הצד המשפטי: קיום הסכמים בזמן קורונה

נגיף הקורונה תפס את ישראל והעולם כולו לא מוכנים. מדינת ישראל התקינה תקנות לשעת חירום מתוך מטרה לשמור על בריאות הציבור. המצב בעולם גרם לביטולי טיסות ונופשים ולענף תיירות החוץ והפנים נגרמו נזקים אדירים. חוזים רבים מציינים כי ניתן לבטלם במקרה של "כח עליון", אולם יש לבחון כל חוזה לגופו ולהבין גם מהו כח עליון. תקנון של חברות תעופה, מציין לרוב את המונח "כח עליון" במקרים שונים כגון: טיסות שהתעכבו או בוטלו בגלל מזג אוויר קיצוני. חברות תעופה משתמשות בחוזים מול הלקוחות בסעיפי "כח עליון", כאשר בסעיפים אלו ישנן הוראות המתירות הקפאת קיום החוזה כתוצאה "כח עליון", כאשר לקוח מודיע מראש על הפעלת סעיף זה ובנוסף מביא ראיה לקיומו הוא יהיה זכאי להחזר דמי הכרטיס בניכוי עמלות טיפול. סעיפי "כח עליון" לא בהכרח מציינים התייחסות למגפה, ולפיכך יש לבחון האם פרוץ נגיף הקורונה ייחשב ל"כח עליון" ואף את משך זמן האירוע. נקודת המוצא כי נגיף הקורונה טרם הוכר "ככח עליון" בישראל, ונראה כי יש צורך בתיקון חקיקה בעניין זה.

עו"ד פיינטוך. צילום: יח"צ

האם נגיף הקורונה יכול להיחשב בבחינת כח עליון – Force Majeure?

ממשלת סין הנפיקה תעודות Force majeure למספר עצום של יצואנים מקומיים וזאת במטרה לפטור אותם ממילוי הסכמים עם יבואנים שונים בעולם. מאידך, שימוש בסעיף הסיכול של "כח עליון" יכול ויגרום לחוסר אמינות ולחיפוש אלטרנטיבות מסחר אחרות. הנושא משפיע ישירות על כלל הענפים לרבות ענף התיירות. מכיוון שבתי המשפט בסין כבר מכירים בטענת "כח עליון", חברות זרות בעולם, כבר מחפשות את זכויותיהן בתחומי השיפוט המקומיים.

מה הדין לגבי טיסות וחופשות?

בהקשר לטיסות וחופשות, בתחילת המשבר, היו מדינות שהיה ניתן לטוס אליהן לרבות ארה"ב ובריטניה, אולם כיום גם מקומות אלו נגועים ונמצאים בהסגר. נוכח משבר הקורונה ואיסורי הטיסות, רוכשי הטיסות או חבילות הנופש כפי הנראה מוגנים וזכאים לביטול החוזה, אולם גם זאת יש לבחון לפי מספר אלמנטים, כגון פרוץ המשבר, הגבלות שהוטלו ע"י ממשלת ישראל וממשלות אחרות בעולם. בנוסף, בנסיון להגן על חברות התעופה, ישנו ניסיון של משרד התחבורה להכניס תיקון "הוראת שעה" במסגרת תזכיר חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הוראת שעה) כך שיחול מיום 29.2.2020. במסגרת הצעת החוק מבוקש להטיב עם חברות התעופה במספר תחומים – בין היתר לקבוע כי רק איחור/עיכוב של מעל 12 שעות ייחשב כטיסה שבוטל (בחוק טיבי כיום מדובר על 8 שעות), מתן פיצוי של לינה עבור לילה אחד במסגרת ביטול טיסה, החזר כספי ללקוח בתוך 90 ימים ולא 21 ימים כפי שקובע סעיף 3 לחוק כיום. מאידך, נעמדה הרשות להגנת הצרכן על רגליה האחוריות ולעת עתה לא ברור מה תוליד הצעת חוק זו.

מה הדין של חברות התיירות הישראליות שהזמינו חדרים בבתי המלון בחו"ל?

העניין דומה לחברות הסיניות אשר נמצאות בהפרת התחייבויות ומשתמשות באישורי "כח עליון" של הממשלה, כך גם חברת תיירות ישראלית תהייה בבעיה של אי קיום חוזה אל מול בתי המלון בחו"ל ותוכל לנסות להיעזר בטענת כח עליון, ספק עד כמה הגנה זו תהא חזקה (הגם שלא הוכרה בצורה רשמית במדינתנו).

ומה בהקשר לחוזים בתוך ישראל?

על המבקש להסתמך על סעיף "כח עליון" שומה לנסות ולהקטין את הנזק - חיפוש אלטרנטיבות אחרות לקיום ההסכם, כמו גם להודיע לצד השני בהקדם על הפעלת סעיף "כח עליון" שקיים בחוזה בין הצדדים. שיהוי בהפעלת הסעיף ו/או אי נקיטת פעולות לשם הקטנת הנזק יכולים למנוע שימוש בסעיף זה. במידה ואין בחוזה סעיף "כח עליון" ו/או אם נגיף הקורונה לא יוכר כאירוע של "כח עליון", יש לפנות לסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , תשל"א – 1970 אשר קובע מספר תנאים מצטברים לצורך הפעלת סעיף סיכול החוזה. הכותב הינו עורך דין המייצג משני צידי המתרס, הן חברות תיירות והן צרכנים רבים.

אל תפספסו

המחברת האישית של הנווט הנעדר רון ארד: "אני לא מפוזר. מתי תבינו. אתם פשוט לא מבינים את הסדר שלי"

הכתבה הבאה במדור

כמה כסף הישראלים הוציאו ביום הבחירות המקומיות?