הפגיעה בעיר אילת תעלה למדינה מעל 15 מיליארד שקלים

בדו"ח שנכתב ומפורסם היום, מציין דוד בועז כי הרחקת אילת מת"א תגרום לירידה שנתית של 13% בכניסות לעיר של תיירים מקומיים ובירידה של כ-850,000 לינות במלונות העיר. עוד מוסיף בועז, כי התוצר השנתי של אילת (המוערך בכ-12 מיליארד) צפוי לרדת בכ-10%, מתוך כ-30,000 מועסקים צפויים להיות כ-3,000 מובטלים וערך הנכסים (המוערך בכ-300 מיליארד שקל) צפוי לרדת בלפחות ב-5%. הירידה בתוצר תביא כמובן לקיטון בהכנסות ממיסים של המדינה. הנזק הישיר בלבד הינו אובדן תוצר של 1.2 מיליארד שקל לשנה וירידה של 15 מיליארד שקל בערך הנכסים בעיר (בתקופה של 5 שנים בלבד). מתוך כך, נזקי האבטלה האמיתיים לא יתבטאו בתשלומי אבטלה, אלא בנטישת העיר ובפגיעה בחוסנה האסטרטגי של אילת. אלי לנקרי, מ"מ וסגן ראש עיריית אילת: "חשוב להדגיש שלעומת הנזק החד פעמי הנטען של המדינה שכאמור הוא רק נדחה בכמה שנים, באילת מדובר בנזק מתמשך."   שדה דב. צילום: פספורטניוז   אורלי אראל, מנהלת אגף התכנון בעיריית ת"א הוציא מכתב בנושא תהליך קבלת היתרי בנייה, ומה הצפי בלוח הזמנים. במכתב נאמר שמתן תוקף לתוכניות אשר יוגשו בחודש יולי השנה יקבלו אישור רק במהלך שנת 2020 (כל זאת בתנאי שלא יהיו עוררים למועצה הארצית או לבתי משפט). בשנת 2020 במקביל לאישור תוכניות הפרויקט, ניתן להתחיל בקידום תכניות מפורטות לתשתיות על: דרכים, מים, ביוב, גז, חשמל וכ"ד. צפי זמן תכנון התשתיות ייקח כשנתיים, וזאת רק לאחר שעיריית ת"א תגיע להסכם מימון עם רשות מקרקעי ישראל. לאחר אישור תוכניות תשתית העל, ניתן להגיש בקשה להיתר בנייה והכנת תכנית עיצוב אדריכלי לאישור הועדה המקומית. הצפי לכך כשנה. אורלי אראל מסכמת במכתבה שהצפי לקבלת היתר בנייה בפרויקט שדה דב לכל המוקדם הינו 4 שנים. כזכור מנהלי "הגוש הגדול" פירסמו את צפי הנזקים לכלכלת המדינה, בהקשר של המשך הפעילות של שדה דב כנגד החוזה שלהם מול הממשלה