בנפאל הרחוקה

נפאל ידועה כממלכת הטרקים. אבל היא לא רק. לא חסר מה לראות בה מחוץ ל"שביל החומוס" הישראלי הידוע. למשל, שמורת הטבע המרהיבה והגדולה, צ'יטואן בה חיים מאות בעלי חיים: נמרים, קרנפים, דובים, נחשי פיתון וגם הסלב רונאלדו הפיל המיוחם

שמורת הטבע המרהיבה צ'יטואן שבנפאל נמצאת מחוץ ל"שביל החומוס" הישראלי, וחבל. מדובר בגן עדן של אנשים מקסימים, בעלי חיים נדירים וטבע מרהיב. צ'יטואן היא שמורת הטבע הגדולה והמפורסמת בנאפל. שוכנת בחבל הטראי שבמרכז המדינה, כ-7 שעות נסיעה מקטמנדו. פירוש השם צ'יטואן הוא "לב הג'ונגל", ואכן רוב שטחה מכוסה ג'ונגל עשיר בו חיים בכיף מעל 400 נמרים, קרנפים, דובים, נחשי פיתון ותנינים ששוחים או שורצים בשמש לצד שלושה נהרות שופעים - נריאני, ראו והרפטי שבמימיו שוחים גם לווייתנים קטנים ונדירים. אפשר לצפות פה גם בלא פחות מ-440 מינים שונים של עופות, בהם הטווס ההודי המרהיב שחי חופשי ומאושר בטבע. תושבי סאורהה, הכפר הסמוך לצ'יטואן, הם בני שבט הטארו הגדול המתגורר באזור ומתפרנס מתיירות ומחקלאות. לא תמיד שגשגו פה בעלי החיים. בין השנים 1850-1950 צ'יטואן הייתה שמורת ציד פרטית של נסיכי בית ראנה, מקרבם מונו ראשי הממשלה של נפאל. אחת לכמה שנים נהגו לארגן מסעות ציד מלכותיים, בהם השתתפו אורחים מבתי המלוכה של אירופה והודו. מאות פילים וסייעי ציד המכים בתופים עבדו קשה כדי לרכז את החיות ולהניסן אל טווח כני הרובים של הציידים המלכותיים. מסע הציד האחרון האכזרי האחרון נערך ב-1939 בו ניצודו לא פחות מ-120 טיגריסים, 38 קרנפים הודיים, 27 נמרים ו-15 דובים. סכנת הכחדה נשקפה לבעלי החיים עד שבשנות השישים של המאה הקודמת, הכריז מהנדרה, מלך נפאל לשעבר, על צ'יטואן כעל שמורת טבע ואסר ציד וכריתת עצים. 130 פקחים חמושים בנשק חם מונו כדי לעצור את הקטל, אך ללא הואיל. רק הכנסת הצבא הנפאלי לשמורה בשנות ה-70 חיסלה את התופעה, ומאז צ'יטואן היא גן עדן משגשג. במיוחד משגשגים כאן הקרנפים שעמדו בפני סכנת הכחדה ממשית בשל הקרן יקרת הערך שלהם. כיום, הקרנף ההודי הוא גאוות השמורה ומספרו עומד על כ-400 פרטים. אפשר לסייר בג'ונגל בג'יפים או ברגל בליווי מדריכים. נדיר מאוד לפגוש כאן דב או נמרים. פגישה אישית לוחצת עם קרנף לכפר סוההרה אני מגיעה בדצמבר האחרון ומיד מתאהבת עד כלות במקום. תושבי הכפר מקסימים, מזג האוויר מושלם, האווירה נינוחה ומרבדי פרחי החרדל מלבלבים בצבע השמש ושובי לב. כבר ביומי הראשון כאן אני שומעת שמועות על קרנף פראי אמיתי שמסתובב לו פה חופשי בכפר, אבל לא מאמינה. יום בהיר אחד, בעודי לוגמת צ'אי, מופיע לי קרנף מול הפרצוף. העיירה כולה באקסטזה. מקומיים יוצאים מהבתים וג'יפים עמוסי תיירים עוצרים בחריקת בלמים. רק הקרנף נותר אדיש. מהלך בנחת בכפר. דופק הופעת יחיד. לקרנף הזה יש היסטוריה. אמו מתה בינקותו והחיות בג'ונגל התנכלו לו עד שכמעט מת. חיילים נפאלים שמצאו אותו פצוע במעבה הג'ונגל, העניקו לו טיפול רפואי, הצילו את חייו ואימצו אותו. גם הוא אימץ אותם, ומפעם לפעם הוא יוצא לטיול בכפר. אך אין לטעות בקרנף המחמד, הוא חיה מסוכנת ורגזנית המטילה אימה אפילו על נמרים ופילים ונחשב לגורם מספר אחד למוות בני אדם בידי בעלי חיים בנפאל והודו. באותו מעמד אני לומדת מהמקומיים את כל הדרכים לשרוד קרנף זועם. יש לטפס על העץ הקרוב, ואם לא תצליחו האלטרנטיבה היא לרוץ במהירות אבל בזיגזגים. בדרך יש להשליך חפצים אישיים כמו בגדים, בתקווה שהקרנף יתבלבל ויתקוף אותם ולא אותך. זאת משום שראייתם של הקרנפים מאוד חלשה והם נסמכים בעיקר על חוש הריח. ואם תסיימו את המרוץ עירומים, אולי לפחות תנצלו. כמה ימים אח"כ אני יוצאת בג'יפ לשמורה. 4 שעות שוטטות לא מעלות אפילו זנב של חיה פראית אחת, אבל השייט על הנהר ממגנט ואפשר לראות ציפורים נהדרות וצמחים מופלאים על שפת הנהר. עם רדת החשיכה אנחנו חוזרים מאוכזבים לעיר. אבל אז זה קורה שוב. בדרכי חזרה למלון פגשתי קרנף נוסף. הפעם היה זה קרנף פראי בוגר ועצום בגודלו שיצא מהג'ונגל לסיבוב דאווין בכפר. מקומיים שראו אותו סיפרו שהקרנף הזה כבר תקף ופצע כמה אנשים. בעודי שוקלת להתחיל לרוץ בזיגזגים ולהשליך מעלי את החולצה, הקרנף נבלע למזלי בחשיכה. מעלליו של רונאלדו הפיל מיוחם לעומת בעלי החיים החופשיים בצ'יטואן וטורפים זה את זה בכיף, רוב רובם של הפילים והפילונים חיים בשבי ועובדים קשה בכפר. הם סוחבים על גבם תיירים בסל ולקראת ערב שבים לביתם שבכפר, אז נאזקות רגליהם בשלשלאות ברזל. רובם קשישים, מבטם כבוי ועצוב, אוזניהם ורודות מרופטות וקרועות והם נראים אומללים. פילים אחרים בצ'יטואן משרתים בסיירת פילים - יחידה מובחרת בצבא הנאפלי, ותפקידם להגן על בעלי החיים בשמורה מפני ציידים. הם אמנם לא חופשיים אך זוכים ליחס טוב. אני יוצאת לבקר במכלאת הפילות והפילונים המשמשת גם כמחלקת פיריון ובית יולדות. לכאן מובאים מפעם לפעם זכרים מיוחמים כדי שיוכלו להזדווג ולהביא פילונים לעולם. אני צופה בהתפעלות בפילות הענק ובפילונים ואז מתחילה דרמה גדולה. הפיל הפראי רונאלדו, מגיח מהג'ונגל ופוסע בנחישות לעבר הפילות, והוא מיוחם ומסוכן. מטפלי הפילים נכנסים לפאניקה, צווחים ובורחים במהירות מהמתחם ומרחיקים את כל התיירים. אז מי אתה רונאלדו? פיל פראי חתיכי ובוהק שהחל את חייו בשבי ונמלט יום אחד ומאז חי באושר בג'ונגל. כשהוא מיוחם הוא מגיע כדי להשתעשע עם הנקבות. פעם אחר פעם הוא מכניס את כל פילות צ'יטואן להריון. הוא הסיוט של כל וטרינר או מרביע פילים - הוא גונב מים ומזון מהפילות ומהגורים, ובעיקר מרחיק פילים אחרים. לא משאיר להם שום סיכוי לסקס ולצאצאים. אנשי השמורה מודאגים - רונאלדו מאיים על המשכיות ואיכות הדורות הבאים. אבל הוא ממשיך בשלו. שם חדק על כולם. לא סתם הוא נקרא על שמו של זכר אלפא אחר, כריסטיאנו רונאדלו, שחקן הכדורגל האגדי. הכותבת היא עיתונאית ומרצה על מסעות בעולם   לקריאת כתבות נוספות ממגזין "סובב עולם 2019" של פספורט - הקליק/י כאן