מגלים את הגלבוע

הנה לכם פרדוקס. רק חזרנו לשגרה ומי יכול לקחת חופש עכשיו? מצד שני הצפון בשיאו, עם מזג אוויר מושלם לטיולים, ראשיתה של פריחה והרבה ירוק ומים. לא חבל? קבלו המלצה לגיחה מקסימה בת יממה בגלבוע, שמשלבת טבע ומורשת, מנוחה וכמובן אוכל טוב. מה עוד צריך? שעה מתל אביב, (שעה ושבע דקות אם תתעקשו), הגענו למלון אוליב בגלבוע שממוקם ממש בראש ההר, עם נוף עוצר נשימה אל שלושת העמקים שלמרגלותיו: עמק המעיינות, עמק חרוד ועמק יזרעאל. אחרי קבלת פנים עם תה קר מרענן והתמקמות בחדרים, החלטנו לפתוח את הבילוי המשפחתי שלנו בהר שאול הסמוך. המצפור ממוקם אמנם חמש דקות מהמלון אבל בקבלה הציעו לנו לעשות עיקוף קטן ולבוא מהצד השני, כדי להרוויח נסיעה בדרך מפותלת בנופים עוצרי נשימה. נוסעים לכיוון תחנת הדלק בצומת בית השיטה. במתחם יש בתי קפה, מסעדות וחנות נוחות גדולה. אחרי שהצטיידנו במה שצריך לפיקניק, נסענו לכיוון נחל הקיבוצים, דרך מירב ומעלה גלבוע, והתחלנו לטפס במעלה ההר. הדרך תלולה ויפה, העמק שהלך ונפרש לרגלינו, שווה כל קילומטר שנסענו. בדרך חלפנו על פני שביל האירוסים שעוד מעט יפרחו, מלמעלה הציצו עלינו טורבינות הרוח, שעוד נגיע אליהן, בואכה הר הגיבורים עד החניון בכתף שאול. מיד כשיורדים מהרכב מחכה לכם תצפית מרהיבה על כל העמק והאזור: נקודת החיבור של עמק חרוד עם עמק בית שאן, ומן הצד השני, עמק יזרעאל. ביציאה מהחניון מתחיל מסלול הליכה מעגלי קצר וכייפי של כקילומטר, מסביב להר, ובינות לעצי האורן. החורשה מוצלת ויש בה שולחנות פיקניק למבקרים (זוכרים שהצטיידנו?). חפשו את תחילת המסלול המסומנת בירוק, ואת השלטים והפסוקים על מות שאול המלך והקרב מול הפלישתים שבו נפלו בניו. (בווייז: חניון הר שאול). תצפית מהר שאול. צילום מרב מילר   הטורבינות שקרצו לנו בדרכנו להר שאול, עוררו הרבה סקרנות במכונית, בייחוד אצל הנוסעים הקטנים מאחור. מה גובהן, עד כמה הן באמת גדולות ולמה הן שם. כדי להתרשם מעוצמתן ולקבל גם הסבר קצר על תפקידן ויעודן, נכנסו לסיור קצר ומרתק בחוות הרוח בגלבוע. חוות הרוח ע"ש שלמה שמלצר ניצבת בראש הגלבוע ליד קיבוץ מעלה גלבוע, וגם בה תזכו לתצפית עוצרת נשימה של עמק המעיינות, הגליל התחתון והרי הגלעד. חוץ מטורבינות הענק (גובה העמוד 44 מטר, אורך כנף 29 מ', גובה קצה כנף 73 מ') בחווה תלמדו מקרוב על מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת, כמו חשמל סולארי ואגירה שאובה, לא רק כחזון אלא גם על היישום בפועל. אבי לביא מנהל החווה הסביר לנו על המקום בליווי תצפית והסברים היסטוריים על האזור. אחר כך צפינו בסרטים קצרים שממחישים את חזון הקיימות והאנרגיה המתחדשת, וסיימנו במשחק קצר ליד רחבת הכניסה שבה גם ניצב "פסל הרוח" ופסלים קינטיים ייחודיים. בחווה מתקיימים סיורים ופעילויות לקבוצות, תלמידים ומשפחות. מרכז המבקרים הוא מבנה סגור המתאים לכל מזג אוויר, ומונגש לבעלי מוגבלויות. הפרטים באתר http://windfarm.co.il/ ובדף הפייסבוק . טורבינות בגלבוע צילום שי מועלם   השמש כמעט שקעה, ואנחנו חזרנו למלון כדי להספיק ולראות את האופק נצבע באדום וכתום. גם בריכת המלון היא נקודת נוף מיוחדת, ואין כמו טבילה על רקע נופי העמקים, הולכים ומתכהים מולנו, כשהלילה יורד. בריכה אוליב גלבוע צילום יובל הנדלר למרות היין והנשנושים שמציע המלון לאורחיו אחר הצהריים, הגיע זמן ארוחת הערב. ותודו, אין שילוש מוצלח יותר ממסעדת שף משובחת, במרחק נגיעה מהמלון וכמובן- נוף עוצר נשימה. ממש בקצה רחבת החניה של אוליב בגלבוע, נמצאת מסעדת קימל בגלבוע של השף שאול בן אדרת. למרגלות ההר ,כשעמק יזרעאל פרוס כמניפה יפהפייה - תודו שזו אחלה תפאורה לארוחה. המסעדה מציעה מגוון בשרים, דגים, פסטות ומנות ראשונות שמרוב שהן יפות וצבעוניות, כמעט ולא נעים לך לקלקל ולנעוץ בהן מזלג. הקינוחים זו קטגוריה בפני עצמה. מושחתים ומעוצבים כמו יצירות אומנות קטנות. ישבנו במרפסת החיצונית, שבה גם סוכות גפנים רומנטיות. עם הנוף והשקיעה כבונוס, הרגשנו כמו בחו"ל: סטייל פרובנס רק שעה מתל אביב. טיפ שווה: לאורחי המלון יש הנחה במסעדה. אז הנה סגרנו לכם את הפינה. קימל בגלבוע צילום גליה אבירם קימל בגלבוע צילום גליה אבירם   בבוקר השני לגיחה שלנו, אחרי ארוחת בוקר עשירה במלון, יצאנו לטייל באחד המקומות היפים בארץ. פארק המעיינות. שלושה מעיינות מקסימים, אחד נחל הקיבוצים ושפע של ירוק ומים. ברכות דגים, אתרי מורשת, ציפורים נודדות, וכמובן, נופו של הגלבוע שהפך לתמונת הרקע הקבועה שלנו בטיול. הכניסה לפארק ללא תשלום. אפשר להחנות את הרכב במגרש החניה הגדול בכניסה, ואז לטייל ברגל. כל השבילים נוחים ויש שילוט מסודר. יש כמה וכמה בריכות נובעות שאפשר לטבול בהן, במים צלולים בתוך סבך ירוק וקסום. אופציה נוספת היא לרכוב על אופניים או לשכור בתשלום רכבים חשמליים, גולפיות, באתר. היתרון שאפשר להקיף את כל הפארק, ולדלג בין הבריכות השונות. (בוייז: פארק המעיינות). אגב, טמפרטורת המים בבריכות חמימה וקבועה כל ימות השנה. מומלץ בחמימות. פארק המעיינות. צילום מרב מילר   פארק המעיינות צילום מרב מילר   אז מה היה לנו? מלון אוליב בגלבוע במיקום מושלם, קרוב לכל האטרקציות. חדר משפחתי נעים ומפנק שיש בו כל מה שצריך, כולל מטבחון ומיקרוגל, ואפילו ארון בגדים כמו בבית, עם אחסון נוח. והכי חשוב: נוף מושלם. מסביב המון טבע, שפע של צומח ומעיינות נובעים, קצת על מורשת ואנרגיה מתחדשת, והכי חשוב: נוף מושלם. ומסעדת קימל בגלבוע ששדרגה את החוויה עם אוכל מענג, והכי חשוב : נוף מושלם. והנה לכם הפוגה של יממה בסך הכל, שממלאת את המצברים, ואת הלב. אחרי החגים שמח לכולם.   הכותבת הייתה אורחת רשת מלונות אוליב. אוליב בגלבוע צילום יובל הנדלר