המחזה של לוין: איש השנה של קבוצת פספורט מדבר על הכל

גילוי נאות. הראיון עם יריב לוין, שר התיירות, התקיים רגע לפני שישראל צעדה שוב אל הקלפי. בין אם יישב בקואליציה החדשה כשר (שואף למשפטים) ובין אם כח"כ באופוזיציה, אי אפשר לדלג בקלילות אל מסדרונות הכנסת ה-22 מבלי לדבר על עשייתו ותרומתו של לוין לתיירות, הנחשב לתיק נחשק ומבוקש הרבה פחות מתיקים אחרים בממשלה.

לוין חתום על קדנציה של 4.5 שנים פוריות במשרד התיירות, במהלכן נשברו שיאים: במספר התיירים, שהגיעו למדינת ישראל – 4.12 מיליון תיירים בשנת 2018, עלייה של כ-14% לעומת 2017 וזינוק של כ-42% לעומת 2016; 70 קווי התעופה החדשים, שנפתחו בשנתיים האחרונות הודות למדיניות סבסוד של עוד ועוד קווי תעופה לנתב"ג ובעיקר לאילת ולאחר מכן, לשדה התעופה החדש ע"ש רמון בתמנע; וכן, בהיקף תקציבי השיווק של המשרד – חצי מיליארד שקל כיום לעומת 240 מיליון שקל ב-2015, השנה בה נכנס לתפקיד.

מאחר ועם מספרים אי אפשר להתווכח, לוין הוא איש השנה של פספורט לשנת תעש"ט. "תודה רבה על הבחירה בי", אומר לוין בראיון לרגל בחירתו. "כשאני מסכם את הקדנציה הזו, לא הייתי מתייחס לשנה אחת אלא לתהליכים ארוכים שחייבו פרק זמן משמעותי. העובדה שאני מסכם במשרד 4.5 שנים, באמת אפשרה לי להטמיע את השינויים. אני חושב שכל מי שעוסק בענף הזה ובכלל כל מי שמסתובב בארץ, מרגיש את השינוי ואת ההבדל. אנחנו היום במקום אחר לגמרי ממקום אחר בו היינו בכל ההיבטים".

לא היו קופצים על תפקיד שר התיירות כשאתה קיבלת אותו

"כן, לא היו קופצים על התפקיד כשאני קיבלתי אותו. מכל המאבקים הפוליטיים שניהלתי בחיי, זה היה קל. קיבלתי בקלות את התיק, בלי שום מאבק כי אף אחד לא רצה אותו. בעבר, אנשים הגיעו למשרד התיירות בלית ברירה. בניגוד אליהם, אני ביקשתי להיכנס למשרד הזה. ראיתי בענף התיירות מצד אחד, פוטנציאל גדול ומצד שני, החמצה מאוד גדולה".

ואחרי הקדנציה שלך במשרד התיירות, איך לדעתך הוא נתפס כיום?

"יהיה מעניין לראות. אבל כבר אחרי הבחירות הקודמות, כשניסינו להרכיב ממשלה, באו אלי לא מעט אנשים שביקשו להיות שרי תיירות. אני חושב שיהיה עליו מאבק. התדמית של הענף והמשרד עברה שינוי מאוד גדול. לפני כן, התדמית הייתה שלא צריך בכלל משרד תיירות. שצריך לסגור אותו. תקציב נמוך ושגם לענף אין חשיבות אמיתית למשק. לא ראיתם ממשלה מעודדת באופן מאסיבי הקמת בתי מלון וכפועל יוצא לא ראיתם יזמים שנכנסים. היו הרבה מאוד קשיים. היום, אחרי 4.5 שנים, אנחנו נמצאים במקום אחר".

ענף התיירות מקבל לדעתך את המקום שהוא צריך לקבל סביב שולחן הממשלה?

"אני חושב שבהחלט כן. התקציב הרבה יותר גדול ויש גאוות יחידה. עובדי המשרד אומרים לי כל הזמן שהם גאים היום להיות עובדי משרד התיירות, שהם מקבלים פרגון. המדד הוא השוק הפרטי – כניסה של גורמים פרטיים ובינלאומיים לבניית מלונות בישראל".

אבל זה לא מספיק "קיימנו השנה כנס בינלאומי, אליו הגיעו נציגים של חברות בינלאומיות שקודם לכן, ישראל בכלל לא הייתה אצלם על המפה. בשנה שעברה, המשק הכניס 22 מיליארד שקל מתיירות נכנסת, וביחד עם תיירות הפנים מדובר בהכנסה של 40 מיליארד שקל. הענף, שמעסיק כ-150 אלף עובדים, קונה לו אחיזה רחבה".

כשביקשת את תיק התיירות, איזה תגובות קיבלת?

"הייתה רשימה שלמה של אזהרות שהיו בעיני אתגר. זה פעל ההיפך מבחינתי - לקחת ענף עם פוטנציאל שלא מומש ולנסות לחולל שינויים כדי להעלות אותו על מסלול צמיחה. חשוב לראות את הנתונים שהיו. כשרק נכנסתי לתפקיד בשנת 2015, היינו עם 2.8 מיליון תיירים, בדיוק אותו מספר שהיינו ב-2010. מציאות של סטגנציה מוחלטת בתחום הזה. אם אתה מסתכל על ההיסטוריה, למדינת ישראל לקח 30 שנה עד שהגיעה למיליון תיירים. אחת השגיאות שנעשו בגלל החשש שאי אפשר להצליח בגלל כל החסרונות שיש פה, השקיעו משאבים בכל מיני דברים, אבל לא היה מאמץ בהבאת תיירות חוץ".

ומה אתה עשית אחרת? "ההחלטה הראשונה שלי הייתה, שאנחנו הולכים להשקיע את כל המשאבים (תקציבים וכוח אדם) בתיירות נכנסת ובשדרוג תשתיות תיירות, כי אין קיום לענף תיירות בלי תיירות נכנסת. את השנה נסיים עם כ-4.5 מיליון תיירים. אין שום ענף במשק עם גידול של 60%".

"עיני לא צרה בהם. טוב שמלונות מרוויחים"

לצד ההצלחות, היו גם כישלונות. לוין לא הצליח להוביל מהפכה להוזלת מחירי הנופש היקרים והמקוממים בישראל, ובהלימה לכך גם לא הצליח להגדיל את מספר הישראלים הנופשים בארץ הקודש, שהעדיפו לתפוס טיסה זולה לחו"ל. זאת ועוד, לא מעט תיירים שהגיעו לישראל בטיסות המסובסדות, לנו בסופו של דבר במלונות בירדן וחלקם ברשות הפלסטינית (בית לחם ושות'). כמו כן, לוין כשל גם בשכנוע בתי המלון בישראל לדרג את המלונות בשיטת הדירוג של משרד התיירות. דירוג שבתי המלון סבורים כי הוא מיושן ואינו תואם את רוח התקופה. קרי, דירוג גולשים.

במה לדעתך לא הצלחת בתפקיד? "במה לא הצלחתי? יש הרבה מאוד דברים שצריך לעשות. אחד הדברים החשובים הוא הגדלת תקציב השיווק. כשהגעתי למשרד הוא עמד על כ-240 מיליון שקל. אי אפשר לעשות שום דבר אמיתי בתקציב כזה. כיום הוא עומד על חצי מיליארד שקל. אם אנחנו רוצים לפרוץ את התקרה של 5-6 מיליון תיירים, וזה בהחלט אפשרי, צריך תקציב שיווק הרבה יותר גדול. לא יודע אם אשאר במשרד, מי שיהיה במשרד בקדנציה הבאה יצטרך לנהל מאבק גדול מאוד. דבר נוסף, אנחנו עדיין רחוקים בתחום הוויזות. זה חסם מאוד גדול. הצלחנו אחרי הרבה מאמצים מול משרד הפנים ומשרד החוץ, להשיג כל מיני הקלות במה שקשור לוויזות אבל זה עדיין לא מספיק. לשוק הסיני צריך להסיר ויזה לחלוטין. אם היינו מצליחים, זה היה מייצר צמיחה עצומה בתיירות מסין".

אז למה לא עושים את זה? למה זה כזה מסובך?

"אני לא יודע למה לא עושים. גם ראש הממשלה הנחה בעצמו את משרד החוץ, אבל בפועל זה לא קרה. יש כל מיני תירוצים שאני שומע שאף אחד מהם לא מקובל עלי. אני בהחלט חושב שחייבים לעשות מאמץ גדול בקדנציה הבאה להסיר את החסם הזה. הסרתו תביא לכאן עוד אלפי תיירים. עוד שינוי שחייבים לעשות הוא בהיקף כוח האדם במשרד התיירות. יש לא מעט שווקים חדשים שיכולים להגיע לתוצאות, ולתוצאות דרמטיות, אבל צריך כוח אדם להתמודד עם משימות ואתגרים".

מה דעתך על יוקר מחירי הלינה בבתי המלון בישראל? רשתות בתי מלון הנסחרות בבורסה רושמות רווחים גבוהים מאוד

"עיני לא צרה בהם. טוב שמלונות מרווחים. שוק פרטי צריך להרוויח אחרת לא יבואו יזמים. העובדה שהמלונות מרוויחים עוזרת לנו מאוד להביא יזמים ובתי מלון. אומר בצורה ברורה, המחירים גבוהים מאוד. חלק מזה מסיבות של עלויות, החל מדברים ייחודיים לישראל כמו אבטחה, כשרות ועלויות כוח אדם. אני מעדיף, לחיות במדינה שאין בה אבטלה ושלא משלמים שכר מינימום - מה שמקובל במדינות אחרות. אם זה מביא לייקור במחירי נופש, אני מעדיף את זה גם על חשבון שיהיה שפע מובטלים או עובדים עם משכורות מאוד נמוכות. אבל, יש כן דבר אחד שאפשר לטפל בו, להביא להורדת המחירים. נושא של היצע וביקוש. יש יותר ביקוש מהיצע כי לא נבנו בתי מלון. גידול בתיירות לצד עלייה דרמטית בביקוש לחדרים. ההיצע הקיים לא מסוגל לתת מענה לביקוש ולכן המחירים, מטבע הדברים, עלו. העברתי את חוק המלונות, שהביא לצמצום משמעותי בהליכי תכנון. לתת מענקים מוגדלים למלונות של 3 כוכבים ומטה, שכמעט ולא קיימים פה. אנחנו נותנים שליש מעלות הקמה של מלון, שמים השקעה גדולה בהסבות משרדים למלונות, יותר זול ויותר מהיר. יש כיום יותר מ-3,000 חדרי מלונות בבנייה, מה שבנו קודם לכן במשך 10 שנים. נראה בעוד שנה-שנתיים, כאשר ייפתח גיוון גדול של ההיצע. אני מקווה להורדה מסוימת של המחירים. יש רגולציה שאפשר להוריד".

בינתיים, בדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, ישראל דורגה במקום 139 מתוך 140 מדינות בתחום מחירי התיירות

"יש לנו בהחלט בעיה קשה של מחירים ולמרות המחירים הגבוהים עלינו מ-2.8 מיליון ל-4.5 מיליון תיירים. צריך לפעול להפחתת רגולציה ולהגדיל את ההיצע שתהיה תחרות גדולה. יש עוד בעיה של שיעורי ארנונה גבוהים, אך אני לא רואה סיכוי שתהיה הפחתה בעתיד הקרוב. גם בגלל הוצאות כשרות ואבטחה - עדיין נהיה יקרים".

"סגירת שדה דב הייתה שגיאה גדולה"

81 שנים אחרי שהוקם ואחרי מאבק מתוקשר ורווי יצרים, שדה דב נסגר סופית ב-1 ביולי 2019. נמתחה עליך ביקורת שלא נאבקת בכל הכוח למנוע את סגירת שדה דב

"אני יכול לומר הייתי שותף מלא במאבק. אני חושב שסגירת שדה דב הייתה שגיאה גדולה. אבל, אני רוצה להזכיר שההחלטה התקבלה עוד לפני שנכנסתי לתפקיד. זה הסכם שחתם שר האוצר דאז, יאיר לפיד. אם אני זוכר נכון, קול הזעקה ממשרד התיירות ואנשי התיירות, לא נשמע בעוצמה כשהיה צריך להישמע. כאשר נכנסתי לתפקיד, ניסיתי ופעלתי בכל דרך לנסות למנוע את הסגירה".

מה עושים עכשיו עם ההחלטה הזו שעלולה לפגוע בעתיד בעיר אילת?

"כשהתקבלה ההחלטה, התחלנו לעשות מאמץ להפוך את אילת להרבה יותר אטרקטיבית. בהיבט הזה, אישרנו רק לפני שבועות אחדים תקציבים משמעותיים לאילת, תכנית דרמטית שתשדרג את כל הטיילת ותהפוך את המקום לרצועת חוף מהיפים בעולם, כמו שעשינו בדרום ים המלח".

בינתיים עקבה השכנה נותנת פייט וישראלים רבים מעדיפים לנפוש שם

"עקבה עדיין לא מהווה תחרות של ממש בגלל בעיות ביטחון, קשיים שהירדנים מערימים (מעבר ויזות) ועוד. עקבה עדיין לא מהווה תחרות, אבל זו עלולה להגיע לכן אנחנו צרכים להיערך מראש כדי שלא נמצא את עצמנו במצב שבאמת לא נוכל להתמודד מול עקבה, טאבה ואזורים אחרים בסיני". ואיך באמת נערכים? "להזכירם, שאילת, שנמחקה בכלל מהתיירות העולמית, היא היום עיר שמגיעים אליה בכל חורף למעלה מ-150 אלף תיירים ב-50 טיסות שבועיות. אבל במקביל, חייבים ללכת לפרויקט של הקמה ורישוי מתחמי קזינו באילת, שיחייבו את היזמים להקים בית מלון עם מרכז קונגרסים".

אתה מכיר את כל ההתנגדויות להקמת קזינו באילת. שזה יעודד הימורים, למרות שלא מעט ישראלים טסים לחו"ל רק כדי להמר

"אני ניסיתי לדחוף את הפרויקט מתחילת הדרך במשרד. זה לא רק הקמת בתי קזינו, אלא רישיונות ליזמים שיהיו מחויבים לבנות גם בתי מלון ומרכז קונגרסים עם אטרקציות. אין לי ספק שלפרויקט כזה יכנסו הרבה יזמים בינלאומיים, ינצלו את היתרון של אילת - מזג אוויר מצוין גם בחורף וקירבה לאירופה. אין שום בעיה לייצר הגבלות לגבי ההימורים של ישראלים כמו בסינגפור. הקמת קזינו זה דבר חיוני והכרחי. זה ישדרג את העיר אילת וישים אותה הרבה יותר גבוה מהיום". הנהגת מדיניות של סבסוד חברות תעופה שטסות לישראל שעוררה את זעמן של חברות התעופה הישראליות, הטוענות לקיפוח. האם לדעתך צריך להמשיך עם זה? "אני יכול לומר בצורה ברורה שבלי זה נלך שנים אחורה. בכל העולם ניתנים סיוע ותמריצים לחברות תעופה כדי לפתוח קווים. זה עוזר לשווק את היעד לעוד גורמים. עוד סוכני נסיעות שנחשפים ליעד. כשחברות תעופה טסות למקום, זה נותן גם תחושת ביטחון".

אבל חלק מהתיירים שטסים הנה לנים בכלל בעקבה?

"פתחנו 70 קווי תעופה בשנתיים האחרונות כתוצאה מהנהלים האלו. קו ישיר לברזיל שלא היה קודם, קווים אסטרטגיים לארה"ב כמו מיאמי, וושינגטון ודאלאס. כמובן, סין, מה שלא היה קודם. מפולין הגיעו לכאן 50 אלף תיירים, כשלוט החלה לטוס מ-7 ערים שונות בפולין, מספר התיירים הפולנים קפץ ל-150 אלף. דבר דומה קרה גם עם רומניה". בינך לבין שר התחבורה לשעבר, ישראל כץ, התגלעה מתיחות על רקע פתיחת הקווים. למי מגיע הקרדיט? "השר כץ ראוי להרבה מחמאות על העבודה במשרד התחבורה. עניין השמים הפתוחים היה חיוני לפיתוח התיירות. לקחנו פלטפורמה, נתנו מענקים, הלכנו לחברות התעופה והבאנו אותן לכאן. עשינו במקומות ששמים פתוחים לא קיימים, כמו אסיה ואמריקה. אני חושב ששיתוף הפעולה בנינו היה מצוין".

ועדיין, לפני השקות קווים חדשים, היינו עדים למלחמות אגו ביניכם

"בהתחלה היה למשרד תחבורה קשה לעכל שמשרד התיירות נכנס לעולם התעופה. אחת השגיאות שנעשו בעבר, שקבעו כי תעופה זה עניין של תעופה ולא עניין של תיירות. עניין של תעופה זה כן עניין של תיירות. מהר מאוד הייתה הבנה. כיום, בירידים בעולם משתתפות משלחות משותפות של רשות שדות התעופה ומשרד התיירות. רשות שדות התעופה מעניקה חבילת הטבות ואנחנו מענקים וסיוע. אני חושב ששיתוף הפעולה הוא מצוין. הגענו להישג ענקי עם הקווים חדשים".

Airbnb טוענים נגד משרד התיירות ונגדך שבנושא הזה נרדמתם בשמירה

"אני אומר לכם בצורה ברורה - לא נרדמנו בשמירה, ההיפך. אני עומד ושומר מכל משמר שלא תהיה פגיעה ב-Airbnb, אני חושב שאסור לפגוע בזה. אם נטיל הגבלות, נביא לייקור עוד יותר של המלונות. אם לא תיהנה דירות להשכרה, נגיע למצב שלא יהיה לתיירים היכן ללון. נצטרך לעמוד בשדה התעופה ולשלוח אותם חזרה הביתה. יש לנו מחסור גדול בבתי מלון וכמעט שאין לנו בתי מלון עממיים של 3 כוכבים. אנחנו לא במצב לא של ברצלונה, לא של ברלין ולא של ערים אחרות, בהם יש מלונות 3 כוכבים בהיקפים עצומים. כל עוד לא קיימים פתרונות, צריך לאפשר ל-Airbnb לפעול בהיקף גדול. המלונות מלאים, לכן הטענה שהמלונות נפגעים - היא לא רצינית. היכולת שלנו היא להביא עוד תיירים והיכולת לא תהיה עלייה נוספת במחירים. זו מדיניות חדה וברורה שלי, מקווה שהיא תימשך".

לצד ההצלחה בהגדלת מספר התיירים, התעוררו לא מעט בעיות תחזוקה, רמת שירות, לכלוך, תורים ומסחר לא הוגן באטרקציות ובמקומות התיור. איך פעלתם לשיפור חוויית התייר?

"אנחנו משקיעים בזה מאמץ גדול. יש מנהל מיוחד במשרד שמטפל בכך. רשות מקומית שרוצה לקבל תקציבים נדרשת לעמוד בסטנדרטים של תחזוקה. ראשי רשויות שלא מתחזקות לא יכולים לקבל פרויקטים נוספים. השקענו בשדרוג ושיפור במקומות שונים כולל מבנה שירותים. יש עדיין צורך בהרבה מאוד השקעה, יש באמת פערים גדולים של עשרות שנים של הזנחה. אתרי תיירות הכי חשובים: הכותל והעיר העתיקה - הנגישות אליהם קשה. אין חנייה לאוטובוסים. לכן, אנחנו עושים כעת 2 פרויקטים. האחד, רכבל לכותל והשני, מעלית שתגיע מהרובע היהודי ותאפשר ירידה באזור הכותל. כמו כן, אנחנו צריכים ליצור מוצר לילה, לתת לתייר חוויה הרבה יותר חזקה ועוצמתית. עשינו חוויה אור קולית גם בירושלים". דירוג בתי מלון. הדירוג נכשל. מלונות לא הצטרפו לשיטת הדירוג הוולונטרית של משרד התיירות. מה אתה חושב על כך? "אני חושב שהדירוג הוולונטרי לא הוכיח את עצמו. לצערי, רוב המלונות לא הבינו שהדבר תורם ועוזר להם במוצר התיירותי עם התאמת ציפיות מהתייר בזמן השהייה. אין ספק שבעניין הזה לא זכינו מהמלונאים לשיתוף הפעולה שהיינו צריכים לקבל".

אז מה צריך לעשות?

"בעיני, צריכים לעשות חשבון נפש. צריך הכרעה בנושא נוכח העובדה שכל הניסיונות לקיים דירוג באופן וולונטרי לא עלו יפה. לא היה מספיק שיתוף פעולה. אין מנוס להחליט או לבטל בכלל או ללכת לדירוג חובה. זה יובא לפתחו של השר שיישב במשרד בקדנציה הבאה. אני מוכרח לומר, אני נוטה לדירוג חובה. אני שומע טענה, תראה הכול הולך לפי דירוג גולשים. אבל צריך לזכור, גולשים יכולים לתת ציון 9.6 גם למלון של 2 כוכבים וגם למלון 5 כוכבים. העובדה שמלון קיבל 9.6 לא מעידה איזה דרג הוא".

לסיום, מי מתאים להחליף אותך כשר התיירות הבא?

"אני לא ממנה שרים, זו סמכות של ראש הממשלה. אני גם לא יודע עוד מי ינצח, אולי עוד אשאר בתפקיד. מי שיקבל את התפקיד, הוא יכול לראות את עצמו כי זכה בזכות גדולה. אני מקווה שמי שיגיע למשרד יאהב את המשרד הזה, את העשייה, יתחבר ויידע להצעיד את המשרד להישגים עוד יותר טובים".

צילום: אסף שקד