הוגו בוס ב-90% הנחה. קפיצה לדיוטי פרי של אבו דאבי. צפו

עם יד על הלב, כמה התגעגעתם לדיוטי פרי בנתב"ג מ-1 עד 10? אל תענו לי, התשובה ברורה. החופשה של הישראלים, ואת זה כולם יודעים, מתחילה בדיוטי פרי בבן גוריון. אומנם מתלוננים על כוס קפה במחיר מופקע, אך נהנים לשוטט ולעשות שופינג בחנויות הפטורות ממס. עכשיו בגלל הקורונה, הדיוטי פרי בנתב"ג סגור ברובו. כרגע, פתוחים בו רק קפה אילן'ס, מקדונלדס, דוכן הנקניקיות וחנות דיוטי פרי קטנה בסוף שרוול C. לכן, העצירה בדיוטי פרי של אבו דאבי, באה לנו בול בזמן. ביקרתי בו השבוע, רגע לפני הטיסה חזרה הביתה לישראל עם חברת התעופה הלאומית של אבו דאבי, איתיחאד איירווייס, שהטיסה בתחילת השבוע את המשלחת הישראלית לקידום התיירות בין המדינות. בשדה התעופה הבינלאומי של אמירות אבו דאבי, יש דיוטי פרי מ ט ו ר ף. כזה שלא מבייש את הפירמה. לצד שטחי הסעדה (שחלקם היו סגורים. אולי בגלל השעה המאוחרת בה הגעתי לשם ואולי בגלל הקורונה שפגעה גם כאן), יש שפע חנויות עם מותגי יוקרה לצד מותגים עממיים יותר. החל מפנדורה, ריי באן ועד רולקס, אומגה, הרמס, ג'וצ'י, ברברי והוגו בוס. https://youtu.be/NZ9VyNOf6xI   יש פה הכל. הדיוטי פרי של אבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן שווה להתעכב על מבצעים. צילום: ספיר פרץ זילברמן והמחירים? מבדיקה מאוד שטחית ואקראית שעשיתי למספר מוצרים שאני מכירה את התעריפים שלהם בארץ, נראה שהמחירים דומים פחות או יותר. אבל השוס הגדול טמון במבצעים. כאלה עמוקים, לא בטוחה שיש אצלנו. כך למשל, 90% על כל החנות של המותג הוגו בוס. כשחברי המשלחת הישראלית לאבו דאבי - הגברים שבחבורה - גילו זאת, לא נותרה ולו חולצה מכופתרת אחת (60 שקל) לרפואה בחנות אחרי הפשיטה הישראלית. (ואני חשבתי שרק אני מגיבה ככה כשאני נכנסת לזארה בסייל).

מוכרת: "אפשר להקליד במחשב שאת מאיראן?"

בשדה התעופה של אבו דאבי, החיבור ל-wifi פשוט, נגיש ומספיק מהיר כדי לשלוח בוואטסאפ תמונה ולשאול על המקום אם זה מה שרוצים בבית לפני שמגהצים את הוויזה. ומילה על גיהוץ ויזה. מאחר ולא הצטיידתי מראש במטבע המקומי, דירהם (ששווה פחות או יותר לשקל), ביקשתי לשלם עבור קרם לחות יוקרתי לפנים (שהיה במחיר מצחיק של כמה עשרות שקלים בודדים) בכרטיס האשראי שלי. המוכרת בחנות שביקשה דרכון ובורדינג פס אמרה: "ישראל לא מופיעה לי במחשב ברשימת המדינות. אפשר לרשום אותך תחת איראן?". אני: "אמאל'ה. מה פתאום איראן". מוכרת: "אז אולי פולין?". אני: "אבל ההורים שלי ממרוקו". מוכרת: "נרשום פולין". אני: "יאללה, שיהיה" (אני כבר אמרח את הקרם לבד בחושך). כולם כאן עם מסיכות על הפנים, כולל האף. צילום: ספיר פרץ זילברמן מאוד אוהבים כאן פרארי, גם בדיוטי פרי בשדה התעופה של אבו דאבי. צילום: ספיר פרץ זילברמן אוהבים גם הרמס. צילום: ספיר פרץ זילברמן הכותבת הייתה אורחת חברת ממן אוויאיישן ואיתיחאד איירווייס באבו דאבי

אל תפספסו

טסים לאמירויות בדצמבר: פספורט במוסף מודפס על כל מה שכדאי לדעת על היעד הלוהט

הכתבה הבאה במדור

ישראייר במו"מ עם איתיחאד איירווייס לאמן את טייסיה בסימולטורים באבו דבאי במקום אמסטרדם