כך זה מרגיש לנפוש במדינה מוסלמית שכנה בזמן מבצע צבאי בעזה

מבצע "עלות השחר" תפס אותנו בעיצומו של ספארי צלילות בירדן. את הגבול מאילת לעקבה דרך מעבר יצחק רבין, חצינו ביום חמישי האחרון, כשעוד לא ידענו שעוד מבצע צבאי מתרגש עלינו לרעה בעזה. היינו הישראלים היחידים במעבר הגבול. הליך המעבר בדרך לחופשה בממלכה ההאשמית, עבר חלק, מהיר ודי נעים.

הירדנים בביקורת גבולות היו אדיבים וחייכנים. (אגב, המעבר כרוך בתשלום אגרת מעבר לרשות שדות התעופה הישראלית של 104 שקל לאדם. ועוד דבר, לא ניתן להיכנס לירדן ללא תיאום עם סוכן נסיעות מקומי). מרכז העיר עקבה. צילום: ספיר פרץ נסענו כדי להתנתק משגרת החיים הלחוצה בארץ, עם או בלי קשר למבצעים צבאיים, אזעקות וירוטיים. אתם יודעים, להתנתק לשבריר רגע מהמרוץ הקפיטליסטי החזירי של החיים המודרניים. אישית, ציפיתי וייחלתי לחופשה הזו שכבר תגיע. להוריד הילוך. לא לחשוב על כלום. רק על מה אראה היום מתחת לפני המים בעומק 30 מטר בצד הירדני של הים האדום.

והחופשה אכן הגיעה, אבל בטיימינג הכי גרוע שיכול להיות. כזה שמכניס את כל הגוף והנשמה למתח. הפוך מהכוונה המקורית. תקראו לזה חוסר מזל או המציאות הנושכת של חיינו במידל איסט. כך או כך, לשהות במדינה מוסלמית בזמן הסלמה, גם אם היא בעלת ברית ולמארחים שלנו יש אינטרס לשמור עלינו, זה עדיין לא נעים בלשון המעטה.

תיירן מקומי דרכו אירגנו את ספארי הצלילות, אדם חביב נוטף שמחת חיים שכל חייו מתפרנס מתיירות, אמר לי אתמול (שישי) ושוב הבוקר (שבת): "אתם בטוחים יותר כאן עכשיו מבארץ שלכם". אבל אתם יודעים מה אומרים על זה, שהכל יכול להיראות שקט ובטוח עד שמשהו קורה. עד שלאיזה משוגע מסתובב הבורג או יד טרור מכוונת. את הכוונה לנסוע היום לפטרה, כשעתיים נסיעה מעקבה, גנזנו נוכח המצב. מרגיש לנו פחות בטוח להתנייד עכשיו בכבישי ירדן. פתאום לאזהרת מסע שחלה על ירדן (בלי קשר לסבב הסלמה הנוכחי), מקבלת משמעות אחרת.

על ירדן חלה אזהרת מסע בדרגה 2 המוגדרת "איום מזדמן". כלומר, שכל שטחי המדינה הם מרחב מאוים. המטה ללוחמה בטרור: "בשל איומי טרור מתמשכים, ועקב עוינות חלקים מהציבור הירדני לישראל, ישנו איום על ישראלים בירדן. המלצה לנקוט אמצעי זהירות מוגברים". המקומיים יוצאים לקניות ולבלות בערב בגלל החום הקיצוני. צילום: ספיר פרץ אז במקום פטרה, החלטנו לצאת לעוד יום צלילות. כלומר, להיות כל היום על אניית הצוללים בחברת ירדנים שאחדים מאיתנו מיודדים איתם כבר שנים.

במונית, בדרך לאנייה, הנהג, מבלי שביקשנו או דיברנו בנינו בעברית, כיוון את מסך המדיה הלווייני במונית שלו לערוץ כאן 11. מאחר וכבר קלט אותנו, שאלתי אותו אם הוא מבין עברית ומה שקורה אצלנו בכלל מעניין אותו? הוא השיב באנגלית: "אה, זה לא בשבילי. אני לא מבין עברית. הדלקתי במיוחד בשבילכם. זה צריך לעניין אתכם".