יו"ר ועד טייסי ישראייר לשעבר הגיש תביעה נגד החברה והמנכ"ל סירקיס

קובי ברוט יו"ר וועד טייסי ישראייר לשעבר, שהגיש בעבר הצעה לרכוש את החברה בכ-90 מיליון שקל, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בת"א תביעה נגד החברה ונגד המנכ"ל אורי סירקיס בטענה שהם הרסו לו את הקריירה.

ברוט ששימש טייס ישראייר במשך כ-19 שנה דורש מבית הדין לעבודה שיורה על צו שישיב אותו לעבודה, פיצוי של כ-2 מיליון שקל, ואם לא יוחזר לעבודתו ומעמדו לקבל פיצוי של כ-14 מיליון שקל.

בתביעה נטען בין השאר כי: "מדובר בהתנהלות שערורייתית, לא פחות, של חברת ישראייר בהובלתו המלאה של מנכ"ל החברה, החורגת מכל נורמת התנהגות מקובלת ביחסי עבודה וממנהל תאגידי תקין. התנהלות פוגענית נמשכת, אשר גורמת לתובע, גם במועד כתיבת שורות אלה, לנזקים בלתי נתפסים, לשווא וללא בסיס בדין".

בתביעה נטען כי כאשר ברוט הפסיק לשמש כיו"ר וועד הטייסים גויס ע"י סירקיס, על מנת לסייע לחברה במעורבות במגעים אל מול גורמים שונים ולסייע בגיוס רוכשים פוטנציאליים. בתביעה עוד נטען כי :"דא עקא, סירקיס, כך יובהר, ניצל את התובע, השתמש בו, ראה בו אמצעי לקידום מטרותיו ובמקום להכיר לתובע טובה על ניסיונותיו להציל את החברה ולפעול לטובתה ולטובת עובדיה, על פי בקשתו שלו, החל סירקיס להוביל כלפי התובע מסע קשה וארוך של התעמרות והתנכלות, מסיבות שאינן ברורות עד היום.

על פי דבריו של סירקיס התנהלותו כלפי התובע נובעת מתוך מטרה להציל את עורו, וזאת בשל טענות שנטענו על ידי נציגי בעלת השליטה בחברה ולאחר מכן על ידי ציבור הטייסים כלפי סירקיס בנוגע למגעים שניהל עם קברניט ברוט וקבוצת המשקיעים הפוטנציאליים, ללא ידיעתם. כך, בחר סירקיס להקריב את התובע, וזאת על אף שכל פעולותיו של התובע נעשו בידיעתו ובאישורו של סירקיס, מנכ"ל החברה, ומתוך רצון כן ואמיתי לפעול לטובת החברה".

כמו כן טוען ברוט באמצעות עורכי דינו כי: "בד בבד, כתוצאה מהחלטה זו של החברה וכתוצאה ממסע הכפשה וה"שיימינג" שהוביל סירקיס כנגד התובע, שבבסיסו הטענה המומצאת והשקרית כאילו פעל התובע בניגוד עניינים, החלו טייסי החברה גם הם בחרם כלפי התובע, מתוך הנחה שגויה שהתובע, שכיהן לפני כן כיו"ר ועד הטייסים, פעל מתוך אינטרסים אישיים, ובשעה שהוסתרה מהם העובדה כי סירקיס בעצמו גייס את התובע לטובת העניין וכי המגעים נוהלו בעצה אחת עם סירקיס, לבקשתו, בעידודו ובשיתוף גורמים נוספים בהנהלת החברה".

עוד עולה בתביעה טענות נגד סירקיס כי: "עיסוקו הבלתי פוסק של הנתבע, סירקיס, בהעברת השליטה בישראייר מידיה של אי.די.בי. לידיים אחרות, נבעה בין היתר מתוך מטרה לדאוג לאינטרסים שלו עצמו, ובכלל זאת, כך לדברי סירקיס עצמו, קבלת בונוס בגין העסקה, וזאת בניגוד לחובת האמונים שלו לישראייר.

מעורבתו וניגוד האינטרסים של מנכ"ל החברה במכירת החברה הם שהובילו לאירועים ולנזקים האדירים שנגרמו לתובע". לתביעה גם הוכנס אדוארדו אלשטיין בעל השליטה לשעבר באי.די.בי: "בין הנתבע סירקיס, לבעלת השליטה דאז אי.די.בי, ובעל השליטה בה דאז, אדוארדו אלשטיין, נתגלה סכסוך סביב כספים אשר סירקיס טען כי הגיעו לחברת ישראייר ולו באופן אישי, ואילו אלשטיין טען כי אין בכוונתו או ביכולתו לשלם.

על מנת לנסות ולאלץ את אלשטיין לשלם החליט סירקיס לנסות ולנצל את הסיטואציה העסקית הרגישה בה הייתה שרויה אי.די.בי ולהניח על שולחנו של אלשטיין הצעה שתזרים, כביכול כסף לקופתה של אי.די.בי וכך טען:" אלשטיין לא יעשה שום דבר בטוב, רק ברע". ברוט ממשיך וטוען: "הנתבע שלח את התובע ליצור קשר עם איש עסקים המוכר לתובע ואשר התעניין בעבר ברכישת ישראייר ולבקש ממנו לחתום על הצעה רשמית מטעמו הכוללת הצעה להעמיד הלוואה לאי.די.בי הכוללת אופציה לרכישת מניות ישראייר. רק מאוחר יותר, התגלה לתובע, כמו גם לאיש העסקים, כי הנתבע עשה בהם שימוש ציני וכי מעולם לא הייתה לסירקיס כוונה לאפשר לאותה הצעה להתממש, הוא איננו מעונין כי איש העסקים ירכוש את החברה ובכוונתו היה רק להציג מסמך זה בפני דירקטוריון אי.די.בי ולהשתמש בו כ"אקדח טעון" אשר יונח על שולחנו של אלשטיין, במטרה לסחוט ממנו כספים, אשר לדעתו הגיעו לו".