האיטלקים חוזרים לנפוש

חודשים לא קלים עברו על ארץ המגף, שהייתה אחת המדינות, שנפגעו בצורה הכי קשה מנגיף הקורונה בחודש מרץ האחרון, שהוביל להסגר ולסגירת כל העסקים שאינם חיוניים, והשבית לחלוטין את ענף התיירות, שרק עכשיו מתחיל אט אט להתאושש. המלונות, המוזיאונים, חופי הים, המסעדות ובתי הקפה החלו לפתוח את דלתותיהם לפני כשבועיים, והיום, עם פתיחת הגבולות בין כל המחוזות של איטליה, תיירות הפנים ממשיכה להתחזק ולחזור למתכונת של הפוסט קורונה. איטליה, שבחודש האחרון עורכת כמות בדיקות יומית משמעותית, הנעה לרוב בין 50,000 - 75,000 בדיקות, הצליחה למגר את הקורונה ברוב אזוריה, ובדוח שפורסם ב-2.6.20 נמצא כי 8 מחוזות באיטליה הם ללא נדבקים חדשים כלל ו-8 מחוזות נוספים עם פחות מ-10 מקרי תחלואה חדשים. במחוז טוסקנה המונה כ-3.7 מיליון תושבים, מקרי התחלואה החדשים במהלך השבוע האחרון נעים בין 2-10 מקרים חדשים בלבד מדי יום.   נתונים של חולים חדשים באיטליה ב-2 בליוני לרגל המצב, שממשיך מידי יום להשתפר ולהציג נתונים מעודדים יותר, החלטתי לנצל אתת הגשר של חג הרפובליקה האיטלקי לצורך חופשת בטן גב על חופי טוסקנה בעיירת החוף סן וינצ'נזו. החופשה, שאליה יצאנו, הייתה ספונטנית. חיכינו עד הרגע האחרון כדי לראות את תחזית מזג האוויר ולפי זה להחליט אם לנסוע ולאן. כך קרה שאת ההזמנה של בית המלון ביצענו יומיים בלבד לפני הנסיעהוכמעט לא נותרו חדרים פנויים באתרי הזמנת המלונות. למזלנו, מצאנו בית מלון קטן הממוקם במרחק של 10 דקות הליכה בלבד מהחוף.

יום ראשון של הטיול!

הנסיעה בת השעתיים לסן וינצ'נזו עברה במהרה, בדרך עצרנו בעיירה סן מיניאטו לארוחת בוקר בבית קפה, ולשם כך נאלצנו להמתין מעט בתור. כאשר הגענו למלון לצ'ק אין, קיבלה את פנינו בעלת בית המלון, שסיפרה שכל 9 החדרים שהמלון מציע הוזמנו לרגל החג. מבחינת נהלים, צוות בית המלון מחויב לעטות מסכה, ניתן למצוא עמדת חיטוי ידיים בכניסה לבית המלון ובקומת החדרים. כמו כן, גם אורחי המלון צריכים לעטות מסכות בזמן שהם במרחבים המשותפים של בית המלון, אך יכולים להסיר את המסכה בעת הישיבה בשולחן בחדר האוכל של המלון. לאחר ביצוע הצ'ק אין, יצאנו לחוף הים. מצאנו חוף שוקק חיים. משפחות וילדים הנהנים מהים ומשחקים על החוף. החוף לא היה עמוס כבשנים עברו, ולשמחתנו, היה די מקום להתמקם במרווח של לפחות 2 מטרים מנופשים אחרים. בעת הרביצה בחוף והשהייה בקרבת המשפחה והחברים אין צורך לעטות מסכות. במידה והולכים לקיוסק או עושים הליכה על החוף, יש לעטות מסכה למקרה שאדם אחר יגיע ממול. בפועל, רוב האנשים משאירים את המסכות בתיק או שמים אותן על הסנטר. אנשי פיקוח על שמירת מרחק או נהלי קורונה לא נראו באופק. המסעדות באיטליה שבו לפעילות. צילום: אור הדר לארוחת הערב הראשונה שלנו בחופשה בחרנו להזמין מקומות במסעדת דגים הממוקמת במרפסת על חוף הים המציעה נוף קסום לצפות בשקיעה. המסעדה הייתה מלאה ומלבד עמדת חיטוי ידיים בכניסה ומלצרים שעוטים מסכות, ההתנהלות הייתה רגילה, כיוון שניתן להסיר מסכות ברגע הישיבה בשולחן.

יום שני של החופשה!

הבוקר התחיל בארוחת בוקר בבית המלון. בית המלון בעבר היה מציע את ארוחת הבוקר במזנון, אך כעת בעקבות נהלי הקורונה מבחר העוגות והמאפים מוצבים על שולחן תחום במחיצת זכוכית שקופה המאפשרת לאורחי בית המלון לראות ולבחור את המנות, אך ההגשה מתבצעת על ידי איש צוות בלבד, על מנת שלא יהיה מגע של כל אורחי המלון עם הכלים והמזון. המשך היום עבר שוב בבטן גב על החוף כמו ביום הקודם. בערב הלכנו לאכול במסעדה אחרת. הפעם הלכנו למסעדה שמציעה עיצוב פשוט וממוקמת ברחוב צדדי ומרוחק מעט מהמרכז התיירותי של סן וינצ'נזו. במסעדה הזו קיבלנו רושם שהם מקפידים יותר על הכללים. צוות המלצרים הגיש לנו תפריטים מודפסים על דף נייר, ובכך למעשה מנעו את השימוש הרב פעמי, שנעשה בתפריטים הקבועים המועברים מלקוח ללקוח. בפועל המרחק בין השולחנות היה הרבה פחות משני מטר, והאדם, שישב בשולחן שמאחוריי, הכיסא שלו כמעט נגע בכיסא בשלי. בזמן שישבנו לאכול הגיעו לפתח המסעדה לקוחות, שלא הזמינו מקום וביקשו להיכנס , אך צוות המלצרים השיב כי כל השולחנות להערב כבר מוזמנים. הכתבה נכתבה על ידי אור הדר, מדריכת טיולים באיטליה. נוף קסום מול השקיעה. צילום: אור הדר    

אל תפספסו

ליסבון מאחורייך: הצצה לפנינה הנסתרת של פורטוגל -פורטו

הכתבה הבאה במדור

אשת טורס תחדל משימוש בביטוי "הדקה התשעים" ו/או "הדקה ה- 90"