לידיעת המתכננים חופשה באילת: מסתמן, הצהרות בריאות בכניסה לעיר ומסכות חינם עם הסלוגן "אילת אוהבת לארח"

גילוי נאות. אני אוהבת את אילת. הים האדום, ההרים והשופינג בזארה בלי מע"מ עושים לי את זה. ולא רק זה. לאילת שמורה פינה חמה בזיכרון הילדות שלי: הטיול השנתי הרציני הראשון מביה"ס הירושלמי בו למדתי היה לאילת. אז - אי שם במאה הקודמת (בלי להסגיר גיל) - עוד אפשר היה לראות את קו החוף של אום רשרש, סתם..., של אילת, כמעט מכל נקודה בעיר. לא היו את מפלצות הבטון שהסתירו. גם לא קניונים או טיילת סלולה. רק רצועת חוף יפיפייה ודי בתולית בה ישנו בסק"שים. היו זמנים. אבל גם היום אני לא מתלוננת כשיוצא לי להימלט לאילת מן האספלט ומן העיר המקומטת בה אני מתגוררת במרכז הארץ. לא מתלוננת, חוץ מיוקר מחירי הנופש כמובן. כך או כך, כשנגיף סיני מסתורי עושה עלייה לארץ הקודש, מדרים ופוגע אנושות בעיר הנופש הדרומית - ובעיקר כשזה קורה בחורף בואכה אביב, העונה האולטימטיבית בעיני לחופשה בעיר השמש - הדבר מטיל בי יגון. 90% מתושבי אילת מועסקים בתיירות. 70% מהם רשומים כעת כמובטלים. אילת. צילום: 123rf הקורונה רוקן את אילת מתיירים ופגע אנושות בכלכלתה המושתת רוב רובה על תיירות. באילת 62 אלף תושבים, 90% מהם מועסקים בתעשיית התיירות. על פי נתוני שירות התעסוקה, שיעור האבטלה באילת עומד כעת על 70% - גבוה בהרבה ממוצע דורשי העבודה הארצי. על מצבה העגום של העיר השרויה בתרדמת ניתן ללמוד גם מנתוני רשות שדות התעופה לפיהם בחודש אפריל טסו בקו תל אביב-אילת רק 1,414 נוסעים, מרביתם תושבי העיר שנזקקו לטיפול רפואי במרכז או חיילים, לעומת 103,474 נוסעים באפריל אשתקד. אילת היא ללא ספק הנפגעת הקשה ביותר בישראל מהמשבר שזימן לנו הקורונה. ואם לא די בכך, גם סופה שהכתה באחרונה בעיר ללא רחם, הסבה לה נזקים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. אז מה עושים? כיצד מחלצים את העיר מהמשבר החמור בתולדותיה? ליאת אגסי, סמנכ"לית השיווק של תאגיד התיירות העירוני אילת (המאגד בתוכו את כל גורמי התיירות בעיר), אומרת לפספורטניוז כי גורמי התיירות בעיר ומחוצה לה עסוקים בימים אלה, יומם וליל, בשאלה זו. "אנחנו מקיימים 2-3 שולחנות עגולים מדי יום בהשתתפות גורמי תיירות פנים וחוץ, כולל יועצי תיירות ששכרנו את שירותיהם. מנסים לגבש שורה ארוכה של דרכי יציאה מהמשבר כחלק מתכנית כללית של עיריית אילת ליציאה ממשבר הקורונה שתוגש אם לא היום אז מחר למל"ל. מדובר בתכנית המתפרסת על פני 122 עמודים ובנויה על תכניות כלכליות, תקציבים, רגולציות ועוד. לפחות חצי מהתכנית עוסקת בתיירות". לדבריה, "אילת נמצאת כיום בנקודה מאוד מאתגרת. "מצד אחד, העיר רוצה לשמור על עצמה נקייה מקורונה ולנהל משק פנימי בריא, ומצד שני אם לא יגיעו הנה תיירים, העסקים בעיר לא ישרדו". לדברי אגסי, נכון לכתיבת שורות אלה, אין באילת חולי קורונה מדווחים וה-23 תושבי העיר שנדבקו בנגיף – כבר הבריאו ממנו. נכון להיום, רק תושבי העיר אילת או כאלה המחזיקים בנכס בעיר, כמו למשל בעלי יחידות נופש במלון קלאב הוטל, מורשים להיכנס לעיר. מתי ואיך תתאפשר גם כניסת תיירים? "כרגע ניתן להיכנס לאילת רק עם תעודת זהות. אנחנו פועלים לקבל מהמדינה רשות להקים בשתי הכניסות לעיר (מכביש 90 ומכביש 12) מעין נקודת מעבר גבול דרכה כל המבקשים להיכנס לאילת יחויבו להגיע עם אפליקציית 'מגן' שמוכיחה כי בשבועיים טרם ההגעה לא נחשפו לחולי קורונה. כמו כן, כל הנכנסים יידרשו לעבור בדיקות חום, ומי שחלו והבריאו יידרשו להציג אישור רפואי המעיד על כך. אנחנו מאוד רוצים להחזיר את התיירים אבל גם רוצים לשמור על בריאות התושבים. אם הקורונה תתפשט באילת, העיר לא תשרוד סבב נוסף. תהיה פה קריסה טוטאלית. כאוס מוחלט". "אנחנו מאוד רוצים להחזיר את התיירים לעיר אבל גם רוצים לשמור על בריאות התושבים". ליאת אגסי, סמנכ"לית השיווק של תאגיד התיירות העירוני אילת. צילום: יח"צ איזה צעדים אתם מגבשים להצלת התיירות בעיר? מה עומד כרגע על הפרק? "בימים אלה אנחנו שוקדים על הכנת תו עירוני ירוק, בנוסף ל'תו הסגול' שגיבשה המדינה. העסקים בעיר יחויבו לפעול בכפוף לכללי התו העירוני מאחר והתו הסגול של המדינה, כללי מדי ולא נותן מענה באופן פרטני. בין היתר, אנחנו מתכוונים להכשיר 200 'נאמני בריאות', מעין פקחי עירייה שיסתובבו בעיר ויפעלו לשמירה על כללי התו העירוני ללא אכיפה, ובכך גם לספק תעסוקה ל-200 תושבי העיר. כמו כן, נפרוס שירותים ציבוריים לשמירה על היגיינה, נחלק בכניסה לעיר מסיכות פנים עם הסלוגן 'אילת אוהבת לארח' וגם ערכה עם מידע מפורט לכל תייר אודות התו העירוני. הרעיון הוא לנסוך תחושת ביטחון ולמקסם כמה שיותר את החופשה לצד שמירה על כללי התנהגות". נכון להיום בתי מלון מורשים לפתוח בלי בריכות, בלי ג'קוזי, בלי חדרי אוכל ובלי צוותי הווי ובידור. האם יש איזה שהיא תכנית להנעים את זמנם של התיירים בשטחים הציבוריים בעיר/באוויר הפתוח? "אף אחד לא רוצה להחליף כלא בכלא, גם אם רואים קצת ים מהחדר בבית המלון. לכן, אנחנו כן שוקלים לקיים במות קטנות עם הופעות שיהיו מפוזרות לאורך הטיילת. במידה ויהיו התקהלויות, נאמני הבריאות שלנו ידאגו לפזר את האנשים. יגידו להם, 'תמשיכו הלאה יש עוד במות בהמשך'. כל החשיבה שלנו כאן היא של אנחנו רוצים לשמור עליכם אבל גם לאפשר לכם תחושת חופש". כיצד אתם מתכוונים לסייע לעסקי התיירות היותר קטנים בעיר? עסקים שהרבה לפני הקורונה, התקשו בשל שיטת "הכל כלול" במלונות שלכאורה גוזלת את פרנסתם "עסק צריך טראפיק של אנשים, ולייצר טראפיק באילת היא משימה לא פשוטה. לא בגלל שאין תנועת אנשים גדולה, אלא בגלל שהאנשים צורכים הכל כלול במלונות. המשימה שלנו, כתאגיד, היא לייצר תוכן שיתעל את תנועת התיירים גם לעסקים הקטנים והבינוניים בעיר. שגם הם ייהנו מהתיירים בעיר". האם יש כוונה לשוב ולקיים גם את הפסטיבלים הגדולים בעיר? "כן בהחלט. פסטיבל הבירה יתקיים כמתוכנן בסוכות. פסטיבל האוכל שהיה אמור להתקיים באפריל ובוטל בשל הקורונה בעלות של מיליון שקל במימון מלא של העירייה זו שנה רביעית, יתקיים ביולי". מה הלקח העיקרי שלכם ממשבר הקורונה בעיר? "שאסור לשים את כל הביצים באותו סל - סל התיירות שהוא מאוד רגיש. אילת תמיד תהיה עיר תיירות, אבל חייב להיות נתח נוסף בעיר שיודע לחיות לצד התיירות". "אסור לשים את כל הביצים בסל התיירות". המצפה התת-ימי באילת. צילום: רועי בלחסן

התיירות באילת במספרים

  בתי מלון: 50 חדרי מלון: 11,023 לינות תיירים ב-2019: 741 אלף ( כ-11% מסך הלינות) לינות ישראלים ב-2019: 6.2 מיליון (כ-89% מסך הלינות) סה"כ לינות ב-2019: 6.94 מיליון מספר מועסקים בענף המלונאות: כ-9,000 (כולל מועסקים דרך חברות כ"א) שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בענף המלונאות באילת: כ-9,800 שקל דירות Airbnb בעיר: כ-2,500 דירות בתי מלון קטנים וצימרים: כ-500 אכסניות: כ-30 מספר הטסים לעיר: 1,414 נוסעים באפריל 2020 לעומת 103,474 נוסעים באפריל 2019 מספר תיירים בעיר: כ-3 מיליון בשנה אטרקציות תיירותיות: כ-100, מתוכן כ-15 גדולות ופופולריות חדשות תיירות נוספות, מבזקים ומבצעים - רק בפספורטניוז אתר החדשות של ישראל! ריף הדולפינים באילת. צילום: איתי קדוש

אל תפספסו

ליסבון מאחורייך: הצצה לפנינה הנסתרת של פורטוגל -פורטו

הכתבה הבאה במדור

אשת טורס תחדל משימוש בביטוי "הדקה התשעים" ו/או "הדקה ה- 90"