המאבק על שדה דב

נייר העמדה שפרסם מכון פישר באמצע אפריל 2016 בנושא תכנון תשתיות התעופה בישראל מתריע על נזק ברמה הלאומית ממגמת הצמצום בתשתיות תעופה אל מול מגמות הפיתוח בתעשיית התעופה העולמית וגם בישראל. במקביל לפרסום נייר העמדה, העביר המכון גם הצעה לאופציה תכנונית המצמצמת את שטחו של שדה דב, אך משאירה אותו על כנו ועל פעילותו. במקביל, הצטרפותו של חולדאי למאבק על שמירת תשתיות התעופה הלאומיים, ובתוכם שדה דב כשדה תעופה מטרופוליטני התקבלו בברכה על ידי המכון. בין נימוקיו של חולדאי: הצורך בשדה מטרופוליטני, כמו גם הקישור הנחוץ והחיוני עם הפריפריה, התפלגות הבעלות על הקרקע ועוד. יחד עם זאת, "הנזק העיקרי שייגרם לתעופה האזרחית במדינה אם וכאשר ייסגרו שדה דב ושדה הרצליה, הינו מהותי אף יותר מכל הנימוקים הצודקים של ראש העיר"- כך נמסר ממכון פישר. עוד מוסרים במכון פישר, כי בנייר העמדה שפורסם מוצבע על חיסול שיטתי של תשתיות הכשרת ואימון טייסי הדורות הבאים במדינה. המשמעות של סגירת בתי ספר לטייסים, אזורי אימון, שדות ומנחתים ללא חלופות – אשר הובטחו כצעד ראשון לפני ביטול שדות פעילים – סוגרת את צינור הזרמת עתודות טייסים לחברות התעופה המסחריות הפנים ארציות והבין-לאומיות. בנוסף מצביעים במכון פישר על העובדה כי ההכשרות האזרחיות לטייסים הופכות להיות המקור העיקרי לטייסים מסחריים בכל ענפי התעופה האזרחית. והתשתיות, בהן שדה דב והרצליה, הולכות ומצטמצמות. "לסיכום, אנו סבורים שמגוון הצרכים הלאומיים שיפגעו אם ייסגר שדה דב חשובים לאין ערוך, ומצטרפים לחזית המאבק אותו מנהלים כיום ראשי הערים תל אביב ואילת לבטל את גזירת הסגירה הזו" -כך נמסר מהמכון.