הולנד: אבן נגף ראשונה הונחה לזכרם של לוחמי מחתרת יהודים להט״בים במלחה״ע השנייה

בשבוע שעבר, הונחה אבן הנגף הראשונה מתוך תשע אבנים לזכרם של חברי קהילת הלהט"ב באמסטרדם, חלקם יהודים, שהיו לוחמי מחתרת במהלך מלחמת העולם השניה. מצעד הגאווה באמסטרדם נערך בכל שנה בשבת הראשונה של אוגוסט וכיאה לאמסטרדם, המצעד הוא למעשה משט דוברות בתעלות העיר. משט הגאווה מהווה את שיאו של שבוע הגאווה שנערך בשבוע שלפני המשט אשר במהלכו נערכים אירועים בנושא גאווה, כמו הרצאות, תערוכות, הקרנות סרטים ועוד, זאת בכדי להעלות מודעות לנושא ולעודד סובלנות וקבלה של חברי קהילת הלהט"ב. בשנה שעברה, כמו גם השנה, עקב הקורונה, משטי הגאווה לא יצאו אל הפועל. לכבוד שבוע הגאווה השנה, הארגון ההולנדי הפועל למען חברי קהילת הלהט״ב + COC, שהוקם בשנת 1946 על ידי חברי הקהילה יוצאי המחתרת שחרטו על דגלם ״לעולם לא עוד לדיכוי"״, ביחד עם ההיסטוריונית יודית' שְכַאוּף (Judith Schuyf), יזמו את הנחת אבני הנגף עבור תשעה הומוסקסואלים ולסביות - ארבעה מהם היו לוחמי מחתרת במלחה"ע השנייה, שישה מהם היו יהודים, שהשתייכו לתנועת ההתנגדות של האומנים. את פרויקט אבני הנגף יזם האמן הגרמני גונטר דמינג בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. זהו פרויקט הנצחה לאנשים שנרצחו על-ידי הנאצים במדינות שונות באירופה, בו מניחים את אבן הנגף כחלק מהמדרכה מול הכניסה לבית הידוע ככתובת האחרונה של הנרצח. התרגום המילולי של המילה stolperstein שְטוֹלְפֶּרשְטַיין הוא אבן מעידה, והרעיון הוא שאנשים שהולכים על המדרכה ימעדו וישימו לב לנוכחות האבן. האבן עשויה מבטון בגודל 10X10 סנטימטרים אליה מחוברת לוחית מסגסוגת פליז, שעליה חרוטים שמו של האדם, תאריך לידתו, תאריך מאסרו או גירושו, ותאריך ומקום הירצחו. מסתבר שאין מידע רב על חברי קהילת הלהט"ב מהולנד שנרצחו במהלך מלחמת העולם השניה עקב נטייתם המינית, כמו גם על כמה מהם היו לוחמי מחתרת. שכאוף מצאה מידע על קבוצה של הומוסקסואלים שנעצרה באמסטרדם בקיץ 1942, הועברה למחנה המעבר ווסטרבורק שנמצא בצפון מזרח הולנד ומשם נלקחה אל מחנות ההשמדה. בדרך כלל בני משפחותיהם של הנספים מגישים בקשה להנחת אבן הנגף אך לרוב חברי קהילת הלהט"ב שנרצחו במלחמת העולם השניה אין בני משפחה שיעשו זאת עבורם ולכן שכאוף וארגון COC לקחו על עצמם את הפרויקט. קארל פקלהארינג (Karel Pekelharing), היה רקדן בלט וכוריאוגרף שהשתתף בפעולות חבלה וכתב לעיתונות הבלתי חוקית. בשנת 1944 פקלהארינג היה מעורב בפשיטה על בית המעצר ווטרינגסכאנס (Weteringschans) באמסטרדם, בכדי לשחרר חברי מחתרת שהיו עצורים במקום. לאחר פעולה זו הוא נעצר ב-6 ביוני והוצא להורג ארבעה ימים לאחר מכן בדיונות באוברוויין (Overveen). האבן המנציחה אותו הונחה ברחוב Rombout Hogerbeetsstraat, והייתה הראשונה מבין התשע. שמות המונצחים הנוספים הם: שורד באקר (Sjoerd Bakker), שהוצא להורג באוברוויין בשנת 1943 פרידה בליפנטה (Frieda Belifante), מנצחת תזמורת יהודיה, היחידה מתוך התשעה ששרדה את המלחמה כיוון שברחה לשוויץ ווילאם ארונדוס (Willem Arondeús), שנורה למוות גם כן מינה סלאוטר (Mina Sluyter), תופרת שנעצרה ביולי 1942, עם תחילת גירוש יהודי הולנד. בתיק המשטרה שלה נכתב כי היא ״במעצר על הומוסקסואליות ... גם יהודיה״. היא נרצחה באושוויץ חודשיים לאחר מעצרה. סמואל לאם (Samuel Lam), איזאק וואלביץ' (Isaäc Walvisch) ואיזאק מצלאר (Isaäc Metzelaar) ארבעתם (כולל מינה סלאוטר) נרצחו באושוויץ ב-1942. סמואל הופלמן (Samuel Hoepelman) נרצח ב-1943 בסוביבור. חמש האבנים הבאות יונחו במהלך חודש אוקטובר. עד כה ברחבי הולנד הונחו כ-8,500 אבני נגף.