דו"ח חדש בנושא האגרות בנתב"ג והשכר ברש'ת
לוועדת הכלכלה הוגש דו"ח מיוחד: 'תיאור וניתוח אגרות רשות שדות התעופה'. הדו'ח מתייחס לאגרות בנתב"ג, השכר של עובדי הרשות ועמדת יאט"א ביחס לגובה האגרות בנתב"ג.. הכנסות הרשות גדלו מ-2.66 מיליארד שקל בשנת 2012 ל-3.27 מיליארד שקל ב-2015
Shutterstock לוועדת הכלכלה של הכנסת הוגש בחודש החולף דו"ח מיוחד- 'תיאור וניתוח אגרות רשות שדות התעופה' על ידי הכלכלן, איתמר מילרד. הדו"ח מנתח את גובה האגרות השונות בנתב"ג, וכן בדק את השכר הממוצע ברשות שדות התעופה לעומת גופים ציבוריים, תאגידי בריאות, רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, מועצות דתיות, חברות ממשלתיות. הדו"ח חושף נתונים מעניינים בנוגע לגובה המשכורות ברשות וכן ביחס לאגרות אותן נדרשות לשלם חברות התעופה. בין שנת 2012 לשנת 2015, עלה השכר הממוצע ברשות ב-17%, כאשר בתקופה הזו השכר הממוצע במשק עלה בשיעור של כ-6.7% בלבד. ברשות שדות התעופה השכר הממוצע בשנת 2015 עמד על סך של 22,679 שקל, בתאגידים הממשלתיים השכר הממוצע עמד על סך של 18,221 שקל, בגופים ציבוריים ב-15,458 שקל ואילו השכר הממוצע במשק עמד על סך של 9,576 שקל. למעשה השכר הממוצע ברשות שדות התעופה גבוה מהשכר בתאגידים ממשלתיים בכ-24.5%, מגופים ציבוריים בכ-46.7% ואילו גבוהה מהשכר הממוצע במשק בכ-137% . הכנסות הרשות גדלו מ-2.66 מיליארד שקל בשנת 2012 ל-3.27 מיליארד שקל בשנת 2015 , עלייה של 22.6%, כאשר ההכנסה ממטוסים ונוסעים עלתה בכ-24% . כ-38% מהכנסות הרשות הן מאגרות נוסעים, מיליארד שקל, וכ-14% מאגרות מטוסים, 440 מיליון שקל. הפורום הכלכלי העולמי מפרסם, במסגרת דוח התחרותיות בתחום הנסיעות והתיירות, מדד עולמי של מיסוי כרטיסי טיסה ותשלומים לשדות התעופה בגין טיסות בינלאומיות. המדד מדרג 137 מדינות שונות בעולם ואומד את עלויות הגישה לשירותי תעופה בינלאומיים על בסיס חיובי שדה התעופה, מיסים על כרטיסי הנוסעים ומע"מ. העלויות כוללות בין השאר עלויות נחיתה, ניווט לטרמינל ומיסי ביטחון כפי שהם מוצגים בספר התעריפים של יאט"א. מהנתונים עולה כי הציון של ישראל במדד גובה מיסי כרטיסי הנוסעים וחיובי שדה התעופה עומד על 76.9 , גבוה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD , 75.3. עמדת יאט"א עמדת יאט"א לפי הדו"ח כי שדה התעופה נתב"ג יקר יחסית לשדות תעופה בעלי פעילות דומה. עוד מציינת יאט"א כי תהליך קביעת האגרות בישראל אינו שקוף ואינו מבוסס על הידברות עם חברות התעופה, כפי שנהוג בעולם, תהליך המקשה על הבנת מנגנון התמחור בישראל. לפי רשות שדות התעופה, גובה האגרות מהווה בין כ-5% ל-9% מכלל עלות הטיסה, נתון זה כולל גם אגרות מעבר מעל מדינות אחרות, לפי יאט"א אגרת הנוסע הנכנס היוותה כ-10% מהוצאות חברות התעופה בנתב"ג. אל על: אגרות נחיתה בנתב"ג מהגבוהות בעולם חברת אל על טוענת כי מניתוח שעשתה, אגרת הנחיתה למטוס בואינג 737-800 ואגרת הנחיתה למטוס בואינג 777-200 הן מהגבוהות בין כ-60 נמלי תעופה שנבדקו. אגרת הנחיתה למטוס 777-200 עומדת על כ-3,500 דולר, לעומת ממוצע של כ-2,323 דולר ואילו אגרת הנחיתה למטוס 737-800 עומדת על 922,5 דולר לעומת ממוצע של כ-600 דולר. אל על עוד טוענת כי היא נושאת בהוצאה עודפת של מיליוני שקלים בכל שנה בגין תשלום אגרת סבלות לנוסעים שהגיעו ללא כבודה, ולא הייתה נדרשת עבודת סבלות עבורם. על פי השוואה שערכה החברה ב-59 שדות תעופה, אגרת הסבלות אינה נפוצה, קיימת רק ב-20% וכי בנתב"ג היא גבוהה משמעותית משדות אחרים, כ-11.3 דולר בטרמינל 3 לעומת ממוצע של 2.9 דולר בשדות בהן קיימת אגרה כזו. יאט"א טוענת כי לגובה האגרות השפעה משמעותית על כדאיות הטיסה. שולי הרווח בעולם התעופה התחרותי של היום נמוכים,על-כן, שינויים באגרות, גם אם משקלם במחיר הטיסה אינו גבוה, עשויים להשפיע על שאלת הכדאיות הכלכלית בהפעלת קווים למדינות השונות.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
