סנסציה באוקראינה: הקומיקאי היהודי ולדימיר זלנסקי נבחר לנשיא

אזרחי אוקראינה בחרו אתמול בערב ברב מוחץ (21.4.19) בסיבוב השני בבחירות לנשיאות אוקראינה את השחקן והקומיקאי ולדימיר זלנסקי לנשיא הבא של המדינה. זלנסקי, שחקן וקומיקאי שקרא תיגר על הנשיא המכהן פטרו פרושנקו בקמפיין "אנטי-ממסדי" שכלל שימוש רב ברשתות החברתיות וסרוב עיקש להתראיין לתקשורת המקומית. בסיבוב הבחירות הראשון, ב-31 במרץ, שבו התמודדו 39 מתחרים, לא זכה איש במספר הקולות הנחוץ כדי להיבחר, אך זלנסקי בן ה-41 הפתיע עם זכיה ב-30% מקולות המצביעים בעוד פורושנקו מפגר אחריו עם 16% מקולותיהם בלבד. משאלי דעת קהל צפו את נצחונו של זלנסקי, שחסר כל ניסיון פוליטי. "אין הבטחות, אין אכזבות", היתה אחת מסיסמאות הבחירות שלו. מאז 2014, עת רוסיה של פוטין השתלטה על חצי האי קרים וכבשה שטחים במזרח אוקראינה, סובלת המדינה מקשיים כלכליים שמתבטאים היטב בכיסם של האזרחים כתוצאה מעליית מחירים, בהאטה כלכלית, ברפורמות שאינן מניבות תוצאה ובמעורבות של אוליגרכים בהליכי קבלת ההחלטות. התוצאה של אלו היא אי אמון בפורושנקו ובממשלו. עלייתו המטאורית של זלנסקי החלה בתוכנית טלוויזיה "משרת הציבור" שעלתה לפני כשלוש שנים וחצי ושם הוא הופיע בדמות מורה שנעשה שלא מרצונו לנשיא. זלנסקי, שתוכניתו זכתה לפופולריות, לקח ברצינות את הדמות שגילם ונכנס למגרש האמיתי בהכריזו על מועמדותו לנשיאות. ייבחר שוב? פטרו פרונשקו נשיא אוקראינה. צילום: Shutterstock זה נראה בתחילה כגימיק או כבדיחה אך מועמדותו תפסה תאוצה עד לניצחונו בסיבוב הראשון. פרשנים הגדירוהו כדונלד טראמפ של אוקראינה אולם הוא מעדיף שיראוהו כרונלד רייגן של המדינה. עמדותיו הפוליטיות אינן נהירות ולעיתון גארדיין הלונדוני אמר כי הוא יודע שהציבור רוצה "משהו חדש". בעליו של ערוץ הטלוויזיה 1+1 שעל מסכיו הוקרנה הסדרה ומי שנחשב כתומך ומממן של זלנסקי הוא האוליגרך איגור קולומויסקי, שהוא בעליו של "פרייבטבנק" מהגדולים בארצו. דמותו נתונה במחלוקת ועסקיו היו תחת חקירה (הבנק הוחרם על ידי המדינה אך בשבוע שעבר בימ"ש בקייב ביטל את ההחלטה). עתה הוא חי מחוץ לגבולות ארצו והתראיין לעיתונות הבינלאומית מישראל. בהיותו יהודי הוא מחזיק בבית בישראל. זלנסקי, גם הוא יהודי במוצאו, אמר כי אינו חייב דבר לקולומויסקי. מכל מקום, קולומויסקי הצהיר כי אם זלנסקי יבחר לנשיא בכוונתו לשוב לאוקראינה. אחד הנושאים שיעמדו על סדר יומו של זלנסקי הוא הקשרים עם ישראל. אזרחי אוקראינה אינם זקוקים לאשרות כניסה לישראל וב-2017 נרשם שיא של 6,800 מבקשי מקלט אוקראינים בישראל בעוד שישראל רואה את אוקראינה כמדינה בטוחה שאין מניעה להחזיר אליה את אזרחיה. כתוצאה מכך עוכבו בעלי דרכון אוקראיני בהגיעם לנתב"ג למרות העדר הצורך בויזה. בתגובה נקטו שלטונות אוקראינה בצעד דומה כלפי בעלי דרכון ישראלי, עיכבו אותם בשדה התעופה במשך שעות ולחלקם אף לא הותר להיכנס לאוקראינה, "יש אנשים שבאים לאוקראינה לא לשם תיירות, והבדיקות קפדניות יותר", נאמר בתגובה מטעמה של שגרירות אוקראינה בישראל. בידיעה שהופיעה ב"מקור ראשון" בחודש פברואר השנה הובא הציטוט הבא מפי מקורות במשרד החוץ: "שורש הבעיה הוא בניצול ציני של הסכם ביטול הוויזות בין ישראל לאוקראינה... בשנים הראשונות לחתימתו הוא תיפקד היטב. מספר התיירים בין שתי המדינות עלה, והגענו למצב שכחצי מיליון איש נוסעים הלוך ושוב בין ישראל לאוקראינה. אבל לפני כשלוש שנים חלה הרעה במצב". ההרעה היתה בשל הגידול במספר מבקשי המקלט והחמרת הבדיקות בנתב"ג, שפגעה גם בנוסעים תמימים ובם שרת החינוך של אוקראינה וראש עיריית קייב. כ-15,000 אוקראינים נאלצו לשוב לארצם בשנתיים שחלפו מבלי שיצאו את שערי נתב"ג. "כעת הסבלנות האוקראינית פקעה, והם החלו לעשות לישראלים מה שאנחנו עושים לאוקראינים כאן", אמרו במשרד החוץ. גורמים בענף התיירות העריכו כי ללא קשר לתוצאות הבחירות, המשבר בין המדינות צפוי להיפתר לאחר הבחירות. ולדימיר זלנסקי. צילום: shutterstock