משרד התיירות: 300 מיליון שקל לפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות
תקציב הפיתוח לשנת 2022 צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל, וממנו יתוקצבו פרויקטים, בין היתר ב"ערי הליבה" התיירותיות ותינתן קדימות לפרויקטים הנובעים מהחלטות ממשלה
צילום: 123rf תקציב משרד התיירות לפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות השנה עומד על כ-300 מיליון שקל. משרד התיירות מפרסם היום את מדיניות המשרד להשקעה בתשתיות תיירותיות ציבוריות, לרבות קביעת אמות מידה למיון ודירוג פרויקטים פוטנציאליים לצורך בחירה ותעדוף במסגרת התקציב הקיים, קביעת שיעור השתתפות המשרד ושיעור השתתפות השותפים – רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים בפרויקטים המתוכננים, וקביעת המימון והאחריות לתחזוקתם. תקציב הפיתוח לשנת 2022 צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל, וממנו יתוקצבו פרויקטים, בין היתר ב"ערי הליבה" התיירותיות ותינתן קדימות לפרויקטים הנובעים מהחלטות ממשלה. כמו כן, מדיניות הסיוע היא: הקמת תשתית תיירותית ציבורית תומכת סביב מתקני אכסון ונקודות לינה תיירותיים קיימים, לרבות מתקנים הנמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים. פיתוח תשתית תיירותית לתיירות החרדית - התאמת התוכן לצרכי המגזר בדגש על תיירות נכנסת, ערכים היסטוריים ויהודיים. שבילי אופניים – התמקדות בפיתוח שבילי אופניים באזור המדברי. באזורים אחרים ההתמקדות תהיה ביצירת רצף וקישור בין שבילים קיימים, במוקדי תיירות בעלי פוטנציאל לשימוש נרחב באופניים. לא יתוקצבו שבילי אופניים במרקם עירוני. פיתוח תשתית תיירותית בצירי תנועה תיירותיים מרכזיים לרבות: ירושלים – ים המלח, ירושלים -גוש עציון – בית לחם. תיירות יין – המשך קידום תשתית שילוט, מיתוג והכוונה ליצירת רצף תוכני למכלול אתרים הקשורים בתיירות היין. פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות בסמוך לשביל ישראל במוקדי תיירות והכשרת תשתיות ציבוריות תומכות מתקני לינה בסמוך לשביל, במסגרת החלטת ממשלה מיום 21.11.2017. שיעור השתתפות משרד התיירות בפרויקטים וכן שיעור ההשתתפות המינימלי הנדרש מהרשות אינם אחידים ונקבעים בעיקר בהתאם לחוסנה הכלכלי של הרשות. זאת, בהתבסס על אינדקס פיננסי המחושב על פי ציון הרשות ב"מדד האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות" שמפרסם משרד הפנים. אמות המידה לדירוג פרויקטים לפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות כוללות: תרומה לתיירות נכנסת, יכולת תחזוקת הפרויקט, התאמה למדיניות הממשלה והמשרד, תרומה לפיתוח כלכלי של האזור, קיום אתר תיירות או אכסון מלונאי בקרבת הפרויקט ותרומה לתיירות פנים. ככלל, משרד התיירות מבצע את העבודות באמצעות החברות הממשלתיות שלו: החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), החברה לפיתוח עכו העתיקה (חל"פ עכו) והחברה להגנות ים המלח (חל"י), למעט אם אושר ביצוע על ידי גוף אחר שיבחר. הגופים שיקבלו את הסיוע יהיו האחראים הבלעדיים על תחזוקת הפרויקט, ויידרשו לבצע על חשבונם את כל הנדרש לשם אחזקתו השוטפת והרציפה של הפרויקט לאחר השלמתו. שר התיירות יואל רזבוזוב: "לאחר שנים בלי תקציב מדינה, משרד התיירות מייעד כסף רב להקמה ושדרוג תשתיות התיירות בישראל כולה. תקציב זה יסייע לנו לעמוד ביעד שהצבנו: אירוח 10 מיליון תיירים בשנה עד שנת 2030. תיירים אשר יכניסו עשרות מיליארדי שקלים למשק הישראלי, יספקו פרנסה לישראלים רבים וייצרו מאות מקומות עבודה חדשים, בעיקר בפריפריה. יותר תיירים - פחות מיסים. כפי שעשינו במהלך השנה האחרונה, אנו נמשיך להשקיע בתוכניות ארוכות טווח, שיביאו לשיפור המוצר התיירותי שיש לנו פה בישראל, בהגדלת ההיצע המלונאי בשיפור השירות שניתן לתייר ולירידת המחירים של חופשה בישראל. כי חופשה היא לא לעשירים בלבד". מנכ"ל משרד התיירות דני שחר: "הנוהל שאנחנו מפרסמים כאן, הוא פרי עבודה מאומצת, שכללה דיונים רבים והתייעצויות על התנאים והתיעדוף של פרויקטים, שיתנו את התוצאה האופטימלית והאפקטיבית ביותר בהתאם ליעדים ולמטרות שהציב שר התיירות יואל רזבוזוב. אני מזמין רשויות וגופים ציבוריים להגיש בקשות לסיוע בהקמת פרוייקטים מחוללי שינוי, שיש להם תרומה מהותית לתיירות הנכנסת ולתיירות הפנים. אני מודה לשר על האמון שנתן בי לתכנון ולביצוע תוכנית זו".
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}