"התיירות לישראל היא מפעל ההסברה החשוב והמצליח ביותר שהמדינה מפעילה"
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, סוגר שנה וחצי בתפקיד מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, בראיון מיוחד לפספורט מדבר על השינויים האחרונים בלשכה, התוכניות העתידיות, מעורבות החברים, שר התיירות, המלונות בארץ, רמת תחזוקת אתרי התיירות ועוד
יוסי פתאל|בכנס השנתי. שמואל מרום ויוסי פתאל לשכת מארגני תיירות נכנסת קיימה את הכנס השנתי ב-5 ביולי במלון הילטון תל אביב. לרגל הכנס השנתי קיימנו עם מנכ"ל הלשכה, יוסי פתאל, ראיון מיוחד. פתאל מדבר, בין השאר, על תקופת כהונתו בלשכה, על השינויים שהנהיג והוא מתכנן לעתיד, על ההתנהלות מול השב"כ, על מעורבות החברים, על שר התיירות, על ענף המלונאות ואתרי התיירות בארץ, וגם על התאחדות סוכני הנסיעות. יוסי, אתה סוגר שנה וחצי כמעט בתפקיד כמנכ"ל הלשכה. איך אתה מסכם את התקופה עד כה? "אני עדיין לא בשלב סיכומים. גם לא עד כה. אנחנו בתחילת ההתחלה. התחום מעניין ומרתק, קרוב לליבי, וכמו כל מטאטא חדש, הרצון לשנות ולעדכן תחומים רבים מייצר עניין ואתגרים, שאני שמח ונהנה מהם מאוד". מה הצלחת לשנות עד כה לשנות? "באופן טבעי, להיכנס לתחומים חדשים, לעדכן דברים קיימים ולעשות חשיבה מחודשת על מה שברור מאליו. בתחום מערכת היחסים עם משרד התיירות אנחנו נמצאים בעבודה אינטנסיבית וזוכים לשיתוף פעולה, שיש בצדו פירות חשובים עבור חברי הלשכה, כמו לדוגמא, בקרן השיווק, שאמורה לעבור שינויים בשנה הקרובה. בכל מה שקשור למשרד הפנים ורשות ההגירה אנחנו נמצאים לפני צומת הכרעה חשוב. הבירוקרטיה כאן הופכת להיות חסם בעייתי ואנחנו מגבשים עכשיו צעדים ופעולות להתמודד עם המצב הזה. האחריות, כולל הכלכלית, שמוטלת על מארגן תיירות, בלתי סבירה. מארגני התיירות הפכו לפוליסת הביטוח של המדינה לאחר שנתנה אישורי כניסה לתיירים. גם מבחינת החוק הדבר אינו מעוגן כך. מבחינת העבודה בחברת סמייל, לאחר תהליך של שיקוף מצב קיים והגדרת מטרות נכנסנו לתהליך של שינוי מבני וארגוני. סגרנו מחלקה, פתחנו תחום חדש, אנחנו נמצאים בעיצומו של ארגון כל העבודה בשדה התעופה, הטמענו מערכת מחשב חדשה לניהול הפעילות. באופן כללי חלוקת כל תחום למרכז רווח והפסד עצמאי מחייב פעולות שלפני כן היו פחות חשובות. תהליך הארגון מחדש בחברה הכלכלית יימשך עד לסוף השנה הזאת". מה עוד אתה מתכנן לשנות? "מעבר לארגון מחדש בתחום הפעילות הכלכלית, נכנסנו, לפי בקשת החברים, לתהליך של מיפוי מערכות לניהול המשרד הקיימות בשוק. יש אי שביעות רצון כללית מהקיים. באסיפה נציג את התוצאות, כאשר לכל חבר לשכה בסוף התהליך יינתן סרגל המודד את רמת הביצועים של המערכות הקיימת אצלו יחסית למערכות האחרות בשוק. לאחר מכן יוגדר המצב הרצוי בתחום התיירות נכנסת, כך שלחברי הלשכה תהיה מפה וכיוון, אליהם הם צריכים להתקדם בתחום הזה. אני סבור גם שעל חברי הלשכה לשקוד על מודלים כלכליים חדשים, כמו לדוגמא, לבחון אפשרות של כניסה לתחום התעופה, במיוחד לאור העובדה שהמדינה מציעה תמיכה בלתי מבוטלת. תחום המסחר האלקטרוני הרלוונטי לסגמנט שצומח בתחום אינו נמצא מספיק על סדר יומם של חברי הלשכה ואנחנו רוצים לתת מקסימום ידע וכלים בידי חברי הלשכה להישאר רלוונטיים בתחום. יש הצעות של חברים לשתף פעולה בתערוכות בחו"ל, ולראשונה החברה הכלכלית שלנו לקחה ביתן ליד זה של המדינה במטרה לאפשר ליותר חברי לשכה להשתתף בתערוכה חשובה. יש עוד רעיונות שכל הזמן עולים מצד חברי הלשכה, אולם אנחנו לא יכולים להסתער על הכול יחדיו. חשוב לנו מאוד גם להעלות את רמת המודעות אצל הציבור ומקבלי ההחלטות למשקל הסגולי הרב של מארגני התיירות לישראל בכלכלה הישראלית. בשקט, ללא לובי אפקטיבי ובלי רעש גדול עושים חברי הלשכה למען הכלכלה בארץ לא פחות מאלו שנמצאים בכותרות כל השנה". מה עוד אתה יכול לספר על הפעילות שלכם? "לאחרונה אנחנו נמצאים בדיונים מול השב"כ בעניין נוהל עבודה לתיירים ממדינות אבחון. אנחנו נתקלים בבעיות רבות במיוחד בתקופות לחץ והתשובות והאופן שהשב"כ מטפל בפניות שלנו אינן מספיקות בלשון המעטה. היינו בקשר עם ראש השירות וישבנו עם נציגים מטעמו. לצערנו, הבירוקרטיה מולם בתוספת זו של רשות ההגירה והאוכלוסין הופכת לחסם בהתפתחות התיירות ממדינות אלו. על המדינה להחליט אם היא מעוניינת בתיירות ממדינות אבחון ולפעול לייעול וסטנדרטים מקובלים של שירות או לסגור את שערי המדינה בפועל ללא הטרטור הבירוקרטי". האם אתה רואה מעורבות יותר גדולה של חברים? "זו מגמה שהולכת ותופסת תאוצה. לראשונה התחלנו להפעיל ועדות בתחומים שונים, החל מאתיקה, שם נעשו צעדים מרחיקי לכת ועד תדמית ופעילות כלכלית. המעבר למשרדים החדשים יאפשר ללשכה להיות צומת של פגישות, החלפת רעיונות ופעילות משותפת של הרבה יותר חברים ממה שהיה מקובל בעבר" . בינתיים תמונת המצב בתיירות הנכנסת לא כל כך מעודדת... "המצב של התיירות לישראל אף פעם לא היה מעודד. זהו תחום שנמצא במצב משברי עם הפוגות לא ארוכות. הקטר הזה ממשיך לנוע ולהשתכלל ויש לו עתיד ופוטנציאל רב. הוא חשוב למדינה מבחינה כלכלית וגם מבחינה אסטרטגית. בימים שגורלות נקבעים לפי הלך רוח ותדמית, התיירות לישראל היא מפעל ההסברה החשוב והמצליח ביותר שהמדינה מפעילה. מי שמבקר בארץ הופך לשגריר של רצון טוב המעיד ממקור ראשון" . האם אתם מרוצים ממה שהמדינה עושה, תומכת, משקיעה ? "אין ספק שבעידן השר נוכחי, ח״כ יריב לוין, מקומה של התיירות לישראל בתשומת הלב הממשלתית, ובעיקר בתחום התקציב, עלה מדרגה, כפי שלא היה בעבר. מכיוון שאנחנו תחום, כפי שאמרתי, שנמצא במשבר בדרך כלל, התסכול רב שלא תמיד ניתן למצות את הפוטנציאל לתוצאות. בעניין הזה 'צרת רבים' היא נחמה לא מבוטלת בכלל, ואני צופה שמצבנו ילך וישתפר לאור מה שקורה בכל המדינות בעולם בתחום הביטחון" . בינתיים אנחנו גם לא רואים שבונים פה מלונות חדשים? "יש התקדמות בתחום, עוברים חוקים חשובים שלא היו בעבר. לא ניתן לראות תוצאות בטווחים קצרים, אולם אני סבור שהמלונאים יענו לאתגר ברגע שהתנאים יהיו סבירים לפתח ולבנות עוד בתי מלון" . אתה מקיים את האירוע השני של הלשכה. מה תהיה גולת הכותרת שלו? "המבנה של האירוע השתנה. מאסיפה כללית בלבד עברנו לכינוס שנתי, שהוא מפגש מקצועי, ענפי, שבמסגרתו אנו עורכים את האסיפה השנתית, שגם היא תעסוק בעניינים מקצועיים ממוקדים יותר בפעילות הלשכה. אנחנו שמחים מאוד על ההתעניינות הרבה בכנס והרישום שנפתח בסערה". 
בכנס השנתי. שמואל מרום ויוסי פתאל בכנס השנתי. שמואל מרום ויוסי פתאל מה אתה מצפה להשיג בו? "חשיבה אסטרטגית משותפת של חברי הלשכה, העשרה מקצועית ומתן אפשרות לחשיבת מאקרו הקשה ביומיום. אופי הכנס והמקום עם המכובדים אמורים לתרום גם להכרה המגיעה לחברי הלשכה על פעילותם". בעבר שיבחת את הפעילות של שר התיירות יריב לוין. האם עדיין אתה סבור שהוא פועל נכון? "שר התיירות הנוכחי, ח״כ יריב לוין, הוא נכנס אסטרטגי חשוב מאין כמוהו לענף התיירות. השר, בכל מה שקשור לצורכי השוק, אפקטיבי באופן יוצא דופן, ואנחנו מקווים שימשיך כמה שרק אפשר ויותר בתפקידו". ראינו לא מכבר ביקורת על תחזוקת אתרי התיירות בארץ... "אין ספק, בכל מה שקשור לתשתית התיירותית, לישראל יש בעיה ברמת התחזוקה וההתאמה לתייר הנכנס. אנחנו לא ידידותיים לתייר הנכנס. לא בתחבורה הציבורית, לא ברמת המתקנים, כולל הניקיון. יש בעיות של תנועה של אוטובוסים ותיירים באתרים מרכזיים. חשוב שתהיה תוכנית אב בתחום והדברים שנעשים לא יהיו ספורדיים ואקראיים. אתרי תיירות, שמקבלים מהמדינה תמיכה בהקמה, צריכים להתחייב על רמת תחזוקה והתאמה לתיירות נכנסת". האם ישראל ערוכה לקליטת תיירים? באילת, למשל, מה עשוי למשוך תיירים חוץ ממזג האוויר? "אילת היא פנינת תיירות ויעד מעולה לתיירות חורף. מזג אויר אביבי בחורף הוא אטרקציה מספיק טובה עבור הרבה תיירים. לעיר יש בעיות בתחום של תחזוקה, ועם הצמיחה בתחום התעופה של משרד התיירות, יתכן שהשינוי לטובה ימשיך ויתעצם לטובת כולנו". מחירי המלונות בישראל מאד גבוהים, והמלונאים טוענים כי ההוצאות גבוהות. האם אתה סבור כי יש אפשרות להוריד מחירים? "אני לא מבין מדוע טענות בעניין מחירי בתי מלון מופנות למלונאים. זה עיקרון של שוק פתוח. מי שרוצה לכפות הורדת מחירים, צריך להבטיח גם מינימום מחירים בתקופות יובש ומשבר. מחירים מורידים לא באמצעות תלונות על המחירים, אלא באמצעות הוספת היצע. הוספת היצע אפשרית אם העניין כלכלי עבור המשקיעים. תפקידה של המדינה לתמרץ משקיעים ולרסק את הבירוקרטיה, שמפריעה למימוש פוטנציאלים אלו. בתחום הזה משרד התיירות עשה מהלכים, שלא נעשו שנים רבות. אי אפשר לנתק את רמת מחירי הדיור מרמת מחירי בתי המלון. הכשל של השוק בתחום הזה תמיד יקרין על תחום המלונאות, ומי שלא מבין זאת, שוגה לדעת. הבירוקרטיה מכבידה מאוד בכל תחום, ובתחום המלונאות קל לראות זאת. עדיין לא המציאו תרופה למחלת הבירוקרטיה, לצערי". איך כיום היחסים שלך עם התאחדות סוכני הנסיעות? האם יש שיתוף פעולה? "כל גוף עוסק בענייניו". מה דעתך על ההחלטה של ההתאחדות לקיים את הכנס השנתי בחו"ל, ביוון? "מאחל להם בהצלחה". לסיום, איך אתה רואה את הפשרה שהגיעו הסוכנים עם חברת לופטהנזה? "זה עמד על הפרק זמן רב, ואני שמח שהסוכנים מצאו דרך לממש את ההליך המשפטי להצלחה, שפותחת בפניהם אפשריות מול חברות תעופה נוספות".
בכנס השנתי. שמואל מרום ויוסי פתאל
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}