"היינו רוצים לראות תמיכה גדולה יותר של הממשלה בתעופה"
קובי זוסמן, מנכ"ל יאטא בישראל, מפנה מסר לממשלה, מדבר על התוכניות של תעשיית התעופה, מספר כיצד נרגעו היחסים עם התאחדות סוכני הנסיעות, משבח את מוסר התשלומים של הסוכן הישראלי ומבהיר איך ישפיע שינוי שיטת התשלום על השוק בישראל. הראיון המלא בגיליון המודפס
קובי זוסמן קובי זוסמן מתחיל את השנה העשירית בתפקיד מנכ"ל יאטא בישראל וזוכה להערכה רבה מצמרת הארגון המנהל את התעופה העולמית. בעבר יאטא יצרה לא מעט כותרות בענף עקב חיכוכים תכופים עם סוכני הנסיעות, ובין התאחדות סוכני הנסיעות לבין יאטא היה דם רע, האשמות ומתיחות בלתי פוסקת. נראה שעתה, לאחר שנים של מתיחות, זוסמן הגיע לכנס השנתי והתקבל בזרועות פתוחות. במרוצת השנה האחרונה הצדדים מנהלים לא מעט שיחות שהביאו להרגעת הרוחות, וכעת זוסמן בראיון מיוחד מספר איך הגיעו הצדדים לרגיעה, וגם שולח עקיצה לעבר המנכ"ל הקודם יוסי פתאל, מפרט את התוכניות של יאטא, מפנה מסר לממשלה, משבח את שיתוף הפעולה ואת מוסר התשלומים של הסוכן הישראלי, מבהיר ומספק פרטים על המהפכה, שיאטא מתכננת בשיטת התשלום וכיצד היא תשפיע על השוק הישראלי. קובי, בעבר היו מתיחויות רבות בין ההתאחדות ליאטא. היום נראה שיש אידיליה בין הצדדים. מה קרה? איך היית מגדיר את מערכת היחסים הנוכחית בין הצדדים? "אכן בעבר היחסים בין הארגונים היו לא טובים, בלשון המעטה. מאז מינויה של גברת חני סובול לתפקיד מנהלת ההתאחדות, היחסים השתנו ומבוססים כיום על דיאלוג רצוף ועל רצון כן של פתירת מחלוקות בהידברות ובשקיפות. אינני טוען כי אנו רואים עין בעין בכל נושא, אבל העיקרון, לפיו אנו מנהלים דיאלוג ענייני, הוא לאין שיעור טוב יותר מאשר סגנון העבר, לפיו כל עניין, ולו השולי ביותר, היה מתברר בסיוע עורכי דין, בתי משפט והכפשות. כיום אנו אף משתפים פעולה בתחומים מגוונים, כולל ענייני רגולציה הנוגעים לכלל חברות התעופה וסוכני הנסיעות בנוסף לשיתוף פעולה בנושא הדרכה ולימוד. יש לנו פורומים משותפים עם סוכני הנסיעות ויש לנו מנגנון פשוט לקיומו של לדיאלוג. מעבר לכך, היחסים האישיים בין אנשי ההתאחדות לצוות של יאטא בישראל מבוסס על כבוד ופתיחות". מנגד אנחנו יודעים שיש כוונה ביאטא לשנות את כל שיטת התשלום, מה אתה יכול לספר על כך וכמה זה נוגע לשוק בישראל? "התמורות שחלו בענף בשנים האחרונות כתוצאה ממהפכת הסלולר והאינטרנט מעלים צורך בשינויים בשיטות תשלומים גם בתעשיית התעופה. ראה המהפכה, שכולנו חשים אותה בשיטות תשלום כגון פי-פאל ועוד. אכן ישנה כוונה לשנות גם את המנגנון היאטאי להתחשבנויות, שאיננו בהכרח רע לסוכני הנסיעות. גם בתהליך הזה יש מנגנון של הידברות בין קהילת סוכני הנסיעות וקהילת חברות התעופה. השינוי הזה איננו מקומי ועל שום כך ההידברות איננה ברמת המדינה, כי אם הידברות ברמה הגלובאלית בין יאטא, חברות התעופה והגופים המייצגים את סוכני הנסיעות. בנוגע לישראל, אני מבטיח לך כי לא ייעשה שום שינוי ללא הידברות והסכמה בין יאטא לבין סוכני הנסיעות. בישראל התהליך מורכב אף יותר בשל הדומיננטיות של הרשות להגבלים עסקיים במרקם היחסים בין הסוכנים לחברות התעופה. אני ממליץ לכל סוכן להבין יותר לעומק מה העקרונות של אותה תכנית סליקה הנקראת Next Generation Settlement system, ולהיווכח כי אין בהכרח מדובר בהרעה של מצב הסוכן". איך מוסר התשלומים של הסוכן הישראלי למסלקה של יאטא? איך זה לעומת העולם? "זו לא הפעם הראשונה שאני אומר, כי מוסר התשלומים של הסוכן הישראלי הוא גבוה ומעורר כבוד. אין לי ספק כי השוק הישראלי הוא יציב. כמובן שמידי פעם ישנם מקרים של אי עמידה בתנאי האשראי, אך ככלל השוק הישראלי בולט בחוסנו לעומת שווקים אחרים". הדגם, בבקשה, קצת מספרים. כמה המסלקה של יאטא מגלגלת? בכמה המספרים גדלו לעומת 2015? מה אתה צופה לקראת 2017? "במסלקת הבי.אס.פי חברות היום 109 חברות תעופה וכ-400 סוכני נסיעות מורשי יאטא. היקף הסליקה השנתי הוא כ-2 מיליארד דולר. בשנה הקרובה אנו נראה חברות תעופה נוספות, אשר יפעלו בשוק הישראלי. מבחינת מספר הסוכנים, בהנחה שאין אירועים חריגים, מספר הסוכנים יישאר יציב". איך השוק הישראלי מבחינת יאטא לעומת מה שקורה בעולם? "השוק בישראל בתחום הפעילות התעופתית, הייתי אומר שהוא נמצא במקום טוב באמצע בסדרי גודל של אירופה. אנחנו לא בין השווקים הגדולים מאד, אבל יש פה פעילות תעופתית ענפה. בניגוד למקומות אחרים בעולם יש פה הרבה אתגר תעופתי בגלל מבנה השוק. הוא מאד מפוקח על ידי המדינה. יש פה מונופוליזציה של תחום שדות התעופה ע"י רשות שדות התעופה. יש פה הרבה מגבלות בתפעול של שדות התעופה בגלל גודלה של המדינה והדומיננטיות של חיל האוויר במרחב האווירי. לדוגמא, יש עיסוק מאד נכבד של הגבלות בגלל רעש סביבתי בנתב"ג. זה שוק שהוא יחסית צומח וגדל, אבל יש בו הרבה מאד אתגרים, ולא בהכרח בצד החיובי, בגלל הפיקוח הממשלתי והמגבלות של השוק". מבחינת יאטא מה הצפי לעתיד? "אם מסתכלים ל-20 שנה הקרובות, רואים שהתנועה יותר ממוכפלת. אני מדבר במונחים עולמיים. וכשהתשתיות לא גדלות, זה מעיק על היכולת של חברות התעופה לפעול בצורה אופטימלית. אנחנו כבר עכשיו רואים נתונים טובים של גידול במספרי נוסעים של חברות התעופה, אבל צריך יחד עם זה לטפל בנושאי תשתיות, גם בקרקע גם באוויר, בשדות התעופה, וגם בטיפול בנוסע. כל המערכת הזו, אלה דברים שמעסיקים אותנו, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר הקלות עבור חברות התעופה ולהתפתח". מה המטרות המרכזיות בשוק הישראלי? "יש עבודה שעשינו לא מכבר בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, שמדברת על התרומה של התעופה לכלכלה בישראל. אנחנו היינו רוצים לראות בישראל תמיכה הרבה יותר גדולה של המדינה בסקטור התעופה, משום שבסופו של דבר זה עוזר למדינה, שיש יותר חברות, יותר נוסעים. בסופו של דבר, המדינה יותר נהנית מזה והתל"ג צומח. התכלית של העבודה הזו הייתה להדגיש את הצורך לתמוך בתעשייה, ולצערי, יש הרבה מאד לאן להתפתח, בניגוד למדינות אחרות, ששם יש תמיכה גדולה בסקטור התעופה, וכתוצאה מכך התרומה של סקטור התעופה לכלכלה גדולה יותר. בישראל היינו רוצים לראות תמיכה כזו. בשנה הקרובה נפתח שדה רמון, שזו בשורה גדולה, כי אי אפשר להישען רק על שדה אחד וצריך לאפשר את הגמישות לפעול מעוד שדה תעופה מהותי במדינה. בתחום של סוכני הנסיעות, אני מאחל לסוכנים בישראל להמשיך להתפתח, לגדול, להתאים את עצמם למציאות המשתנה". לסיום, איך אתה רואה את כל מה שקורה בין הסוכנים וחברות התעופה בנושא העמלות ? "אם יש תחום אחד, שאנחנו לא צריכים לעסוק בו ולא רוצים לעסוק בו, זה התחום של השיקולים המסחריים של חברות התעופה. המהות של יאטא לתמוך בתעשיית התעופה, בחברות התעופה, אבל להשאיר את השיקול המסחרי בידי חברת התעופה. כך שלכל נושא המחלוקות בין חברות התעופה לסוכנים, אנחנו לא ניכנס לזה". הראיון המלא בגיליון פספורט המודפס מס' 639
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}