אירוח כפרי כמו שלא הכרתם: ביקור בווייטנאם הקסומה
מדינה שסועה שהפכה לפנינה תיירותית ומציעה היום לאורחיה עולם ומלואו: קבלו את וייטנאם הירוקה, המרתקת, הבתולית עדיין ברובה. הפעם נטייל מחוץ לערים הגדולות, כולל אירוח כפרי ייחודי לאזור. הצטרפו אלינו למסע בצפון המדינה | בשיתוף עם FlyEast
צילום: Anh Van Pham
"בוקר טוב וייטנאם!" זוכרים את הקריאה המפורסמת של רובין ויליאמס ז"ל? שמה של המדינה נקשר אמנם במאה העשרים בעיקר במלחמה ובביצה העמוקה שבה שקעה ארצות הברית, אבל מאז זרמו מיליוני קוב מים במקונג, וּוייטנאם של היום היא מדינה ירוקה ומרתקת שמאז ראשית המאה ה-21 גם צומחת בקצב מרשים. היא גובלת בסין בצפון, בלאוס ובקמבודיה במערב, ובמפרץ טונקין במזרח ובדרום, וניתן לחלק אותה לשלוש יחידות גאוגרפיות מובחנות: דלתת הנהר האדום ורכס פאנסיפן (צפון וייטנאם); חוף ים סין הדרומי (מרכז וייטנאם); ודלתת המקונג (דרום וייטנאם). דלתת המקונג מאופיינת בקרקעות סחף כבדות ופוריות. הנהר האדיר, שזורם מפסגות ההימלאיה לאורך 4000 ק"מ ויותר, הפקיד במשך מיליוני שנים שכבות על גבי שכבות של סחף עשיר במינרלים. את האזור מפרצים מאות פלגי מים וקילומטרים רבים של שדות אורז, ובמרכז הדלתא העשירה והקדומה נמצאת העיר הו צ'י מין סיטי. דלתת הנהר האדום דומה במאפייניה הגאוגרפיים לדלתת המקונג, אך היא קטנה יותר משמעותית, וגם גילה הגאולוגי הצעיר יותר. גם הנהר האדום עצמו שונה מהמקונג – הוא מקבל את מימיו ממרחק של פחות מ-2000 ק"מ, ומתורם מרכזי בשם הנהר השחור. הפעם נתמקד בצפון המדינה, שם תוחמים רכסי הרים גבוהים את אגן ההיקוות של שני הנהרות הגדולים, בהם גם רכס פאנסיפן - הגבוה ביותר בווייטנאם. האזור ההררי מאופיין בסלעים געשיים ובאזורים קשים לגישה שלא נפגעו מהפצצות ארצות הברית, כך שניתן למצוא כאן גם היום יערות עבותים. צילום: Anh Van Pham
בסיס האם: סאפה
סאפה (Sa Pa) היא אחת הפנינים היפות של צפון וייטנאם, ונחשבת אחד מיעדי התיירות הנחשקים במדינה. מטבע הדברים, גם הישראלים נוהרים לכאן בכמויות, גם בעונה וגם מחוצה לה. סאפה שוכנת באזור הררי מרהיב עין, ומוקפת מדרונות הרים עטורי טראסות אורז יפהפיות, המראה האיקוני של וייטנאם. הטיול במזרח אמנם יפגיש אתכם עם אין ספור תצורות נוף של טראסות אורז, אבל אלה של סאפה, המתמזגות בנוף ההררי המושלם, הן מהידועות ביותר, ואולי גם היפות ביותר בווייטנאם. בין ההרים שסובבים את סאפה מתנשא גם הר פאנסיפן (Fansipan; 3143 מ'), הרכס הגבוה ביותר בווייטנאם. בעבר, הייתה העיירה בשליטה צרפתית, וכיום מרבית תושבי האזור הם נצר לשבט מונגולי. קשה יהיה לפספס את ההבדלים בין הווייטנאמים שתפגשו לאורך כל הטיול במדינה לבין תושבי סאפה. תווי הפנים שלהם שונים מעט. ההיכרות עם המיעוט האתני היפה הזה, על רקע הנופים והאווירה הכפרית, היא שהופכת את סאפה למוקד עלייה לרגל עבור צלמים וחובבי תרבויות. ואם לא די בכך, סאפה יושבת פסגת אחד ההרים, מעל עמק זרוע כפרים קטנים שגם הביקור בהם הוא חוויה אמיתית לשוחרי תרבות. אז אחרי שתנחתו בבירה האנוי, ואולי תבקרו גם בגשר השקוף במוק צ'או (Moc Chau), גשר זכוכית באורך 632 מ' שנחנך ממש בסוף חודש מאי וכבר נכנס לספר השיאים של גינס, המשיכו לסאפה, מרחק תשע שעות ברכבת. יש כמה רכבות ביום, רובן רכבות לילה שמגיעות אל העיירה בבוקר; ויש גם רכבת יום אחת, אך היא איטית יותר. אירוח מעולם אחר אם סאפה היא נקודת הפתיחה הראשונה שלכם לטיול מחוץ לערים הגדולות של וייטנאם, אתם צפויים להיתקל בסגנון אירוח שטרם פגשתם. גם כאן, כמו בצפון וייטנאם הכפרית, אירוח ביתי (Home Stay) בבתי המקומיים הוא סגנון הלינה המקובל והנפוץ ביותר. המארחים המקומיים אדיבים וחייכנים, וישמחו לקבל את פניכם ולפתוח לכם את ביתם. בדרך כלל ישכנו אתכם על מזרן שיונח על הרצפה, כולל כילה וסדינים, ויגישו לכם אוכל ביתי אמיתי. צפו לאפשרות לינה פשוטה וזולה, אך בה בעת גם לאחת החוויות התרבותיות האותנטיות והמהנות ביותר שתחוו במהלך הטיול שלכם במזרח. צילום: Anh Van Pham טיולי כוכב הקסם של סאפה הוא במיקום שלה: סביב העיירה יש כמה מפלים גדולים, לצד הרים שמזמנים תצפיות עוצרות נשימה על העמק כולו ועל שדות האורז שלו. במרחק הליכה קצרה ממרכז העיירה, לדוגמה, מתנשא הר האם רונג (Ham Rong), ובו מתחם של גני סחלבים ופרחים אחרים, גן סלעים, מופע ריקודים מסורתי, מגדל רדיו ישן ועוד. על פסגת ההר יש נקודת תצפת מרהיבה אל העיירה ואל האגם שבמרכזה. העלייה להר אמנם מעט תלולה, אך לא קשה במיוחד, והתצפית לגמרי שווה את הטיפוס! במרחק של שעה הליכה או כרבע שעה נסיעה נינוחה על אופנוע נמצא הכפר קאט קאט (Cat Cat), למעשה יותר "מרכז מבקרים" תיירותי מאשר כפר אותנטי, אבל מקום מצוין להתרשם בו מהתרבות והאוכלוסייה המקומית בתצוגת תכלית המיועדת לתיירים. תוכלו לראות בכפר שדות אורז, משאבות מים, חיות משק ומפל מרשים, לטעום אורז בתוך במבוק או ציפורים צלויות, לצפות במופע ריקודים מסורתי ומעניין שנערך כל כמה שעות, וכמובן לקנות עבודות יד ומזכרות. מצידו השני של העמק שעליו משקיפה העיירה סאפה מתנשא ההר הגבוה ביותר בווייטנאם ובכל דרום מזרח אסיה. רכס פאנסיפן (Fansipan או Phan Xi Păng) הוא חלק מרכס ההרים הואנג ליאן (Hoang Lien), וכדי להגיע אל פסגתו, המכונה "הגג של הודו-סין", ולהשקיף ממנו על האזור כולו, רצוי להירשם לטיול מאורגן. הטיול נמשך יומיים-שלושה והעונה המומלצת ביותר היא אוקטובר-נובמבר או מרץ-אפריל. הקיץ עתיר גשמים שמקשים מאוד על הטיפוס ועלולים להיות מסוכנים. הממהרים יכולים לעלות אל הפסגה גם במסגרת של טיול, בזכות הרכבל. מומלץ כמובן לעשות זאת ביום של מזג אוויר נוח וללא עננות רבה. באזור סאפה תוכלו לבקר גם בכמה מפלים יפים. מפל הכסף (Silver Waterfall) מרוחק כ-14 ק"מ מסאפה, הוא נגיש ברגל או בנסיעה קצרה על אופנוע, וכדאי לבקר בו בקיץ, כשהמים זורמים בו בשצף. במרחק ארבעה ק"מ מהמפל, כדאי לעבור גם במעבר גן עדן (Tram Ton Pass), וליהנות מנוף קסום מכל עבר, גם במזג אוויר ערפילי. מפל האהבה (Love Waterfall) בעל השם המחייב נמצא במרחק של כשני ק"מ נוספים מפל הכסף, מצדו האחר של הכביש. הדרך המובילה אליו כוללת שבילים מסומנים ועוברת ביער יפהפה, ובסופו של המסלול תגיעו אל מפל מרשים ביותר. צילום: Anh Van Pham טיולים ולינה בכפרי המיעוטים סביב סאפה יש מספר כפרים קטנים שנדמה שהזמן בהם עצר מלכת. התושבים הם מיעוטים אתניים, רובם צאצאים לשבט מונגולי שהתיישב באזור. הם מתפרנסים מחקלאות ומגידול אורז ותירס, מדייג ומגידול בופאלו. בני השבט בדרך כלל חוטבים עצים להסקה ביערות הקרוב וסוחבים אותם ימים שלמים על גבם, הבישול מתבצע עמל מדורות, בתיהם עשויים עץ ובמבוק והם לבושים לבוש מסורתי שתפרו בעצמם. את אורח החיים הזה ניתן לחוות מקרוב באמצעות ביקור בכפרים, שרובם אף מציעים אירוח ביתי, כולל ארוחות ולינה. הכפר טא פין (Ta Phin) נמצא במרחק נסיעה קצר מסאפה, ונחשב אחד הכפרים המומלצים ביותר באזור. הוא שוכן בין טרסות אורז מוריקות, הנוף בו כמו נלקח היישר מסיפור אגדה, ותחושת אותנטיות קסומה תלווה אתכם לאורך כל הדרך וגם בזמן השהות שלכם שם. את בני המקום מאוד קל לזהות כבר בדרך אל הכפר. בנות השבט המקומי מגלחות את ראשיהן ואפילו את גבותיהן והולכות עם כיסוי ראש דמוי מטפחת בצבע אדום לבן. הלבוש המסורתי שלהן הוא מעין פונצ'ו כחול כהה עם עיטורים צהובים. בשנים האחרונות הכפר נפתח לתיירות הרבה יותר מבעבר, וכיום תוכלו למצוא בו גם צימרים ואמבטיות ספא עם צמחי מרפא בתוך חביות עץ גדולות - ממש כמו לעשות אמבטיה בכוס תה ענקית. הכפר טא ואן (Ta Van) מרוחק כשלוש שעות הליכה מסאפה במורד העמק, או חצי שעה נסיעה על אופנוע. הוא מוכר כאחד המקומות הפסטורליים והנעימים ביותר באזור סאפה: הוא שוכן על גדת נהר, מוקף שדות אורז, וכמעט כל בית שני מציע לתיירים אירוח ביתי. מומלץ מאוד לבקר כאן ולו במסגרת טיול יום, ועוד יותר מזה ללון באחד מהבתים המארחים. בכפר גם קומץ מסעדות שפועלות עד שעות הערב המוקדמות. בכל יום ראשון מתקיים שוק באק הא (Bac Ha Market) הססגוני בעיירה בשם זה, המרוחקת כשלוש שעות נסיעה מסאפה. מומלץ להגיע מוקדם: השוק מתחיל עם שחר ונסגר בשעה 14:00. צילום: Anh Van Pham מוקדי עניין בסאפה עצמה במרכז העיירה ניצבת כנסייה לשפת אגם, ובסופי שבוע תוכלו לשכור סירות פדלים זולים ולשוט באגם. לא רחוק משם נמצא גם מוזיאון התרבות של סאפה (Sa Pa Culture Museum), ובו מידע על תולדות העיירה ועל מאפייני האוכלוסייה הרבגונית של האזור. ברחוב הראשי של סאפה, Cau May, יש מגוון גדול של חנויות מזכרות, תכשיטים, חפצי אומנות וביגוד חורפי. אחד המפעלים הידועים בצפון וייאטנם הוא זה של The North Face, ובעיירה תוכלו למצוא עשרות חנויות לביגוד חורף במחירים טובים. בסמוך לרחוב הראשי תגיעו גם אל השוק של סאפה, ובו תוצרת טרייה, דוכני אוכל ומספר חנויות לכלי בית ולביגוד זול. רחובות העיירה מלאים בעשרות קשישות ונערות מהכפרים הסמוכים, שמציעות לתיירים עבודות יד שהכינו בעצמן וגם שיחה ידידותית (באנגלית מצוינת), ותמורת תשלום סביר מאוד תקבלו גם הדרכה בשבילים שבין שדות האורז המובילים לעיירה, לינה על מזרנים בבית המשפחה, או הזמנה לארוחת ערב ובוקר טעימות ואותנטיות עם כל המשפחה – ללא ספק חוויה בלתי נשכחת. כמובן שיש בסאפה גם כמה בתי מלון, לשהות מפנקת יותר, ובכולם תוכלו להירשם לסיורים מאורגנים בשלל אתרים, כפרים ומוקדי עניין בטבע. אם עשינו לכם חשק, הזמינו עוד היום טיסה לווייטנאם, וגלו את הנופים הקסומים של צפון המדינה, את התרבות האותנטית והמרתקת כל כך, ואת חוויית האירוח בבתי המקומיים. מידע נוסף והזמנת חופשה בווייטנאם באתר FlyEast. צילום: Anh Van Phamהתניידות בווייטנאם
יש בווייטנאם מגוון אמצעי תחבורה, אבל רובם לא מודרניים כמו במערב. רוב תושבי המדינה מתניידים על אופנועים, כלי הרכב הנפוץ ביותר, ומלבד התחבורה הממונעת הזאת, מרבית התושבים באזורים הכפריים, כדוגמת העיר סאפה שבצפון המדינה, מתניידים בעיקר ברגל, אם משום שאין להם כלי רכב ואם משום שבתיהם בנויים על גבעות שהגישה אליהן אפשרית ברגל בלבד. רכבת יש לציין שרשת הרכבת בווייטנאם מיושנת יחסית. בכל רכבת יש יש כמה דרגות מחיר בהתאם למושב: 'מושב קשה' (Hard Seat) הוא קרון שמורכב מספסלי עץ נוקשים, ושם תמצאו את הרוב המוחלט של המקומיים יושבים בקרונות מסוג זה. 'מושב רך' (Soft Seat) הוא קרון שמורכב מספסלים מרופדים, נוחים יותר מספסלי העץ. בנסיעות ליליות או ארוכות ניתן לרכוש כרטיסים גם בקרון 'שינה קשה' (Hard Sleeper), בתא של שש מיטות בשלוש קומות, כשהקומה הגבוהה ביותר היא גם הזולה יותר. ואם תבחרו בקרון 'שינה רכה' (Soft Sleepre), תיהנו מתא של שתי מיטות קומתיים בלבד וגם דלת למי שמחפש פרטיות. אוטובוס שינה בשל צורת המוארכת של המדינה, אמצעי התחבורה הנפוץ והמקובל ביותר הוא 'אוטובוס שינה' (Sleeping Bus), המותאם למנוחה במהלך הנסיעה הארוכה אל היעד. האוטובוסים מצוידים בשלושה טורים של מיטות קומתיים צרות וקטנות, וברוב המקרים יש בכל מיטה גם כרית קטנה ושמיכה, בייחוד אם הנסיעה נמשכת כל הלילה. בכמה מהקווים הנסיעה נמשכת 14–15 שעות, ויש באוטובוס גם תא שירותים.הנקודה היהודית
היהודים הראשונים הגיעו לווייטנאם בימי השלטון הצרפתי במאה ה-19. מספר היהודים בהודו-סין הצרפתית נאמד אז באלף. בשנת 1954, עם הכרזת העצמאות של וייטנאם, עזבו אותה רוב היהודים, אך גם בימי הנוכחות הצבאית של ארצות הברית היה בווייטנאם ריכוז גדול של יהודים. הקהילה היהודית הנוכחית מורכבת ברובה מבעלי עסקים ומקצועות חופשיים, שהגיעו מאירופה, ארצות הברית, אוסטרליה וישראל. צמיחתה המהירה של כלכלת המדינה משכה אותם להתיישב בעיר הבירה. עיקר הפעילות הקהילתית מתרכז סביב בית חב"ד בהו צ'י מין סיטי, שם תמצאו גם מסעדה כשרה ובית ספר משלים ללימודי יהדות.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}