מלונאים נגד משגיחים

מהפכה כשרה? מלונאים שהשתתפו בכינוס חירום שהתקיים היום (ב') בכנסת לקראת הדיון מחר בבג"צ בנושא הזכות של תאגידי כשרות פרטיים לתת כשרות – יצאו חוצץ נגד משגיחי הכשרות. "למה משגיח כשרות צריך לתפוס שלושה חדרים במלון לחג שלם? מונופול הכשרות מכביד על התיירות בישראל", כך התבטאו. לצד התאחדות המלונות, עותרים לבג"צ גם: איגוד המסעדות, תנועת נאמני תורה ועבודה, חברי כנסת ופעילים. נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות אמר בדיון כי "מבחינתנו זו בעיה קיומית. העלות של הרגולציה היא נטל, 4% מהמחיר של כל בית מלון - 366 מיליון עלות כוללת לכולם, ויש אצלנו שמעריכים שיותר. יש הנחיות של הרבנות הראשית והן מאוד נוקשות והן לא מדברות גם לאוכלוסייה הדתית: קלחי תירס ותאנים לדוגמא. וההנחיות הן רק המינימום, מפה יש חומרות שפגועות בכל תחום התיירות בישראל". ישי ברנע, בעלים של מלון יהודה ויו"ר התאחדות המלונות בירושלים אמר: "הרבנות מתערבת בדברים שאינם קשורים להכנת דברי מאכל שמתרחשים במלון, ללא סמכות, וקורים מקרים שהמשגיח מבקש כסף בשחור כי יש אורח ספציפי שמבקש ממנו. מעבר לעלות, אני אומר לשופטים, האם ייתכן שמשגיח צריך לקחת למלון שלושה חדרים לחג שלם? כל זה רק כי הוא יכול לדרוש ואין אפשרות לבחור בתאגידי כשרות אחרים. יש המון חילול ה' בתחום שלנו". ליאור גבאי, יו"ר התאחדות המלונות בים המלח: "באזורים מסוימים תעודת הכשרות היא רק לשלושה חודשים ואז צריך לבוא להתחנן למועצה הדתית. משגיח אמר לי שאם הוא לא מקבל את החדר בזמן הוא לא נותן כשרות. אנחנו מוחזקים כבני ערובה, זה מעלה לנו את ההוצאות. עם ישראל מסורתי ורוצה כשרות אבל יש כאן הכבדה גדולה על המלונות". לין ג'משיד, מבעלי מלון עדן, אמרה: "היה חשוב לנו להיות כשרים וראינו איך הקהילה סומכת על כשרות פרטית. זו הוכחה שלא חייבים לעבוד עם הרבנות כדי להיות כשרים. שואלים בטלפון איזה כשרות יש לך ולא האם יש לך כשרות". יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה (כולנו) שפתחה את הדיון אמרה: "בית המשפט העליון מהווה סעד למקרים בהם אדם או בעל עסק נפגעו מאחת הרשויות מהמדינה. יש כאן מקרה קלאסי שרשות של המדינה לא מתפקדת ולא עושה את עבודתה ולמעשה פוגעת בצרכני הכשרות ובעלי העסקים. הצטרפותם של התאחדות המלונות, מראה עד כמה מונופול הכשרות מהווה פגיעה דרמטית בחופש העיסוק בפרט ובתיירות בישראל בכלל. פסק הדין הקודם של בית המשפט חיזק את טענותינו בדבר התנהלות מערך הכשרות בישראל. יותר מזה, ישנו דו"ח עדכני של מבקר המדינה בנושא הכשרות שחלקים ממנו כבר פורסמו, שמאשר כי הרבנות לא עשתה דבר כדי לתקן את המצב הקיים והקלקולים קיימים. מערך הכשרות הממלכתי לא מתפקד וזה משפיע על כל אזרח ואזרח במדינה. עם ישראל רוצה כשרות אך לא רוצה מונופול, ועל בית המשפט להגן על צרכני הכשרות ובעלי העסקים מפני המונופול". "הציבור מאס בעסקנות" ח"כ יואב בן צור (ש"ס) אמר: "אף אחד לא מחייב לקחת תעודת כשרות, ואף אחד לא יכפה עליו כלום. אני מסכים שמלונות עם תעודת כשרות רגילה צריך להיות מופחת ולא להתעסק עם האווירה של המלון. מועצת הרבנות הראשית צריכה לקבוע כללים בסיסיים לכל הארץ. אני מכיר בעל עסק שלקח מכונה מיוחדת שמנקה את הירקות ללא תולעים וזה בסדר. הסיפור של כפייה על קנייה מספק ספציפי לא צריכה להיות. צריך לאכוף את החוק בבני ברק ובמאה שערים, מי שלא עובד עם הרבנות צריך להיקנס. מעבר לכך, אני לא מבין, למה הרב אהרון לא יכול לכתוב בהשגחה? מי שייתן בו אמון ויסמוך עליו אז מבחינתי זה בסדר". הרב אהרון ליבוביץ', ראש ארגון 'השגחה פרטית' אמר: ״הכשרות הבינלאומית יותר טובה מהארץ כי היא מבוססת אמון, בארץ איבדו את האמון. הציבור מאס בעסקנות הריקה שמאפיינת את שירותי הדת ברבנות, ולכל שומרי הכשרות שבאמת מבינים ובאמת אכפת להם מכשרות, ברור כבר מזמן - מערך הכשרות של הרבנות כושל, מיותר, ולא רלוונטי. מונופול הכשרות נסדק, ומערך הכשרות בישראל עומד בפני שינוי. אלפי בעלי עסקים ומאות אלפי אזרחים כבר אומרים כן לכשרות, ולא למונופול". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה: "בכל תחום אחר בכנסת אני בעד שהמדינה תעשה, אבל פה אני בעד הפרטה. אני לא מקובעת. אני יכולה להחליט לאיזה רופא ללכת, אבל פה אין שום אפשרות אחרת. אני דווקא רואה את זה אצל מסורתיים, רוצים לשמור על מסורת אבל בלי אקדח לרכה. גם אני כחילונית מתפשרת כי יש פה מדינה מגוונת וצריך לאפשר לכולם לחיות יחד." ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה בדיון: "אני כטבעונית אוכלת כשר. מכיוון שמדובר בשירות ממלכתי אני לא מוכנה שזה יהיה שיח פנים דתי. כי זה משפיע על כולם. כמו בתחומים אחרים, בטחון – אומרים לנו אתם לא מבינים בזה. גם כאן- אומרים לנו, אתם חילונים אתם לא מבינים, ואני אומרת, לא. גם לנו יש עניין כי זה משפיע על כולנו". תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, אמר: "הצטרפנו לדיון הנוסף בבג"ץ הכשרות יחד עם התאחדות המלונות ואיגוד המסעדות כדי להשמיע את הקול של קהל צרכני הכשרות, הקהל השבוי. אומרים לנו כל הזמן- למה אתם לא עובדים עם הרבנות? השופט רובינשטיין אף ביקש לתלות את פסק הדין לשנתיים כדי לתת להם זמן לעבוד ולתקן. אז הנה היסטוריה קצרה: כבר בשנת 1990 העלה מבקר המדינה על הכתב את כל הבעיות של מערך הכשרות. דו"ח נוסף יצא בשנת 1993 ועוד אחד ב1997, עוד דו"ח בשנת 2009 ואחד על הבד"צים ב2014. ועכשיו לפי הפרסום המבקר עובד על דו"ח נוסף, חמור לא פחות. המסקנה: עברו 27 שנים ושום דבר לא השתנה, נגמר הזמן! שחררו אותנו, קהל צרכני הכשרות מהמונופול." שי ברמן מהתאחדות המסעדות אמר: "שואלים אותי איפה היינו עד עכשיו, מה שקרה שעד עכשיו עסקים העדיפו להעלים עין. בעלי עסקים לא עשו עניין. אבל המציאות הכלכלית חזקה מאתנו. הבעיה הגדולה שלנו היא העלויות הגדולות. המשגיח מועסק על ידינו, נותנים לו תנאים של עובד ומצד שני הוא מפקח עלינו. כל השנים עשו המשגיחים ככל העולה על רוחם והגענו למצב". עדי ארבל, מהמכון לאסטרטגיה ציונית, אמר: "נושא הכשרות מתחלק לשלושה: כשרות לעסקים, מפעלים ומאכלים, וייבוא. בכשרויות מוצרים חשפנו ש-91% מהמוצרים שבדקנו הם עם מעל לשתי כשרויות. הכשרות הפרטית עושה את העבודה, והכשרות של הרבנות לא באמת תופסת בציבור".