אדרנלין ב-Monza ושלווה ב-Bellagio

  מילאנו אינה עיר תיירות מובהקת. אם לא הגעתם הנה כחובבי אופנה או אופרה, די יהיה ביום אחד כדי להתוודע אל הדואומו, הקתדראלה הגותית המפורסמת של העיר, אל גלריית ויטוריו אמנואלה השני, אל תיאטרון לה סקאלה ופסלו של ליאונרדו דה וינצ'י, ואולי גם אל הקאסטלו של משפחת ספורצה. ובכל זאת, מי שעדיין לא ביקר במילאנו, כדאי להגיע אליה ולו כדי להתרשם מן הפאר, ההדר ותחושת המותרות והיוקרה, החל מן המלונות המטופחים וכלה בחנויות המעצבים רבי המוניטין. ממילאנו נצפין לעבר אגם קומו ובדרך לא נוותר על מונזה, או מונצה, כפי שמבטאים האיטלקים (Monza), עיר נאה וחיננית, שבמרכזה קתדראלה גותית נחשבת בזכות מגוון ציורי הפרסקאות המעטרים את קירותיה וכתר הזהב המהודק עפ"י האמונה במסמר צליבתו של ישו. אגדה יפה מאד, אך מכאן כדאי להיחפז אל האטרקציה בה' הידיעה של העיר, מסלול המרוצים המוטורי הלאומי, ה-Autodromo Nazionale. האוטו-דרומו, מסלול הבית של פרארי, הנחשב למסלול המהיר באירופה, ומרוץ השיא השנתי המתקיים בו הוא הגרנד-פרי של הפורמולה 1.   פורמולה 1. צילום: דוד אדלר   הצרימות המהדהדות של מנועי מכוניות הפורמולה והראלי המתאמנות על המסלול, היציע מעל דגל השחמט המסמן את סיום המרוץ, הפודיום הנישא מעל המסלול, שלל מכוניות הפורשה, הלמבורגיני והמזראטי במגרשי החנייה – כל אלה מעוררים אדרנלין וגירויים בכפות הידיים של כל חולה-הגה או פנטזיונר מצוי. בימים אלה ממש מתמרק האוטו-דרומו לקראת המרוץ הגדול של הפורמולה 1, ואנשי פרארי, המתגעגעים לימי הזוהר שלהם בתחילת שנות ה-2,000, כשמיכאל שומאכר הגרמני הביא להם חמש אליפויות רצופות, מייחלים שאחד מנהגיהם, במיוחד סבסטיאן פטל, שאינו מצליח לשחזר את הישגיו כנהג המוביל בקבוצת 'רד בול', ינצח סופסוף לפחות במגרש הביתי. היכונו, היכונו, לסופשבוע של 6-8 בספטמבר, כשביום ראשון בצהריים יתקיים המרוץ הגדול. לרכישה באינטרנט נותרו עדיין כרטיסים, שרובם נמכרים חודשים מראש. מחירי הכרטיסים לכל שלושת הימים עם כל האימונים והמקצים המוקדמים, או רק למרוץ המסיים, אינם זולים כלל וכלל, אך החוויה שווה כל אירו. מניסיון! בקודקוד המשולש בו נפגשות שתי צלעותיו של אגם קומו שוכנת לה העיירה בלאג'ו (Bellagio), שכיית חמדה לחופו של אגם, כך מגדירים אותה החובבים המושבעים. מיקומו ויופיו של כפר הדייגים הקדום, שיצאו לו מוניטין כבר בתקופת הזוהר של האימפריה הרומית, משכו אצילים ושועים מכל רחבי אירופה להקים להם כאן בתי נופש, וברבות השנים, למרות שנותרה קטנה ואינטימית בשל הנסיבות הטופוגראפיות, בלאג'ו הפכה לעיירת נופש תוססת ושוקקת ומוקד עלייה לרגל לכל המטיילים באזור. ואם כבר הגענו ל'מכה' של הנופש באזור אגמי הצפון של איטליה, ראוי שנשתכן במלון מספר 1 של השמנה וסלתה, המלון המפואר, Grand Hotel Villa Serbelloni. המלון, המהווה מוסד היסטורי, הוקם ע"י משפחת אצולה כבר במאה ה-16, והדוכס אלסנדרו סרבלוני, שקיבל אותו בירושה כעבור כמאתיים שנה, הרחיב ושיפץ והפך אותו לאחוזת הנופש המשפחתית, ובשנת 1872, כשתיירים רבים החלו להגיע לבלאג'ו, שינו בני המשפחה את ייעודו והוא החל לשמש מלון יוקרתי ומהודר בשם 'גרנד הוטל בלאג'ו'. מאז תום מלחמת העולם הראשונה המלון הוא בבעלות משפחת מלונאים שוויצרית ונקרא על שם משפחת סרבלוני.   גרנד הוטל וילה סרבלוני. צילום: דוד אדלר   כשיצאנו לראשונה למרפסת המלון להתבונן בנופי האגם, אלא מה?, הבחנו בזוג מבוגר במרפסת הסמוכה, שלא חדל להתפעל מן הנוף בקריאות צוהלות ובתנועות ידיים נלהבות, צילם והצטלם שוב ושוב על רקע קרני השמש הנשברות במימי האגם. כעבור שעה קלה ירדנו אל הגן המטופח של המלון ופסענו לאיטנו לאורך הטיילת הפורחת על גדת האגם, וכשדמדומי השקיעה הכהו את מימיו הכחולים של האגם, מבעד למרפסת המסעדה של המלון בשבתנו לארוחת הערב, לא יכולתי אלא לספוק כפיים, לחייך וללחוש: ממש נפלא. ועדיין לא אמרתי מילה על מסעדת המלון המטופחת ומצוחצחת, על המלצרים עטויי הכפפות ועניבות הפרפר, על מנהל המלון ובעקבותיו השף, המשוחחים אישית עם כל אורח ושואלים לצרכיו וטעמיו, על התזמורת הקאמרית המנעימה את הארוחה במוסיקה קלה, ועל הארוחה האנינה ויוצאת הדופן, שנמשכה כשלוש שעות תמימות, ולמען האמת, לא רצינו שתיגמר. פנינת האירוח, Grand Hotel Villa Serbelloni, ופנינת הנוף, העיירה בלאג'ו, מייחצנות היטב את עצמן, ואם אכביר עוד מלים, נראה לי כי אגרע. רק לבקר, לבלות וליהנות.   בלאג'ו, אגם קומו. צילום: 123rf   אגם קומו ראוי לסיור מקיף, וכדי לצפות כהלכה בנופי גדותיו רצוי לעשותו בשייט. ראשית לכל, לחצות את האגם מבלאג'ו לעבר טרמצו (Tremezzo) ולבקר ב'וילה קרלוטה'. מבין כל הוילות המפוארות, שהקימו להם על גדות האגם אצילי התואר והממון וידוענים למיניהם, וילה קרלוטה נחשבת לגולת הכותרת. הוילה, שנבנתה בסוף המאה ה-18, מוקפת גינות נוי מטופחות בשטח של 70,000 מ"ר, (11 גננים עובדים כאן מדי יום) נקראת על שמה של קרלוטה, בתה של הנסיכה מריאן מנאסאו, שהייתה בעלת הבית במחצית השנייה של המאה ה-19. היום וילה קרלוטה היא נכס לאומי ומאכסנת שלל יצירות אמנות, וביניהם פסלי שיש של הפסל הנודע, אנטוניו קאנובה. לא להחמיץ את פסלו של אנטוניו טאדוליני, תלמידו של קאנובה: נשיקת ארוס ופסיכה. העיירה טרמצו אף היא ראויה לביקור, ומי שמוצא לנכון לנפוש כאן, והפרוטה מצויה בכיסו, או האירו, ליתר דיוק, והרבה, מלון הפאר 'גרנד הוטל טרמצו פאלאס' הוא אכסניה נאותה מאד. ומכאן לעלות על ספינה ולשוט לאורך האגם דרומה עד העיר קומו, ולאורך שתי הגדות מלווים אותנו מראות של מדרונות הרים עטויי יערות מוריקים, עיירות וכפרים ציוריים הגולשים אל המים, וילות מהודרות וגינות נוי מעוצבות, כולל בית הנופש המפורסם של ג'ורג' קלוני, ותחושה עילאית של שלוות גוף ונפש בין מים לשמיים.