נתחיל מהסוף, סיני של החורף שונה בתכלית מסיני של הקיץ. התורים בגבול עוברים מהר (בתנאי שאף מחשב לא קורס), הבקרים נחמדים וסבלניים יותר, נהגי המוניות בטאבה נינוחים יותר, המלצרים בחופים מהירים יותר וכמובן – החופים מאווררים יותר. למי ששואל את עצמו מה עושים בסיני בחורף? ובכן, בדיוק מה שעושים בקיץ, רק בלי להישרף בשמש. מזג האוויר בסיני בסוף דצמבר (זמן הביקור שלנו) היה ‭ 23‬ מעלות ביום ו-‭10‬ מעלות בלילה. כל מה שצריך זה חדר ממוזג או בונגלו מחופה בלילה – ואתם מסודרים.

דרכונים בבקשה תנועת הישראלים לסיני ידעה עליות ומורדות במהלך שני העשורים האחרונים. אחרי תקופת שגשוג מוצלחת במיוחד, הגיעו הפיגועים, האזהרות ואיומי החטיפה. הישראלים נבהלו ונשארו בארץ. בשנת ‭ 2017‬ החליט שר התחבורה, ישראל כץ, לסגור באופן חד צדדי את מעבר הגבול הישראלי, מחשש לפיגועים חבלניים בחופים, אבל מאז נראה שגם המצרים החליטו לקחת את העניינים לידיים. בשנת ‭ 2019‬ ביקרו בסיני כחצי מיליון ישראלים, לפי נתוני למ"ס – זינוק של ‭ 30% ‬לעומת‭ .2018 ‬המספרים הללו מבטאים היטב את האווירה השוררת בחופים ובעיקר בדרך אליהם. ביציאה ממעבר הגבול בטאבה, מתחילים להבין על מה כל המהומה. מחסומים, עמדות שיטור וצבא מחומשות, ביקורת דרכונים (כן, רק לפני 5 דקות הם בדקו במסוף ביקורת דרכונים, אז מה השתנה?) ואפילו תשאול קצר על יעד הנסיעה – זה כל מה שממתין לכם לפני שתגיעו לחוף או למלון שלכם. מי אמר ביטחון ולא קיבל.   חלום במדבר סיני. צילום: יניב לוי   הגיוון האנושי יוצא דופן: צעירים עם גיטרות ומחצלות יוגה, משפחות עם ילדים שנוחתות בחופים, קבוצות שומרי מסורת שפוקדות את מלונות טאבה (כן, יש מלון כשר בטאבה) ופנסיונרים שמבקשים להמריא מול הדילר בקזינו של הילטון טאבה. נחיל המטיילים מרוכז בחופים שבין טאבה לנואיבה: ראס א-שטן, ביר-סווייר, טרבין ואחרים. גם דהב ושארם א' שייח הן יעד לישראלים, אבל לא תלויות בהם ממש, כי הבריטים ממלאים את חדרי המלון. "לא התלבטנו בכלל לפני שהגענו לכאן, בכל חנוכה אנחנו יורדים לסיני עם הילדים ולא מבינים מה כל כך מפחיד כאן", אומרת אילנית (‭49‬) ממרכז הארץ שהגיעה עם בעלה ושלושת ילדיה לחוף ‭ Moon Island‬ שממוקם בראס א-שטן. כן, אותו חוף ידוע לשמצה בו אירעו ב-‭2004‬ שלושה פיגועי תופת במהלכם נהרגו ‭13 ‬ ישראלים. אילנית כמובן לא לבד. את החוף פוקדות עוד משפחות שילדיהן מתרוצצים בין הדיונות למים הקרירים. "כל מי שמגיע לסיני בחורף יודע בדיוק מה הוא מחפש", אומר רון (‭,(43‬ שהגיע עם חבר לחופשת צלילה. "בקיץ השמש כאן אכזרית והלילות קשים מרעש ויתושים, אבל בחורף – זה בוננזה. החופים כמעט ריקים ואתה מרגיש כמו מלך".   סיני, מצרים. צילום: 123rf   מי שתורמת לתנועת הישראלים לסיני היא קבוצת הפייסבוק השוקקת "אוהבי סיני". גיא שילון (‭47‬) אחד ממנהלי הקבוצה, עו"ד במקצועו, נזכר איך הכל התחיל. "נסעתי לסיני גם בשנים שלא היה שם איש. במארס ‭ 2015 ‬ פתחנו את הקבוצה כי חשבנו שסיני היא עדיין יעד תיירותי. חיפשנו ערוץ שיאפשר לחברים להעלות תמונות בשביל הכיף. לא שיערתי שהקבוצה תגדל לממדים שכאלה. סיני הפכה למיינסטרים". קבוצת אוהבי סיני כוללת 130 אלף חברים שמעלים פוסטים מדי יום עם המלצות, חוויות, טיפים, שותפים לנסיעה ואזהרות. הקבוצה לא פועלת למטרות רווח אבל שילון וחבריו מאפשרים לפרסם סדנאות יוגה או קורסי צלילה ללא תשלום במטרה לעודד תיירות לחצי האי. בתקופה זו של החורף כולם רוצים לדעת מה מזג האוויר בחופים. אלה נענים בתוך שניות על ידי ישראלים ששוהים בחופים. הפיד מלא גם בהצעות לטיולי יום, שנורקלינג, המלצות לנהגים טובים וחופים מפנקים. ואולם, התקשורת הטובה בין התיירים מישראל שונה מאוד מהשיח התקשורתי הממסדי. "האנשים בתקשורת לא באמת מבינים מה קורה בסיני," הוא אומר. "הם מוזנים מאזהרות המסע של גורמי הביטחון וזורעים פחד. יש הבדל עצום בין צפון סיני שסגור לתיירים לבין דרום סיני, האזור שמארח את הישראלים ומרוחק מאות קילומטרים. יכול להיות שיהיו שם פיגועים, אבל אי אפשר לחיות תחת פחד תמידי". כהוכחה לדבריו הוא דואג להזכיר שמשנת 2004 לא היה פיגוע שכוון נגד ישראלים ואף אחד מהם לא נפגע בסיני. "דרום סיני מנותק ממצרים, גם הצבא המצרי וגם השבטים הבדואים שומרים היטב על האזור. יש רק 3 כבישים שמובילים ממצרים לדרום סיני ומי שלא צריך להיות באזור פשוט נחסם".   סיני, מצרים. צילום: יניב לוי

5 טיפים לנוסעים לסיני בחורף

סיני, מצרים. צילום: יניב לוי