בעקבות הסאקורה

פריחת הדובדבן

בראי ההיסטוריה הסאקורה, עץ הדובדבן, הוא סמל יפני היסטורי ותרבותי. עבור היפנים, פריחת הדובדבן מייצגת מחד את יופיים והדרם של החיים, ומאידך את היותם חמקמקים וברי חלוף. בהתאם לכך, פריחת הדובדבן היא מקור לסגידה, הנעוצה בשורשי תרבותו ואמונותיו של העם היפני. היא תופסת מקום חשוב באמנות היפנית ובסיפורים השונים מכל התקופות. לעונג שהיפנים חשים בחגיגות ההנא-מי יש היסטוריה ארוכת שנים. ראשית, האסתטיקה מהווה מוטיב חשוב בתרבות היפנית, ואיש לא יערער על כך שפריחת הדובדבן יפה ומרשימה מאין כמותה. יחד עם זאת, מעבר ליופי, היפנים מעניקים יחס מיוחד לעצים בכלל ולעץ הדובדבן, הסאקורה, בפרט. התרבות היפנית, המוקירה אלמנטים ויסודות מהטבע, הצליחה להטמיע אותם בכל היבט תרבותי – בעבר ובהווה. יפן משמרת ומגוננת על המינים הרבים של העצים המכסים למעלה מ-80% משטחה. היחס המיוחד הזה מגיע לשיא בפריחת הסאקורה, המסמלת יופי, עוצמה והתחדשות, אך גם מזכירה עד כמה החיים שבריריים וזמניים – בדיוק כמו הפריחה המרהיבה. המנהג “לצפות בפרחים” (שזו המשמעות המילולית של צמד המילים הנא-מי) החל כפי הנראה בין המאות 12-8 בתקופת שושלת הייאן. באותה עת, פריחת הדובדבן היוותה השראה לציוריהם, שיריהם והגותם של האריסטוקרטים שחיו בחצר הקיסר. ההנאה מהטבע הפכה אצלם לאמנות של ממש, שהטביעה את חותמה ביצירות מדהימות שהשתמרו עד היום.   פריחת עץ הסאקורה, יפן. מילום: 123rf  

איפה חוגגים ביפן את פסטיבל הנא-מי וכיצד?

פריחת הדובדבן המרהיבה המציינת את תחילת האביב, הינה אחד האירועים החשובים בלוח השנה היפני. היא נחגגת על ידי כל העם בכל מקום בו מופיעה הפריחה הנכספת. מכיוון שיפן מאופיינת באזורי אקלים שונים, הפריחה נפרשת על פני תקופה של מספר שבועות. מדי שנה, היפנים עוקבים באדיקות רבה אחרי תחזית הפריחה, המתחילה בפברואר באוקינאווה, מגיעה לקראת סוף מרץ-תחילת אפריל לקיוטו ולטוקיו, וממשיכה עד להוקאידו שבצפון. היפנים נערכים מבעוד מועד לאירועי הפריחה הססגוניים ותוססים. מספר חודשים לפני האביב האומה היפנית כולה נכנסת ל”סאקורה מוד”, כשחלונות הראווה נצבעים בוורוד וברשתות המזון נמכרים מאכלים ומשקאות בהשראת פרי הדובדבן. גם חזאי הפריחה נערכים עם מיטב הציוד הטכנולוגי, כדי לבשר לעם על מוקדי וזמני הפריחה. עם תחילת הפריחה ניכרת התרגשות רבה ביפן. בהתאם לדיווחי מהדורות החדשות, היפנים יוצאים בהמוניהם לצפות בפרחים הנחשקים ולחגוג בפיקניקים מתחת לעצי הדובדבן. בשיא הפריחה ההנא-מי נחגג תחת כל עץ דובדבן.

אז איפה ממש כדאי לחגוג את הפריחה?

בדרום יפן – אוקינאווה, האי הדרומי ביותר ביפן, מביא את בשורת הפריחות הראשונות המתאפיינות בצורת פעמון ובצבע ורוד עז כבר באמצע ינואר. תצפית מעולה על הפריחה אפשר לעשות מהאזור המיוער בצפון האי. בעיר קומאמוטו שבאי קיושו ניתן ליהנות מפריחה ססגונית של עצי הדובדבן על רקע הטירה המפורסמת הניצבת במקום. בטוקיו – פריחת הדובדבן המפורסמת של קאוזו-סאקורה הינה המוקדמת ביותר בפריפריה של טוקיו. במהלך פברואר-מרץ העיר הקטנה קאוזו מארחת פסטיבל המושך אליו מיליוני אנשים, שמגיעים לצפות בניצני הפריחה. הפסטיבל נחגג על גדות הנהר לאורך העצים, כשבמקום מוצבים דוכני אוכל, מזכרות ושתילי עצי קאוזו. בשיא הפריחה נוצרת קשת פרחים לאורך שדרה ארוכה, ובשעות הערב העצים מוארים בפנסים. למרות שטוקיו עצמה צפופה וסואנת, יש בה הרבה פינות חמד שמתאימות לפיקניק המסורתי, וביניהן כמה פארקים רחבי ידיים שופעים בעצי דובדבן. לדוגמה, פארק אואנו המכיל למעלה מ-1000 עצים הנטועים מסביב לאגם לצד מקדשים ומוזיאונים, או פארק שינג’וקו גיון, שבין מדשאותיו הגדולות נטועים כ-1,500 עצי דובדבן. גם שכונת נאמקאמגורו מתהדרת בשדרת עצי דובדבן יפהפיים. ליד מגדל טוקיו נפרשות על הקרקע מחצלות ויריעות ניילון כבר משעות אחר הצהריים, ומתחת לעצים הפורחים מתכנסים זוגות, משפחות, קבוצות חברים, עובדי משרד ועוד, אוכלים, שותים בירה וסאקה ומתענגים על כל רגע.   פריחת עץ הסאקורה, יפן. צילום: 123rf   בקיוטו – מי שרוצה לצפות בפריחה בבירה ההיסטורית של יפן, מוזמן להצטרף להמונים בפארק מארויאמה, לנהר קאמו התחום בשדרת עצי דובדבן משני צידיו, או לגני הארמון הקיסרי. המטיילים בקיוטו יכולים לחגוג גם בצורה שלווה יותר, תוך כדי הליכה בשביל הפילוסופים בו נמצאת שדירת עצי הסאקורה הידועה, או באזור אראשימה, שהייתה מפורסמת בפריחת הדובדבן בעת העתיקה. במחוז גיפו – אזור הררי במרכז האי הונשו, בו מתקיים פסטיבל האביב של העיר טאקאיאמה, הנחשב לשלישי בגודלו במדינה. כאן אפשר ליהנות לצד הפריחה המלבבת גם מדוכני מזון ועבודות יד, ומתהלוכות צבעוניות הצועדות אל מול עיני התיירים הרבים. בצפון יפן – זהו אזור פריחה מתאים למי שמתכנן להגיע ליפן באפריל. המחוז הצפון-מזרחי טוהוקו נחשב למועדף על מעריצי הפריחה. גם באזור היטומי סנבוזאקורה שבמחוז מיאגי, אפשר ליהנות ממראה משובב לב של יותר מ-1,000 עצי דובדבן שנטועים לאורכו של נהר שירושי. העיירה קאקונודטה מהווה אף היא יעד מוצלח לצפייה בפריחת הדובדבן המתנוססת על עצים עתיקים שהובאו למקום מקיוטו. חגיגות ההנא-מי מסתיימות ברוב הדר בהוקאידו, האי הצפוני ביותר, ובעיקר בעיר סאפורו, שם אוהבי הסקי מוזמנים גם לגלוש וגם להתמוגג מיופייה של פריחת הסאקורה.