מדוע שרידי גטו ורשה חבויים בלב שכונת מגורים? תשאלו את הפולנים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

 

קניון זלוטי הוא אחד הקניונים הפופולריים והגדולים בוורשה, בירת פולין. הקניון - שמושך אליו המוני תיירים ישראלים בזכות השופינג הזול - שוכן בלב אזור מסחרי, מוקף גורדי שחקים. אבל, לא הרבה יודעים שממש מעבר לכביש, בלב שכונת מגורים יחסית חדשה (בת 50 לכל היותר), עומדים דומם שרידיה של חומת גטו ורשה הידוע לשמצה. בחודש ינואר האחרון טסתי לוורשה. כבר כשעליתי על המטוס, החלטתי שאני מבקר במה שנותר מגטו ורשה - שרידי חומה. תמיד הייתי אחד כזה שמאוד אוהב לקרוא ספרי היסטוריה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעם שלנו. וכך, מצאתי את עצמי ביומי השני בעיר, בורח מהמולת האנשים בקניון זלוטי אל שרידי החומה. לקח לי זמן למצוא את החומה. למה? כי אתר הזיכרון החשוב הזה חבוי בחצר פנימית של מספר בנייני מגורים. הפעלתי את גוגל מאפ, אבל גם זה לא עזר לי למצוא. אחרי כמה סיבובים מעבר לבנייני המגורים, מצאתי שלט בעברית "לאתר ההנצחה". צעדתי פנימה, בין חצרות בתי המגורים. שלג. קור מקפיא של 9- מעלות. עמדתי שם לבד אל מול שרידי החומה. על החומה ניצב שלט משנת 1992 שחתום עליו נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג ז"ל. בעמדת הזיכרון הסמוכה מונח פתק בעברית לזכרו של רותם שמחה ז"ל. אני קורא את הפתק שהונח שם והגוף שלי רועד. לא בגלל הקור. בגלל הזוועות שעברו באותו המקום 450 אלף יהודים ובגלל הגיבור, רותם שימחה, המכונה "קאז'יק", אשר פיקד על חילוצם של לוחמים מהגטו הבוער דרך תעלות ביוב. במעשה זה הציל את אחרוני המורדים. הוא הלך לעולמו בשנה שעברה בירושלים בגיל 94. פתק לזכרו של שמחה רותם מלוחמי גטו ורשה על שרידי חומת גטו ורשה. צילום: אסף שקד   שרידי גטו ורשה. צילום: אסף שקד הדמעות זלגו, עד שזוג מדרום אפריקה, שהיה במקום שאל אותי אם אני בסדר. הודיתי להם ואמרתי להם שכן. הם שאלו מה קרה. סיפרתי להם מה המשמעות של המקום הזה עבורי. האתר ההיסטורי החשוב הזה, חבוי מן העין. זהו לא אתר הנצחה מרכזי כפי שראוי להיות. הוא חבוי בין חצרות בנייני מגורים, ללא שילוט גדול וברור. תיירים ישראלים ובכלל המגיעים למקום זוכים להקנטות בפולנית מצד דיירי הבניינים שטוענים כי "פולשים להם לחצר". היסטוריה שלמה, זוועות רבות, מתנקזות בסופו של דבר לאתר הנצחה נעלם מן העין, בסביבה שנותנת הרגשה שהמבקרים אינם רצויים. שעה לאחר מכן, בלובי המלון, קבוצת ישראלים מבוגרים נכנסת. "אנחנו צאצאים של מי ששרד את הגטו", הם סיפרו. "באנו לכאן בגלל יום השואה הבינלאומי". ואז הבנתי כמה החיים הללו סימבולים. אפילו ששכחתי שבאותו יום חל יום השואה הבינלאומי, הגעתי לאתר הזיכרון העוצמתי הזה. הרגליים פשוט הוליכו אותי לשם בקור מקפיא, ולמרות שלקחו לי דקות ארוכות למצוא אותו, שם אני רואה את הפתק לזכרו של רותם שמחה ז"ל. יום הזיכרון לשואה והגבורה. גם אנחנו, בני הדור השלישי והרביעי, חייבים לזכור תמיד גם אם הסביבה המשיכה בחיים ודחקה את זוועות ההיסטוריה לצד. שרידי חומת גטו ורשה. צילום: אסף שקד