טיול שורשים
מולה יפה, מייסד החברה הגיאוגרפית, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם פספורט לשנת תשע"ז. ספיר זילברמן ועידו רימון התלוו אליו בחודשים האחרונים לצורך הפקת סרט מיוחד, ושמעו ועל הפקס הראשון של החברה בשנת 1976 שהיה אבן הדרך לתחילת פעילותה של חברת הטיולים הגיאוגרפית
מולה יפה. "הייתי במצב של גור בטבע: נטרף לפני שעומד על רגליו". צילום: החברה הגאוגרפית|צילום: באדיבות החברה הגיאוגרפית|צילום: באדיבות החברה הגאו? חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
מולה יפה - מייסד החברה הגאוגרפית והאב הרוחני של ז'אנר טיולי הטבע בנכר - הוא זוכה השנה בפרס מפעל חיים מטעם פספורט: בן 83 שגילו הסובייקטיבי רחוק שנות אור מגילו הביולוגי. הוא מרגיש-מתנהג-ומשדר, פיזית ומנטאלית, כבן תשחורת נמרץ. מולה (במקור עמנואל), אינו זקוק למשל, למשקפי קריאה כדי להעלות פוסט לדף הפייסבוק שלו. גם לא למקל הליכה בטיוליו האקזוטיים באנטרקטיקה או במדגסקר (אותה הוא חורש בימים אלה עם זוגתו בת ה-64 וזוג חברים). ובניגוד גמור למשפט האלמותי שטווה הקומיקאי היהודי-אמריקני, ג'ורג' ברנס, שהלך לעולמו בגיל המופלג 100: "עד גיל 80 כבר למדת הכול. אתה רק צריך לזכור את זה" – גם הזיכרון של מולה עובד מצוין. הסוד של מולה טמון ככל הנראה בלו"ז פעלתני במיוחד יחסית לבני גילו. היממה שלו מתחילה במכון הכושר: "ב-6 בבוקר אני תופס מעלית למכון כושר בבניין בו אני גר"; אל משרדי הגיאוגרפית ברמת החיל הוא מגיע מדי בוקר בעשר: "כי אני אוהב לדלג על הפקקים של השעה שמונה"; בודק מי עשה לו לייק בפייסבוק: "אני מעלה רק צילומים שלי מתוך מטרה לשווק את העסק"; ושוקד על פתיחת היעד הבא: "אני מחפש יעדים שהשוק עדיין לא לעס אותם". אך יותר מכל, מולה הוא טייל בלב ובנשמה: "אני לא יכול בלי לטייל. אני חייב את זה". רק בשנה החולפת הוא טייל במשך שלושה שבועות בשמורות הטבע של הודו. עוד כמה שבועות הוא הסתובב באזור הביצות של ברזיל. ואחר כך, הרחיק עד לעיירה הנידחת צ'רצ'יל שבצפון קנדה כדי לצלם מקרוב דובי קוטב לבנים. בין לבין, נתן גיחה ליעדים קרובים ובאנליים כמו פולין ופורטוגל. "אני צריך לראות מקומות חדשים, אבל אני גם אוהב לחזור למקומות שכבר הייתי בהם". "הטיול הראשון שלי היה בגיל 32 לאירן וטורקיה" סיפור חייו של מולה, הוא סיפור תקומתה של המדינה. הוא נולד וגדל בתל-אביב המנדטורית. כשהיה בן 15, בן-גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל. וכחייל קרבי, השתתף במערכות ישראל. ממלחמת ששת הימים – בה לחם כמילואימניק בגדוד 127 של חטיבה 4 בקו לטרון ורמאללה – הוא מספר ש"יצאתי ממנה במצב של התרוממות רוח ובמחשבה נאיבית שלא תהיינה עוד מלחמות". מתי נדבקת לראשונה בחיידק הטיולים? "את הטיול הראשון שלי לחו"ל עשיתי בגיל 32. נסעתי לטורקיה ולאירן עם בת זוגי באותם ימים. זה היה ב-1965, אז חו"ל היה דבר מאוד נדיר. תוך כדי טיול חשבתי לעצמי שיש לי דרך שונה איך לטייל, ושאני רוצה לארגן טיולים אחרים. באותם ימים רוב הנוסעים, והם היו בודדים, יצאו בטיול מאורגן לשבועיים באירופה. זמן לא רב אחרי שחזרתי החלטתי לעזוב את קיבוץ יפתח בו הייתי חבר 12 שנים. החלטתי לצאת אל העולם הגדול. הקיבוץ נעשה קטן עלי. אני כנראה צריך יותר מאשר לנהוג על טרקטור ולצאת למרעה עם פרות. חיפשתי קרקע לשתול בה את הטיולים האחרים. ואחי, היום בן 87, שעבד אז ועד היום במכון ויצמן, הכיר לי את סוכנת הנסיעות שלו ברחובות. סיפרתי לה איזה טיול מופלא אפשר לעשות בטורקיה. היא אמרה לי 'זה נשמע נפלא, אבל אף אחד לא ייסע'. לא התייאשתי והמשכתי לחפש אבל אז פרצה מלחמת ששת הימים והכל נעצר". מלחמת ששת הימים ששילשה את שטחה של מדינת ישראל - העצימה את אהבתך לטיולים. איך? "המלחמה נתנה לי הזדמנות להגיע למחוזות שלא הייתי בהם קודם לכן כמו חברון, הר גריזים, יריחו וסיני". טיילת באופן עצמאי? "אחרי המלחמה הצטרפתי למשרד נסיעות 'עמנואל טורס' שאין לו שום קשר אלי. במקרה גם לו קראו עמנואל. הצעתי לו להוציא טיולים לגדה עם אוטובוסים. היה לזה ביקוש. האוטובוסים היו מלאים. כולם היו צמאים לראות את מה שלא היה נגיש לפני ששת הימים. את המקומות שכולם הכירו רק מסיפורים ומהתנ"ך. עשיתי את זה במשך כמה חודשים".
ה
"מחפש יעדים שהשוק עדיין לא לעס אותם" צילום: החברה הגאוגרפיתהראיון המלא בגיליון "האנשים המשפיעים" תשע"ז
צפו בסרט שהופק במיוחד על ידי פספורט TV:
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}






