גיאורגיה: בין אירופה לאסיה

גיאורגיה שונה מישראל בהרבה מאוד מובנים, אבל יש גם הרבה קווי דמיון בין שתי המדינות. מדובר במדינה צעירה, אשר אומנם הכריזה עצמאות ב-1991, אבל נדרשו מספר תהפוכות פוליטיות, וכמובן, הפלישה הרוסית למדינה ב-2008, בכדי שהיא תהפוך למדינה עצמאית לכל דבר. בדומה לעם היהודי, ההיסטוריה של העם הגיאורגי היא בת אלפי שנים (כ-3,000 שנה). בשנת 337 לספירה הוכרזה דת הנצרות כדת הרשמית של הממלכה, הממוקמת בין העולם המוסלמי באסיה לעולם הנוצרי באירופה. וכך התמודדה הממלכה, לאורך השנים, עם המאבק התמידי בין הדתות והאימפריות השונות. נשמע קצת מוכר. השפה הגיאורגית הינה ייחודית אף יותר מהשפה העברית, ואינה דומה ללטינית או לשאר השפות ההודו-אירופיות.   רחוב בטבליסי. צילום: עומרי ברנדייס  

העיר טביליסי: מרחצאות, יין ומבצר

עיר הבירה של גיאורגיה הפכה להיות עיר תוססת המלאה במלונות בוטיק, מסעדות מצוינות, הרבה מאוד ברים, וכמובן, חנויות יין אשר מציעות טעימות יין גיאורגי ומאכלים מקומיים. העיר נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי. שם העיר טביליסי משמעותו "מקום חמים", וזאת בזכות המעיינות החמים במרכז העיר העתיקה, שעל פי האגדה, שם צד המלך וחטנג, יחד עם הבז שלו, פסיונים. במהלך הציד תפס הבז פסיון ושני הציפורים נפלו אל אדמת היער. כאשר הגיע המלך אל המקום, מצא את הציפורים מבושלות במים החמים, ושם החליט לבנות את העיר. מעל העיר מתנוסס לו מבצר נריקלה. המבצר, המוקף חומה, הוקם במאה הרביעית לספירה על ידי הפרסים. אימפריות רבות בנו ותחזקו את המבצר, וביניהן: האימפריה המוסלמית, האימפריה הגיאורגית, המונגולים, האימפריה הטורקית, וכמובן האימפריה הרוסית. מהמבצר ניתן להשקיף על העיר כולה, ובסמוך לו מרחצאות גופרית והגנים הבוטנים של העיר. במרכז העיר, בסמוך לכיכר התקווה, נמצא את סמטת שרדן, סמטה המלאה בברים ומסעדות, שבכל אחד מהם אפשר לעשן נרגילה. בסמטאות הסמוכות שלל מאפיות גיאורגיות, בהן ניתן לטעום מגוון של חצ'פורי וחינקלי.

העיירה גודארי: סקי בהרי הקווקז

בדרך אל העיר גודארי ניתן לעצור במבצר אננורי, אשר שוכן מעל אגם מלאכותי (ז'ינוואלי), שנוצר לטובת סכר על נהר ארגבי החוצה את טביליסי. המבצר הינו מהמאה ה-17 ובכנסייה שמוקדשת לסנט ג'ורג' ניתן לראות שרידים של ציורי קיר (פרסקו), שנשמרו לאחר השחתת הציורים הנוצריים על ידי המשטר הקומוניסטי.   מבצר אננורי. צילום: עומרי ברנדייס   גודארי הינה עיירת סקי הממוקמת בסמוך לשרשרת ההרים הגבוהה באירופה (הרי הקווקז). הר שחראה (Shkhara) מתנשא לגובה של 5,201 מטר, כ-400 מטר גבוה מ"המון בלאן", הפסגה הגבוהה באלפים. את הדיון האם הרי הקווקז וגיאורגיה נמצאים ביבשת אירופה או באסיה נשאיר לפוליטיקאים. העיירה מחולקת ל-3: החלק התחתון, בו המחירים זולים יותר וצריך לקחת "סקי-בוס" למעליות. החלק השני בו מספר מלונות המוגדרים "סקי אין/סקי אאוט", ובחלק השלישי הוקמו בתי מלון ממש מול המעלית הראשית בעיירה. בערבים אין יותר מדי מה לעשות בעיירה, בניגוד לעיירות סקי האירופיות, אבל המלונות היוקרתיים מציעים שלל של אטרקציות. לדוגמא: במלון "מרקו פולו" מלון סקי אין\סקי אאוט, יש בריכה מחוממת, ספא גדול, 4 מגרשי באולינג, שולחנות פול ואפילו שולחן 12 'פיט'.   הרי הקווקז. צילום: עומרי ברנדייס   באתר הסקי כ-50 ק"מ של מסלולים, בעיקר מסלולים כחולים, אשר כמו בבנסקו שבבולגריה, ניתן לחוות בהם חוויית אוף-פיסט קלילה. למקצוענים מספר אופציות לאוף-פיסט ואף ניתן לעשות "הלי-סקי" באתר. המחיר להשכרת מסוק בגיאורגיה אינו יקר כמו במרכז אירופה, וזו בהחלט אטרקציה, שכל חובב סקי וסנובורד ישמח להוסיף לרשימה. רק חשוב לקחת איתכם ערכת GPS, ערכת מפולות, וכמובן לבדוק את הביטוח של המפעילים ושל המדריכים. איכות השלג בגיאורגיה היא מצוינת בזכות האקלים היבש בהרים - שלג פאודר אמיתי. עלות הסקי-פס באתר ל-6 ימים היא כ-320 שקל למבוגר ו-160 שקל לילד. בסמוך לעיירה נמצא את הכפר סטפנצ'סמינדה (Stepantsminda), אליו ניתן להגיע גם ברכבל מיוחד באורך של כ-15 ק"מ מאתר הסקי גודארי. מעל לכפר מתנוסס הר קזבק (5,050 מטר), השלישי בגובהו במדינה. בין ההר לכפר נמצא את כנסיית "השילוש הקדוש" על רכס בודד, שם על פי אגדה מהמאה ה-14, השאירו רגל של פרה והמתינו עד שנשר ירים את הרגל ובמקום מנוחתו הקימו את הכנסייה. הנשר נחת על פסגתו של הר בגובה 2,100 מטר ומשם נפרס נוף מדהים של הרכסים הקווקזים שמסביב.   כנסיית השילוש הקדוש, גיאורגיה. צילום: עומרי ברנדייס  

העיירה בורג'ומי: פארק אטרקציות ומעיינות חמים

העיירה בורג'ומי נראית קצת מנותקת משאר חלקי המדינה. זוהי עיירה תיירותית וציורית המזכירה יעדים בשווייץ או באוסטריה. בעיירה נוכל למצוא את מעיינות קתרינה, שעל פי האמונה המקומית מימיהם המיוחדים יכולים לרפא כל מחלה וכל כאב. את המעיינות נמצא בפארק מודרני עם אטרקציות לכל גיל. מהפארק ניתן להמשיך לטייל לאורך הנהר כ-5 ק"מ אל מעיינות חמים, וכמובן, להמשיך במספר מסלולים נוספים במידה ועדיין לא התרשמתם מהנוף הפסטורלי הסובב אתכם.   טיול בבורג'ומי, גיאורגיה. צילום: עומרי ברנדייס   סמוך לעיירה ניתן למצוא את אתר הסקי בקוריאני (Bakuriani). האתר אינו גדול, כ-14 ק"מ של מסלולים, אבל המתקנים בו ובתי המלון חדישים יותר מאשר בגודארי. העיירה ממוקמת בגובה של 1,700 מטר. סביב המסלולים גדלים עצי אשוח ובדומה לאתר הסקי בבולגריה, בנסקו, ניתן לעשות אוף-פיסט קליל לצד המסלולים.   טיול בבורג'ומי, גיאורגיה. צילום: עומרי ברנדייס  

אוכל, יין וצ'הצ'ה

האוכל הגיאורגי תמיד מוצא דרך להפתיע אותך. מי שמשוכנע כי בצק, בשר וגבינות הם המרכיבים היחידים במזון הגיאורגי, יופתע לטובה. מעבר לנקניקיות והקבבים, וכמובן מגוון סוגי החצ'אפורי והחינקלי, נוכל למצוא על השולחן חצילים ממולאים בממרח אגוזי מלך (בדריג'אני), סלטים מגוונים ושימוש נרחב בפטריות. כל ארוחה חשוב ללוות ביין הגיאורגי, העשיר מאוד בטעם והלא כבד - כזה המשאיר טעם לעוד כוס. בטביליסי עשרות חנויות יין, שברובן ניתן לטעום את היינות לפני הקנייה. לא הרחק מהעיר גורי (Gori), מקום לידתו של סטאלין (הגיאורגים לא אוהבים להיזכר בעובדה זו), נמצא יקב Wine Artisans. ביקב זה משלבים טכניקות בנות אלפי שנים של התססת יין בכדי ענק הקבורים באדמה עם העולם המודרני לבקרה וחיטוי הכדים. כל יקב בגיאורגיה מכין את תזקיק הענבים צ'הצ'ה, המזכיר את הגראפה האיטלקית או את הראקי המזרח אירופי. תהליכי הזיקוק מאוד דומים (בצ'הצ'ה מזקקים את השאריות הרטובות בניגוד לגראפה), אבל כמו בכל משקה המזוקק רק פעם או פעמיים, חומרי הגלם הם אלו אשר משחקים את התפקיד הראשי, והסוגים השונים של ענבים גיאורגים מספקים טעמים ייחודים לאזור.   יין גולמי גיאורגי. צילום: עומרי ברנדייס  

ומה המחיר?

הטיסה לגיאורגיה הינה טיסה נוחה בת שעתיים וחצי בלבד. בטיסה עם חברת סאן-דור המחיר מתחיל ב-169 דולר לאדם. גם על המלונות לא תשלמו סכום נכבד. לילה בטביליסי במלון 5 כוכבים - IOTA, במרכז העיר יעלה כ-350 שקל לאדם בחדר זוגי. באתר הסקי גודארי במלון 4 כוכבים "מרקו פולו" תשלמו בסביבות 200 שקל לאדם בחדר זוגי. בקניונים החדישים בעיר טביליסי תמצאו את כל המותגים שהישראלים אוהבים, אבל המחירים מאוד דומים למחירים בארץ. הכותב היה אורח של סאן דור מקבוצת אל על, המפעילה טיסות ישירות לטביליסי, ושל לשכת התיירות של גאורגיה, Georgian National Tourism administration.