"איסורי נסיעה גורפים לא ימנעו את ההתפשטות של האומיקרון"

עם התעצמות והתפשטות נגיף האומיקרון מדינות סוגרות את גבולותיהן. מאז התגלתה גרסת האומיקרון בדרום אפריקה ודווחה לארגון הבריאות העולמי, מדינות שונות הטילו איסורי כניסה ממדינות דרום אפריקה, בעיקר, אך מדינות, כמו ישראל, יפן ומרוקו, הטילו איסור גורף על כניסת נוסעים זרים מכל רחבי העולם. עפ"י מאמר, שפורסם באתר של MIT, האוניברסיטה האמריקנית רבת המוניטין המדעי, המטרה הייתה לעצור את התפשטות אומיקרון, אבל האיסורים האלה הם מאוחרים מדי. נגיף האומיקרון אותר זה מכבר בכ-100 מדינות, וחלק מהמקרים, לדעת המדענים, קודמים לאזעקה שהגיעה מדרום אפריקה. אוליבר פייבוס, מנהל שותף של תוכנית אוניברסיטת אוקספורד לחקר גנום ומגפות, אמר לעיתון "גרדיאן" שהראיות מצביעות על כך שאומיקרון מסתובב במקומות שונים כבר מאז סוף אוקטובר. אם כן, איסור נסיעה גורף לא עובד, כפי שציין ארגון הבריאות העולמי WHO כבר בראשית החודש. "איסורי נסיעה גורפים לא ימנעו את ההתפשטות הבינלאומית של האומיקרון, והם מטילים עומס כבד על החיים והפרנסה. בנוסף, הם יכולים להשפיע לרעה על מאמצי הבריאות העולמיים במהלך מגפה על ידי מניעת תמריץ של מדינות לדווח ולשתף נתונים אפידמיולוגיים", ציין הארגון בהצהרה ב-1 בדצמבר. איסורים לטווח קצר יכולים לעזור להרוויח זמן אם הם מוטלים מוקדם מאוד, אבל אם הנגיף כבר מסתובב בחופשיות במדינה וגורם להדבקות מקומיות, האיסורים הם מאוחרים ומיותרים מכדי לעשות את ההבדל. מחקר, שפורסם ב-Nature בינואר 2021, בחן את ההשפעה של איסורי נסיעה בינלאומיים על המגפה ומצא שהם עזרו להפחית את שכיחות התפשטות הקורונה בשלבים המוקדמים, אך עד מהרה הייתה להם השפעה מועטה, כאשר נוסעים בינלאומיים מהווים חלק קטן מאוד מהמקרים החדשים בכל מדינה. למעשה, איסורי נסיעה לא פותרים את הבעיה, הם פשוט דוחים אותה, אומר רג'יב עלי, אפידמיולוג מאוניברסיטת קיימברידג', בריטניה. "אנחנו צריכים תגובה מאוזנת ופרופורציונלית. זה אומר לא איסור נסיעה, אלא בדיקות ובידוד, במידת הצורך, לנוסעים ממדינות בהן אומיקרון מסתובב", אומר עלי.