הסודות של פריז

Rendez-vous in France, יריד התיירות השנתי של צרפת, התקיים השנה ב-27-28 במרס בפריז. הגשם העדין שכמעט ולא פסק במשך היומיים הללו היה מתאבן מרענן לקראת ימי החום המצפים לנו וכנראה גם למבקרים בצרפת ובבירתה. מארגני היריד שמחו לגלות למשתתפיו, הזרים והמקומיים, כי פריז שבה לעמוד בראש רשימת הערים המתויירות בתבל (בחירת 2017 של גולשי טריפאדוויזר). מחיריהם הלא זולים של חדרי המלון מאששים נתון זה. השנה הושם הדגש ביריד, לפחות בכל הנוגע לעיתונאים שהיו אורחיו, על אתרים הנושקים לבירה הצרפתית, כאלה שמעבר לכביש הטבעת, הפריפריק. מסיבת הפתיחה שהיתה מאורגנת למופת איפשרה לאורחים לעשות היכרות עם Les Puces de Saint-Ouen, שהוא שוק העתיקות והפשפשים של פריז. אלפיים דוכנים ובוטיקים הפזורים בחמישה עשר שווקים מתמחים מעניקים לצרפתים את הזכות להכתירו כגדול בתבל. חמישה מיליון איש מבקרים מדי שנה בשוק שנחנך בשנת 1885. השוק ממוקם בקצה השטח המוניציפלי של העיר סן-דני המוכרת בזכות הבזיליקה ואיצטדיון הכדורגל, בקרבת כביש הטבעת. צעדנו לאורכו של Marché Biron שעסקיו הנראים כחנויות לכל דבר מתמחים ברהיטים משוקמים ושאר חפצים וקישוטים לבית. Marché Dauphine מציע למבקריו יצירות אומנות, תקליטים, ספרים, כרזות ופרטי לבוש, וחלק הארי שלהם מזכיר את שנות הששים והשבעים של המאה הקודמת. אפשר להינות מטיול בשוק גם בלי לרכוש מוצרים ותוך כדי כך להתבשם מן האווירה, לשבת בבית קפה או לסעוד בביסטרו. השוק פתוח בסופי השבוע (הגעה: מטרו קו 13 תחנת גריבלדי או מטרו קו 4 תחנת פורט קלינאקור). היריד, שבו נטלו חלק 740 תיירנים מקומיים ו-900 מארגני תיירות מ-70 מדינות, התקיים במתחם EXPO הענקי בקרבת פורט דה ורסאי, בפינה הדרום מערבית של פריז. במסעותינו הממונעים לשם ומשם נחשפנו לשינוי העצום שעוברים הרבעים השכנים של הבירה הצרפתית. אזורי תעשיה, מלאכה ומגורים ישנים נמחקים ותחתם נבנים בנייני משרדים מודרניים ולצידם שטחי ציבור ירוקים. כך למשל על אי במרכז הנהר, L'île Seguin, שם היה ממוקם מ-1929 ועד 1992 מפעלה של יצרנית המכוניות רנו, נחנך בשנה שחלפה מרכז תרבותי שבמרכזו אולם מופעים רב מימדים, La Seine Musicale, שארח את המסיבה הגדולה של היריד. במקביל, הצרפתים אינם מוותרים על המורשת. על גדות הסיין, לא הרחק מן האי Seguin, ב- ,Sèvres ממוקמת "עיר הקרמיקה", Cité de la Céramique. למרות ביקורי התכופים בפריז, המוזיאון הזה היה עבורי בבחינת חידוש מרתק. ה"עיר" נוסדה לפני שנים אחדות והיא מאחדת תחת קורת גג אחת את המוזיאון הלאומי לקרמיקה שבחזית, את סדנאות היצור שבעורפו של המוזיאון וגם את המוזיאון התיאום שבלימוז'. הסדנאות ממוקמות בעת הזאת באולמות ששימשו בעבר את מפעל הפורצלן הלאומי שנוסד במאה ה-18 והמלך לואי ה-15 היה בעליו ומדאם פומפדור היתה לקוחה נלהבת שלו. כיום משמרים שם את שיטות העבודה של העבר וכל יצירה – כד, צלחת או ספל - נמכרת בסכומים של ארבע ספרות. המוזיאון, הממוקם בבניין מרשים, משופע ביצירות אמנות מרהיבות (הגעה: מטרו קו 9 תחנת פונט דה-סבר או ברכבת הקלה קו T2). בצדה האחר של פריז, בצפון מזרחה, ממוקם רובע Pantin אותו חוצה תעלת המים .Ourcq פנטין ממוקם בקרבת מרכז התרבות והמדע, פארק דה לה וילט שכמובן גם הוא ראוי לביקור. תעלת Ourcq חוברת לבריכת וילט (באסין דה לה וילט) שם אפשר לשכור סירות המופעלות בחשמל (www.marindeaudouce.fr) ולהפליג לאורכה של התעלה (סירה לחמישה נוסעים לשעה תעלה 40 אירו). את פנטין אפשר לדמות לברוקלין. את מקומם של מפעלי תעשיה ובנייני מגורים חסרי צורה מחליפים מוסדות תרבות (גלרייתThaddaeus Ropac, שלה סניפים בזלצבורג ובלונדון) משרדי פרסום, בעלי מקצועות חופשיים ואף חברות ידועות שם כ- .Hermès בדומה לברוקלין ובמקביל לאופנה העולמית של הקמת מבשלות בירה בוטיקיות, גם פנטין זכתה למבשלה כזאת, גאליה שמה. הבירה זכתה לשבחים מפי כל הטועמים. היריד Rendez-vous in France של 2019 יתקיים במרסיי שבפרובנס. במקביל, הצרפתים ובעיקר פרנסי חבל הלואר מכינים את אירועי שנת ה-500 למותו של לאונרדו דה וינצ'י. הצייר, הפסל והממציא הגאון היה אמנם איטלקי אך את חייו הוא סיים ב-1519 על אדמת צרפת, באמבואז, לשם הוזמן בידי המלך פרנסואה הראשון. חבל הלואר יחגוג ויציין את התרומה של הרנסנס במדע ובאומנות, תוך שהוא מציין גם 500 שנים להיוולדה של קתרין דה מדיצ'י ואת תחילת הקמתה של טירת שאמבור. נדמה שעמק הלואר על טירותיו, גניו המלכותיים ויקביו, אינו זקוק למקדמי מכירות, אך אנשי התיירות שם חושבים שהכותרת "מקום לידתו של הרנסנס הצרפתי" תסייע להם להביא עוד תיירים. לשם כך יאורגנו אירועי תרבות מגוונים, סיורים ודיונים שיחכימו את משתתפיהם. הכותב היה אורח של לשכת התיירות של צרפת.

אל תפספסו

וינה וזה הכל

הכתבה הבאה במדור

אשת טורס תחדל משימוש בביטוי "הדקה התשעים" ו/או "הדקה ה- 90"