיירות ולאופטה? איזה אינטרסים בדיוק אופטה מייצגת הקשורים לתיירות נכנסת? התשובה היא כלום ולא חשוב איזה הסבר תיתן הלשכה. ואם לא די בכך, מתקיים עכשיו ניסיון להעביר שינוי בתקנון יאט"א, לפיו נציג הלשכה ייקח חלק בוועדות יאט"א בישראל, הדנות בבעיות התיירות היוצאת. לכאורה, הלשכה היא שמתיימרת לייצג את ציבור סוכני הנסיעות בישראל במוסדות שאין לה דבר איתם? אני תוהה, אם מקובל על חברי הלשכה, שחלקם הגדול הם חברי התאחדות, שנציג הלשכה הוא שייצג אותם בנושאי תיירות יוצאת מול יאט"א וגופים נוספים". אתה כועס על יוסי? "זו לא שאלה של כעס. מבחינתי, האדם גורם נזק בהתנהלותו ומנסה ברגל גסה להתערב בעניינים מקומיים שהם באחריות ובטיפול ההתאחדות ושלא מטעמה ולא על דעתה. שיואיל לפעול למען התיירות הנכנסת ובענייני הלשכה. אנחנו מסתדרים יפה מאוד בלעדיו". ומה דעתך על פעילותו של שר התיירות, יריב לוין? "לגבי שר התיירות אין מה לומר, כל הכבוד. אחרי שנים רבות, יש שר שמתעסק בפיתוח התיירות והביא לשינוי רדיקלי בתנועת התיירים לישראל. התוצאות מדברות בעד עצמן. זה לא אומר שאנחנו מסכימים בכל הנושאים, ועדיין יש מקום להרחיב את שיתוף הפעולה בין ההתאחדות לבין משרד התיירות". מה דעתך על תפקוד הממשלה כולה? "זה לא המקום להתעסק בפוליטיקה. למרות שיש לי דעות ברורות". ולסיום, אי אפשר מבלי לשאול אותך עוד כמה זמן תמשיך לכהן כיו"ר ההתאחדות? "כבר סיכמנו שהזמן הוא מושג יחסי והכל עובר חביבי". יוסי פתאל ראש בראש תגובת יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת "לאור שינויים מרחיקי לכת בתחום התעופה, קיבלה הנהלת הלשכה החלטה אסטרטגית לפעול לעידוד שילוב מרכיב התעופה בחבילות אותם מציעים מארגני התיירות. שילוב של מרכיב התעופה בחבילות לישראל ישפר את כושר התחרותיות של מארגני התיירות. הניסיון לטעון לבלעדיות בנושאי תעופה מנותק מהמציאות, מהיגיון סביר ומהשינויים מרחיקי הלכת שעובר התחום. עניינה של הלשכה היה ונשאר תיירות נכנסת לישראל. חברות הלשכה בארגון בינלאומי בו חברים סוכני נסיעות והתאחדויות סוכני נסיעות מכל העולם מתבקשת ומסייעת למאמצי השיווק של משרד התיירות וחברי הלשכה . משרד התיירות נעזר לא אחת בקשריה של הלשכה בחו״ל. החברות בארגון אופט״א מסייעת גם ביצירת קשרים עיסקיים עבור חברי הלשכה . הלשכה אינה מלינה על הפעילות הנמרצת מאוד של ההתאחדות בתחום התיירות הנכנסת ואף יתכן שבעתיד פעילות זו תתרום לתיירות לישראל. בין חברי הלשכה וחברי ההתאחדות היחסים טובים ושיתופי פעולה כלכליים ואחרים מתקיימים בדרך קבע בהתאם לעניין וללא אינטרסים ושיקולים אישיים."
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}