משרד התיירות: 3.3 מיליון תיירים יבקרו השנה בישראל

וועדת הכספים דנה בתקציב משרד התיירות וליתר דיוק בביצוע התקציבי במשרד. משרד התיירות הוא הראשון לקחת חלק בפיילוט למנגנון של פיקוח ציבורי-פרלמנטרי על ביצוע התקציב במהלך שנת כספים. שר התיירות, יריב לוין, אמר שמדובר בצעד חשוב והציג את המטרה הראשית של המשרד בשנתיים הקרובות: השגת גידול בתיירות הנכנסת. לדבריו במחצית הראשונה של השנה הגיעו לכאן יותר מליון וחצי תיירים והצפי הוא שעד סוף 2017 יגיעו לכאן 3.3 מיליון תיירים, 400,000 יותר משנת 2016. המשמעות הכלכלית ברורה: תוספת של 400 אלף תיירים תיתן תוספת הכנסות של 2.2 מיליארד ₪ ו- 16 אלף מועסקים חדשים. "קהל היעד שלנו", ציין השר לוין, "לא רק יהודים וצליינים, אלא הקהל הרחב: אלו שבאים לחופש, לבלות. לאלה אנחנו אומרים: תבואו לישראל ותהנו מהים, מהקולינריה, מהתרבות ומהערך המוסף של אתרים הקדושים והכל קרוב. אנחנו פונים לקהלי יעד חדשים במדינות רבות: סין, הודו, רומניה, קהל היספני גדול ועוד". לוין סיפר כי השיווק הפך להרבה יותר ממוקד, וכי בנוסף לשיווק אצל סוכני נסיעות בעולם מתמקד כעת הקמפיין גם באתרי שיווק בינ"ל כגון Expedia ו- Booking שהחשיפה בהם היא למאות מיליונים תיירים, ובמקביל גם ברשתות החברתיות. "הדיון החצי-שנתי על התקציב חשוב גם למשרד עצמו ומחייב אותנו לעשות גם בחינה לעומק", אמר לוין וסיפר כי היקף הגידול התיירות חסר תקדים ברמה העולמית, 25%+ בחמשת החודשים הראשונים. בשנה שעברה: 2.9 מיליון תיירים הכניסו 28 מיליארד ₪ ותוספת של 234 אלף מועסקים בתיירות. ישראל היא מהמדינות שההכנסות לתייר היא גבוהה. שר התיירות הוסיף: "עברנו לשיווק הרבה יותר ממוקד וזה כולל גם את הקהל הצלייני וגם את הקהל שמחפש בילויים ונופש. אנחנו משווקים את אילת, תל-אביב, ירושלים ועוד, ועושים שימוש בכליי שיווק חדשניים. עובדים לא רק עם סוכנים אלא גם עם אתרי שיווק בינ"ל כגון Expedia ו- Booking ודומיהם, שהחשיפה בהם היא למאות מיליונים. בכלל השיווק נעשה שימוש ברשתות החברתיות כולל בסרטונים ב- Youtube". סך תקציב השיווק, ב- 2017 עומד על 440 מיליון ₪ (לעומת 418 מיליון ₪ ב- 2016), כאשר מתוכם 402.6 מיליון ₪ לפעולות שיווק המתבצעות בחו"ל. מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר אמר בדיון: "יש לנו בעיה עם מחירי המלונות בישראל. בישראל עולה פי- 2 להפעיל מלון לעומת גרמניה.... הרגולציות גורמות למחירים יקרים ואין עידוד לבנות עוד מלונות ובסוף המדינה נותנת מענקים. צריך לחזק את ידו של שר התיירות כי בסוף לא תישאר תיירות בפריפריה". במהלך הישיבה התברר שכ- 900 מיליון ₪ שמופיעים בסעיפי תקציב משרד התיירות, מיועדים לקידום קציר המלח כחלק משיקום ים המלח, אבל- זה לא בתחום אחריותו של משרד התיירות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני אמר בדיון: "זה מחדל של המדינה, לשים את זה בתקציב משרד התיירות. זה גם לא יקדם את קציר המלח שכה נדרש להצלת ים המלח, וגם כסף שבסופו של דבר יחזור לאוצר". גפני פנה לנציגי האוצר בדיון ואמר להם: "אם האוצר רוצה את הכסף הזה שימו אותו אצלכם. אתם קיוויתם שהתקציב יהיה אצל שר התיירות והוא לא ידע מה לעשות בו ואז הכסף יעבור אליכם. זה לא יתאפשר עוד. כשיהיו בקשות לשינויי תקציב לא נאפשר עוד את התופעה הזו. זאת שיטה שאסור שהיא תימשך". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) העלה את סוגיית ים המלח ואמר: "ים המלח, הוא אחד מאוצרות הטבע הייחודיים שלנו. אני דואג לעין גדי ומצפה שלם. יישובים אלו הגיעו עד לאי-ודאות לגבי היכולת להמשיך ולהתקיים באותו מקום. נדרשת תכנית לאומית לשיקום ים המלח והממשלה לא יכולה להתחמק מהאחריות לגורלם של האזרחים במקום. חייבים לטפל בתופעת הבולענים במקום". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הצטרף לקריאתו של ח"כ ברושי וטען, ש"בנוגע לטיפול בקציר המלח, מדובר בתת ביצוע משמעותית. זה ממש אי ביצוע התקציב בכל הנוגע לסעיף זה. מתוך 900 מיליון ₪ בוצעו השנה בסה"כ 140 מיליון ₪". חשב משרד התיירות, עמוס בן שאול: "תקציב קציר המלח לא בחזקתו של המשרד, רק מופיע טכנית בתקציב המשרד, אך מופעל ישירות ע"י החשב הכללי באוצר. הנושא לא באמת באחריות משרד התיירות". שר התיירות, לוין, הוסיף בעניין: "אני יודע שהשר הרצוג, כששימש שר התיירות קיבל על עצמו את הטיפול בקציר המלח, אך זה בדיחה כי אין אפילו מהנדס אחד במשרד התיירות. במשך שנתיים כתבתי שורה שלמה של מכתבים שהובילו להחלטת ממשלה שכל הטיפול הזה יוצא ממשרד התיירות למעט הדאגה לתיירות במקום. זה לא צריך להיות אצלנו".