"מחדל הטיפול בהשלכות הבולענים הוא אחד הביזיונות הגדולים"

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה דודי אמסלם תוקף בחריפות את הטיפול הלקוי בבעיית הבולענים באזור ים המלח, אותה הוא מגדיר כ"אחד הבזיונות הגדולים": "הממשלה חשבה שתיירות ים המלח תכניס לה כסף. פתאום יש בעיית בולענים, אז כל משרד אומר זה לא אני", אמר אמסלם בדיון היום על הבולענים באזור ים המלח, "האחריות נחלקת כאן בין משרדי הפנים, התשתיות, התיירות והגנת הסביבה, אבל מישהו צריך לרכז. זה תפקיד ראש הממשלה, או יותר נכון מנכ"ל משרד רוה"מ. האם הוא מחכה שאני אכנס דיון? צריך לעשות כאן עבודת מטה של מספר חודשים. זה מתסכל שהתחלנו לדון בנושא בשנה שעברה, וכנראה נמשיך גם בשנה הבאה, והתושבים ימשיכו לקרוס". ירידת מפלס הים ונסיגת קו החוף מביאות לערעור התשתיות לאורך חוף ים-המלח. אחת מהתופעות של ערעור התשתיות היא התפתחות מהירה של בולענים שנפערים בפתאומיות עקב קריסת הקרקע ועלולים לסכן חיי אדם, מבנים ותשתיות. על-פי דוח המכון הגיאולוגי, בחודש יוני 2015 היו כ-5,000 בולענים באזור ים-המלח, וקצב ריבוי הבולענים עומד כעת על כ-400 לשנה. החלטת הממשלה ב-2012 עסקה בנושא: תוכנית לפיתוח ושיקום אגן ים-המלח. במסגרת החלטת ממשלה זו, הוחלט להפעיל בשנים 2012–2016 תוכנית לאומית לשיקום ופיתוח אזור ים-המלח, שאחד מעיקריה הוא שיקום וטיפול באזורים ובתשתיות קיימות שנפגעו או שנתונים בסיכון כתוצאה מאי-יציבות הקרקע, הגורמת גם לבולענים. במסגרת החלטת הממשלה הוקצו כ-120 מיליון ש"ח למשרד לאיכות הסביבה לטיפול סביבתי באזורים אלו. שירי ספקטור בן ארי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת מוסיפה: "נושא ים המלח נדון בכמה החלטות ממשלה ובדוח מבקר המדינה. זה שמשרד התיירות קיבל את האחריות לנושא, לא הביא לפתרון כי הוא עוסק בעניין רק מפריזמת התיירות. החלטת הממשלה מ-2012 ברובה לא עוסקת בבולענים. הוקצו לים המלח 800 מיליון שקל, מתוכם 85% להקמת תיירות ואטרקציות. 12 מיליון הוקצו למכון הגיאולוגי ו-122 מיליון למשרד להגנת הסביבה לתשתיות שנפגעו. בפועל התקציבים הוקצו למוקדים בעלי ערך סביבתי ונופי ולא ליישובים. 300,000 ₪ הוקצו לכתיבת המתווה של חל"י שמתמקד במיפוי פערים קיימים. לא תוכנית לאומית מלאה". שאול גולדשטיין, מנכל רשות הטבע והגנים אמר כי: "אם האזור היה מגיע למצבו תוך שבוע, הוא היה מוכרז כאזור מוכה אסון, אבל בגלל שמדובר בתהליך שמתרחש לאורך שנים, הוא לא זוכה להכרה כזו". ח"כ בני בגין: "האם ברמה ממשלתית יש מיפוי של הצרכים באופק תכנון של 2020? האם יש רשימת צרכים שהגישו היישובים?" רם אלמוג, המשרד להגנת הסביבה: "חד משמעי אין כזה מסמך. טרום קבלת החלטת הממשלה פנה מי שהיה אז השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן לראש הממשלה בבקשה שיתקיים דיון על מנת שמנכ"ל משרד רוה"מ יתכלל את הנושא". ח"כ עבדאללה אבו מערוף: "הבולענים זה מעשה ידי בני אדם. מי ישלם את המחיר? כסף יש. מה חברת מפעלי ים המלח תורמת? כמה כסף היא מרוויחה משאיבת המים? לא צריך להיות פילוסוף או פוליטיקאי כדי להבין שחברת ים המלח ממשיכה להרוויח מיליארדים". יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם סיכם את הדיון: "מחדל הטיפול בהשלכות הבולענים הוא אחד הביזיונות הגדולים. יש שם יישובים שלאף אחד לא אכפת מהם. הם היו פעם חלוצים. כשהם שגשגו אני בטוח שמס הכנסה בא לעשות שם ביקורת, לוודא שהוא מקבל מהם כל שקל, עכשיו כשהם בצרה אף אחד לא בא. המדינה חייבת בדיון מקצועי להחליט מה עושים עם חבל הארץ הזה, לא בשנה הבאה, אלא בחמישים השנים הקרובות. בינתיים מה קורה מחר בבוקר? בינתיים רק מדברים. אזמן אצלי פגישה בשבועיים הקרובים עם מנכ"ל משרד רוה"מ, מנכ"ל משרד התיירות, החקלאות ואגף התקציבים. מטרת הדיון לקבוע מי מביא החלטת ממשלה בנושא הבולענים והשלכותיהם. לעזור למנכ"ל משרד רוה"מ למנכל את עצמו. שיבין שהוא צריך לקיים דיון. יש פה בעיה שחוצה 6-7 משרדי ממשלה. אני רוצה החלטת ממשלה לפני דיוני התקציב. האם מפנים את התושבים? האם מתגברים אותם? אולי פותחים להם ענפי פרנסה חדשים? אי אפשר לאכול בורקס ולהעביר כך עוד שנה".