החיים על פי מוסיק

מוסיק בריקמן הוא המייסד של "בוא ניסע" האגדית, יו''ר התאחדות סוכני הנסיעות לשעבר ומי שממשיך גם אחרי יותר מ-50 שנות פעילות, לעסוק בתחום שהוא הכי אוהב - תיירות, כמובן. קבוצת פספורט גאה להעניק אות מפעל חיים לאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות על ענף התיירות בישראל, איש אשר טיפח עובדים רבים בענף במרוצת השנים ונחשב בזכות לאחד מחלוצי התעשייה.

מהשוק הסיטונאי עד לצמרת הענף

בריקמן נולד בשנת 1939 בגבעתיים, הבן הבכור מבין 4 אחים. בצעירותו היה חבר פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד ואף ריכז את סניף בורוכוב בעיר, שנחשב אז לקן הגדול ביותר של התנועה. את שירותו הצבאי עשה בנח''ל ועם שחרורו התלבט כרבים מחבריו לאן פניו מועדות. דרכו של בריקמן אל ענף התיירות היא סיפור בפני עצמו אשר מתחיל אי שם ב-1960, במסגרת טיול חברים לאירופה. בראיון מיוחד מספר מוסיק על השתלשלות דרכו בתעשייה. ''נסענו 5 חברי ילדות טובים, כולנו מגבעת רמב''ם בגבעתיים, לטיול משותף של מספר חודשים לאירופה. לא הייתה אז תנועת תיירות לדרום אמריקה או למזרח והפלגה לגנואה שבאיטליה הייתה בגדר חלום ענק. היה זו בעיני כל אחד מאיתנו אירוע מכונן. כדי לבצעו, עבדנו קשה. אני אפילו פרקתי ארגזי ירקות בשוק הסיטונאי בת"א, כדי שנוכל לקבץ קופה משותפת של 3000 דולר, סכום כסף גבוה מאוד נכון לאותם ימים, שהיה אמור לכלכל אותנו כל הטיול. יצאנו כבדרך אותם ימים באנייה 'ארצה' לאירופה. התחלנו את הטיול באיטליה, שם קנינו רכב יד שלישית, ובו חרשנו את אירופה לאורכה ולרוחבה. אלו היו חודשים מדהימים עם אינספור חוויות, שאת חלקן אני זוכר לפרטי פרטים למרות השנים שחלפו. בסופו של דבר סיימנו את הטיול שלנו באולימפיאדה ברומא. אין לי ספק שבטיול נעורים זה נזרע זרע המשיכה שלי לעולם התיירות, תהליך שהלך והבשיל עם השנים''. זמן מה לאחר חזרתו ארצה וכשהוא עדיין בהשראת הטיול הארוך, החליט בריקמן שהוא מעוניין להשיג דריסת רגל ראשונה בתעשיית התיירות. ''הענף היה צעיר וקטן וכולם הכירו אישית את כולם'', נזכר מוסיק. ''פעלו בתקופה ההיא מספר מצומצם של משרדי נסיעות ו-2 סיטונאים גדולים בלבד, 'אירופה טורס' ו'תור עולם'. אני ניסיתי את מזלי אצל מנכ''ל 'אירופה טורס', מר אליפלט לוין. סיפרתי לו שאני מעוניין לעבוד בתחום. הוא מצדו עודד אותי, אך אמר שאין לו צורך בעובדים והפנה אותי לגברת בשם ברנדה גלייכר, בעלת משרד הנסיעות 'אישרא לויד' ברחוב הס בתל-אביב. התחלתי באופן מעשי שם כשליח. הייתי מדווש על האופניים לקונסוליות השונות ברחבי העיר, מגיש דרכונים וממלא טפסים. (בשנות ה-60 נזקקו הישראלים לאשרות כניסה לרוב מדינות אירופה). עבדתי שם במשך 10 שנים, תקופה מדהימה בה למדתי את הבסיס המקצועי ורכשתי את הכלים הראשונים לעיסוק בענף התיירות''. לאחר תקופה קצרה וכיאה לתעוזה של איש צעיר, העז מוסיק לארגן את הטיול המאורגן הראשון לחו"ל, טיול שיועד כולו לצעירים, שבעקבותיו ביצע אינספור טיולים בהמשך. במהלך שנים אלה למד בריקמן משפטים בלימודי ערב באוניברסיטה במשך 4 שנים, אולם לקראת סיום הלימודים החליט לשנות כיוון וניגש לבחינות מומחים בתיירות, שהיו נהוגות בתקופה זו. ''עוד בתקופת הלימודים, הבנתי שבחרתי בכיוון לא נכון'', מספר מוסיק. אני לא מצטער ולו לרגע על ההשקעה והמאמצים של לימודי המשפטים, זה סייע לי רבות במהלך השנים לקרוא ולנסח מסמכים וכך אף למדתי לכבד ולהוקיר את כבודה של המילה הכתובה, אך בה עת, הבנתי שזה אינו התחום שאני שואף לעסוק בו כל חיי''. מוסיק בריקמן. צילום: רונן מחלב

העולם שייך לצעירים

אחרי שצבר ניסיון בתעשייה החליט מוסיק כי הוא מעוניין לפתח ולקדם את נישת הטיולים לאוכלוסיית הצעירים. רבים הרימו גבה בתחילת הדרך, אך עם השנים הפכה נישה זו למוסד מוכר וידוע בענף התיירות בשם המסחרי "מסע הצעירים". במסגרת זו של ''אישרא לויד'' בוצעו עשרות רבות של טיולים לרחבי אירופה, כאשר משנה לשנה נוספו יעדים ברחבי הגלובוס. בתחילה, ליווה מוסיק עצמו חלק מהטיולים, עד שהצליח לגבש קבוצת מדריכים, איתה הוא שומר על קשר חם עד היום. באפריל 1971 נפגש שוב עם אליפלט לוין, מנכ''ל ''אירופה טורס'', שהפעם הציע לו לחבור לשורות החברה. ''הוא ייעד אותי בסופו של תהליך, לנהל את החברה. זה מאוד החמיא לי, שכן גם הערכתי מאוד את האיש. עבדתי שם במשך שנה, אבל לצערי לא ראינו עין בעין ברמה המקצועית, שכן בכל זאת היה בינינו פער דורי. על אף היחסים הקרובים ששררו בינינו, לאחר זמן מה החלטתי להמשיך הלאה''. באותם ימים הגיעה נקודת המפנה בקריירה של בריקמן, שהחליט כי הוא מעוניין לצאת לדרך עצמאית עם חברה נסיעות צעירה בשם ''בוא ניסע''. ''הרגשתי מוכן להקים משהו חדש בענף. צריך להבין שאלו היו תחילת שנות ה-70, בהן הטכנולוגיה רק החלה לשחק תפקיד. במובן מסוים 'בוא ניסע' פרצה את הדרך בתחומים רבים". ואכן, ''בוא ניסע'' הפכה די מהר לאחת החברות המובילות בענף, כשחרטה על דגלה פעילות סיטונאית שתשרת אך ורק את סוכני הנסיעות. החברה עסקה בטיולים בתפירה אישית, ייצוג רשתות בתי מלון, בניית תכניות טיולים ברחבי העולם ואף המשיכה עם טיולי צעירים (''מסע לצעירים''), שהיוו את ליבת הפעילות של החברה עד אמצע שנות ה-80. ''אינני אדם של נוסטלגיה ובדרך כלל צופה רק קדימה, אבל עם כל הצניעות המתבקשת 'בוא ניסע' הייתה בתחומים רבים חלוצה בדברים, שכיום נראים כל כך מובנים וברורים'', מתגאה בריקמן. "היינו ראשונים להשיק יעדים מעבר לאירופה כמו ארה"ב והמזרח, קיימנו את הקורס הראשון למדריכי חו''ל, הדפסנו את חוברת הטיולים הראשונה בצבע, השקנו את הפרסומת הראשונה ששודרה בטלוויזיה וברדיו לטיולים בחו''ל, סיפקנו שרותי 'נוסע עצמאי' לסוכני הנסיעות והיינו בין הראשונים לבצע סיורים לימודיים ברמה גבוהה לסוכני הנסיעות, שהיו לשם דבר בענף''. בנוסף לכל אלה, החברה שמשרדיה פעלו מרחוב בן יהודה 41 בתל-אביב ובשיאה מנתה למעלה מ-30 עובדים, שימשה גם כנציגת חברות תעופה מובילות שפעלו בישראל, כיונייטד איירליינס וסייפרוס איירווייס וכן של רשתות בתי מלון בינלאומיות מובילות. ''זו הייתה תקופת עשייה כמעט בכל תחומי התיירות, תקופה בה נגעתי בכל דבר אפשרי בענף התיירות היוצאת שהחלה לפרוח'', מספר בריקמן בערגה. "לשמחתי, ידענו להשתלב בתוך המגמה הזו, שכללה כניסה של מטוסי סילון ומטוסים רחבי גוף לשוק התעופה, פתיחת שווקים חדשים בעולם שהתאפשרו עם התפרקותה של בריה''מ למדינות חדשות במזרח אירופה ויבשת דרום אמריקה שהפכה לזמינה יותר''.

למען הסוכנים

בין השנים 1995 ועד 2000 שימש בריקמן יו''ר התאחדות סוכני הנסיעות בישראל. ''מילאתי תפקיד זה מתוך תחושה של שליחות, מעורבות והזדהות עם ציבור הסוכנים, שהרגשתי חלק בלתי נפרד מהם'', הסביר. ''השקעתי במשך קרוב ל-17 שנים מחיי המקצועיים, ובמידה רבה על חשבונם, בעבודה ציבורית בהתאחדות. הפעילות שלי כללה הובלה של מספר פעילויות חשובות באותם ימים, כהתמודדות עם בעיות ענפיות, החל מיחסים עם ספקי השירותים ובראשם חברות התעופה, עבודה וייצוג ציבור הסוכנים מול משרדי הממשלה, בשנים בהן הוסרה הרגולציה מתחום התיירות, מו''מ עם משרד האוצר בשאלות מע"מ ואחרות, הכשרת כוח אדם, הפעלת המערכת הכלכלית של ההתאחדות, קיום אירועים ענפיים, קידום נושא החשיבות של מחשוב הענף, טיפול במשברים ופעולות רבות, שמטרתן קידום ענף הנסיעות שכל כך יקר לי''. כמי שנלחם שנים למען מעמד סוכני הנסיעות, מה צופן העתיד עבורם? ''זו שאלה רטורית ששמעתי והתייחסתי אליה פעמים רבות. קשה לענות על השאלה הזו תשובה נחרצת. הקושי לנבא בנושא הזה קשור בעיקר להתפתחות הטכנולוגית המואצת, בדגש על השנים האחרונות. האינטרנט ואמצעי התקשורת המודרניים מאפשרים בעידן הנוכחי לשכבות הנוסעים הרחבות להסתייע באופן עצמאי בהרבה מאוד תחומים, שבהם הייתה עד לפני שנים לא רבות לסוכן שליטה כמעט בלבדית. אני מתכוון בעיקר לנגישות של הלקוחות כיום לאינספור מקורות מידע ומנועי חיפוש ברשת. הציבור, ובעיקר הדור הצעיר, שמתחיל את 'חייו התיירותיים' בגיל צעיר מאד, חשוף למקורות מידע זמינים ומאפשר להם הלכה למעשה להיות סוכני נסיעות אישיים המסוגלים לבצע השוואות מחירים ולספק לעצמם מענה מהיר בעת הזמנת החופשה או הטיול לחו'ל''. במילים אחרות, האם מעמד הסוכנים נשחק? ''אי אפשר להתכחש לכך. העידן הדיגיטלי שינה לאין ערוך את עבודת הסוכנים. על מנת לסבר את האוזן, כאשר שימשתי כיו''ר התאחדות סוכני הנסיעות, פעלו למעלה כ-600 משרדי נסיעות. כיום יש כ-300 בלבד. סוכנים ומשרדים 'נבלעו' על ידי חברות גדולות, רשתות וסיטונאים, או שנעלמו מהשוק. מי שלא קפץ לבריכה הטכנולוגית ופיתח מערכות דיגיטליות מול הלקוחות, פשוט נעלם. הפתרון האולטימטיבי הוא לא להילחם בקדמה האינטרנטית, אלא להשתמש בה ולרתום אותה לצדך. שם המשחק כיום הוא ערך מוסף חיוני עבור הלקוח והתמקדות ספציפית בתחומים בהם יש ליועץ התיירות העכשווי יתרון על המכונה, לרבות פיתוח תחומי נישות, בהן לסוכנים יש ידע ומומחיות. בנוסף, הערך המרכזי אותו הסוכנים יכולים לספק ללקוחות הוא הערך האנושי, אותו שום מחשב או אתר עדיין לא יכול להחליף. לפחות בינתיים''. בסוף שנת 1999, בריקמן מכר את ''בוא ניסע'' לקרן גאפ. בעוד אחרים במעמדו היו מעדיפים להוריד פרופיל וליהנות ממנעמי החיים, בריקמן מצא את עצמו לאחר זמן קצר ממשיך בעשיית תיירותית בחברת איסתא, שהפכה עבורו לבית חם ומפרגן. עבור מוסיק היה מדובר רק בצעד נוסף בדרך לתפקיד הבא - ניהול מחלקת סיורי תמריץ וביצוע תכניות טיולים לנוסע העצמאי ברחבי העולם, תפקיד אותו הוא ממלא בגאווה עד היום. אתה עדיין מגיע כל בוקר לעבודה באיסתא. פרישה לא מדברת אליך? ''עולם התיירות והעבודה בו הוא חלק בלתי נפרד ממני מאז שעמדתי על דעתי כאיש בוגר. כיום, אני נהנה לראות את בתי, היא-לי, הממשיכה בעבודת התיירות ועושה חיל בחברת 'נתור'. ואשר לי, אני עוסק בדברים מעניינים מאין כמותם כבר קרוב ל-2 עשורים, והאמת, פשוט נהנה מכל שניה. גם לאחר גיל פרישה אני מוצא ומרגיש שיש לי יכולת מקצועית ואישית לתרום. אני מאמין שאנשים העובדים ופעילים בגיל מתקדם, נותרים צלולים ואופטימיים ואינם מחישים את התייבשות התאים במוחם. לכן, מבחינתי, כל עוד אוכל ויתאפשר, אמשיך להיות חלק מתעשיית התיירות, שתרמה לי רבות ואותה אני כל כך אוהב. הענף הזה נותן לי סיפוק עצום ואתגר בכל יום מחדש, וכמי שמגדיר את עצמו כסקרן אובססיבי מטבעו, אני ממשיך לקום כל בוקר לעבודה עם חיוך''. לקראת השנה החדשה, מה אפשר לאחל לך? ''אני מרגיש בר מזל משום שאני עושה המון שנים את מה שאני אוהב, ואוהב המון שנים את מה שאני עושה. לכן, אני מבקש בסך הכול - שגרה רגילה. לא רוצה דברים גדולים, אלא רק בריאות ויכולת ליהנות מהדברים האהובים עליי. שתהיה שנה טובה לכולנו''.