השנה שהייתה: סיכום תשפ"ב בתיירות ובתעופה בישראל

שנת תשפ"ב, ממנה אנחנו עומדים להיפרד בקרוב, הייתה שנה מוזרה ויוצאת דופן בענף התיירות הישראלי, שהיטלטל והתנודד בין תקווה להתנערות מהקורונה לבין אכזבה מרה מהפניקה מפני האומיקרון לבין תרועת ניצחון סופית, ככל הנראה, על מגפת הקורונה. השנה החולפת נחלקת למעשה ל-3 חלקים: ניצנים ראשונים של התאוששות ממשבר הקורונה, הנסיגה הגדולה בעקבות הופעת האומיקרון, פריצה ושגשוג של תעשיית התיירות עם ביטול כל המגבלות.

בשלהי הקיץ הקודם ובמשך הסתיו של 2021 נראה היה שאנחנו מבקשים להיפרד מהקורונה, או נכון יותר, לומדים לחיות לצידה. חברות תעופה זרות החלו לחזור לארץ, לא מעט ישראלים החלו לטוס למדינות 'ירוקות' (זוכרים?), אך רובם גדשו את מלונות ישראל, שחוו פריחה מחודשת ותפוסה משמעותית. התיירות הנכנסת, ועוד נרחיב על כך, הייתה הקורבן העיקרי של שלהי הקורונה, וגם כשצץ מתווה לכניסה מוגבלת של תיירים, הוא בוטל בעודו באיבו, כשהאומיקרון וההיסטריה פרצו לחיינו. ושוב נסגרו השמיים כמעט לחלוטין, המגבלות והמסכות חזרו, וגם המלונות השוקקים בחלקם הגדול התרוקנו. עד מהרה התברר שהפניקה הייתה מוגזמת ומיותרת, זן האומיקרון לא היה נורא ואפשר סופסוף להשתחרר מכל מגבלות הקורונה. ה-1 במרץ 2022 סימן את תחילת העידן החדש – הקורונה אולי לא נעלמה, אבל אפשר בהחלט לחיות בלי מגבלות.

תיירות יוצאת

ב-2019 נרשמו 9.2 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל. אגב, למי שאינו מודע לכך, זהו שיא עולמי – מספר הנסיעות לחו"ל גדול ממספר אזרחי המדינה. בשנת 2020 המספר ירד ל-1.5 מיליון וב-2021 ל-3 מיליון. החל ממרץ, עם ביטול כל המגבלות בארץ ובחלק גדול ממדינות העולם, נרשם גידול משמעותי במספר הישראלים היוצאים לחו"ל, רובם המוחלט בטיסה. במרץ נרשמו 499 אלף יציאות לחו"ל — מתקרב ל-552 אלף במרץ 2019. באפריל המספר כבר עלה ל-686 אלף ובמאי ל-698 אלף – כבר יותר מ-656 אלף יציאות במאי 2019. ומאז המספרים הולכים ועולים וחודשי הקיץ ואחריהם חגי תשרי, צפויים לרשום שיאים של כל השנים ביציאות ישראלים לחו"ל, והמגמה תלך ותימשך גם בחודשי הסתיו והחורף. הנתונים של רשות שדות התעופה מעידים על הבום הגדול של התנועה הבינלאומית בנתב"ג. בחודשי הקיץ פועלות – ממריאות ונוחתות – בכל יממה בין 450 ל-600 טיסות מסחריות. עפ"י הערכת רש"ת – עד סוף השנה, יעברו בנתב"ג כ-18 מיליון נוסעים.

התעופה הישראלית

אחרי שנתיים של קורונה, התשוקה לטוס לחו"ל, התורמת לעלייה העצומה בהיקף התיירות היוצאת מישראל, משרתת מאוד את חברות התעופה הישראליות. בחודש יולי, שלושת החברות הישראליות הטיסו קרוב לשליש מכלל התנועה בנתב"ג. אל על הטיסה 444 אלף נוסעים, ישראייר 106 אלף נוסעים וארקיע 104 אלף נוסעים. המספרים המרשימים מעידים גם על המאזנים וההישגים של חברות התעופה בחודשים האחרונים. ישראייר, בראשות המנכ"ל אורי סירקיס, דיווחה לאחרונה על הרבעון השני הטוב בתולדותיה, כשרשמה בו רווח נקי של 3.5 מיליון דולר לעומת הפסד של 2 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. גם אל על, תחת הבעלות החדשה והמנכ"לית החדשה, דינה בן טל-גננסיה, דיווחה על מעבר לרווח תפעולי חיובי, גם בזכות מכירת "מועדון הנוסע המתמיד" לחברת הפניקס. ארקיע, בראשותו של גדי טפר, שנקרא "לחזור אל הדגל", סבלה לאחרונה ממשבר עקב שביתת טייסים והמחלוקת נוכח התוכנית למיזוג עם אל על, שירדה בשלב זה מעל הפרק, והיא מצויה בתכנון הליך התחדשות והתרחבות הצי. ואם מתייחסים לנעשה בנתב"ג, אי אפשר להתעלם מהכשלים בהיערכות ובהתנהלות של נמל התעופה, שבעקבות המחסור בכוח אדם לא השכיל להתמודד עם התורים המתמשכים בהליכי הבידוק, עם העיכובים בטיסות ועם הטיפול הרשלני במזוודות. למרות המאמצים לגייס עובדים והדיווח של רש"ת על שיפור משמעותי, נראה שעדיין התורים ארוכים מהרגיל ולא מעט מזוודות לא מגיעות ליעדן.

תיירות נכנסת

אין ספק כי הפיאסקו הגדול והבולט ביותר במהלך הקורונה והשלכותיה בא לידי ביטוי בתיירות הנכנסת. "סגרתם את התיירות? שלמו פיצויים!", זו הייתה הקריאה שנשמעה בסדרת הפגנות שארגנו עובדי התיירות הנכנסת, מורי הדרך ולמעשה, כל עובדי ענף התיירות, נגד הממשלה, הפגנות שהחלו בתחילת תשפ"ב ונמשכו חודשים ארוכים. משרד התיירות ניסה החל מ 1 בנובמבר 2021 להפעיל מתווה לכניסת 2,000 תיירים מחוסנים ביום, בקבוצות מאורגנות, אך עוד באותו חודש, כשהתגלה הווריאנט החדש, גם המתווה המגוחך בוטל, ובענף התיירות אמרו ש"האומיקרון יהיה מכת מוות לענף". במקום פיצוי מובטח, האוצר הציע לעובדי הענף ולמורי הדרך להצטרף להכשרה לתעסוקה חלופית, ובסוף 2021 חסמו אנשי הענף את צומת עזריאלי בקריאה: "יש בענף אנשים שרעבים ללחם". בתחילת 2022, כשהפאניקה מזן האומיקרון הייתה בשיאה, אנשי התיירות הנכנסת ומורי הדרך עתרו לבג"ץ נגד סגירה מעשית של השמיים, כשגם התאחדות משרדי הנסיעות הצטרפה ודרשה פיצוי על הנזקים, ועובדי הענף כולו הפגינו מול משרד האוצר: "ממשלת ישראל קברה את ענף התיירות". בתגובה הממשלה הודיעה על הפעלת תוכניות הכשרה ותעסוקה לעובדים שנפגעו מהמשבר, ובהמשך אף התקיים יריד תעסוקה וירטואלי, שזכה לתגובה צינית ונזעמת: "הסבת מקצוע היא בדיחה". והנה בתחילת חודש מרץ, עם שוך ההיסטריה מזן האומיקרון, הוחלט על הסרת המגבלות על כניסה לישראל, והתיירות הנכנסת החלה אט אט להתאושש. בחודש אפריל נכנסו לארץ 207 אלף תיירים, בחודש יוני קרוב ל-250 אלף ובחודש יולי כבר נרשמו 322 אלף כניסות של תיירים.

מלונאות

ענף התיירות היחידי, שהצליח איכשהו לצלוח את מגפת הקורונה, למזער את הנזקים ולהתאושש במהירות יחסית, הוא ענף המלונאות. אומנם בשנה הראשונה, כתוצאה מהסגרים והמגבלות החמורות, הענף כולו ספג נזקים קשים, כשמלונות רבים הפסיקו לפעול או הגבילו מאד את פעילותם, וישראלים רבים נרתעו מלנפוש בהם. עם זאת, כשהתגבשו הקלות והוגמשו הכללים הנוקשים ובתי המלון התאימו עצמם למאוויי הנופש של הישראלים, שמצאו בבתי המלון תחליף לנופש בחו"ל, חלק ניכר מבתי המלון חוו הצלחה יחסית ויעידו על כך הנתונים המספריים. בשנת 2021 כולה נרשמו בבתי המלון 15.5 מיליון לינות, לעומת 25.8 מיליון בשנת 2019. 95% מהלינות בבתי המלון היו של ישראלים– 14.7 מיליון, גידול מ-13.7 מיליון לינות של ישראלים בשנת השיא של 2019. המגמה נמשכה גם ב-4 החודשים הראשונים של 2022, כשהישראלים הם שתרמו להצלחת בתי המלון– 4.3 לינות של ישראלים, לעומת 3.6 מיליון בתקופה המקבילה ב-2019. ב-7 החודשים הראשונים של 2022 נרשמו בסה"כ 12.5 מיליון לינות – 68% של ישראלים ו-32% של תיירים זרים. ביולי לבדו נרשמו 2.6 מיליון לינות בבתי המלון – 1.8 מיליון ישראלים ו-800 אלף תיירים זרים, והמספר הכולל של הלינות כבר עלה באחוז אחד על מספר הלינות בבתי המלון ביולי 2019. הרבעון השני של 2022 סימן את מגמת הפריחה המחודשת של ענף המלונאות הישראלי, ויעידו על כך הדו"חות של הרשתות הגדולות. רשת מלונות פתאל רשמה רווח שיא של 109 מיליון שקלים, וכמוה רשת ישרוטל, שדיווחה על רווח של 89 מיליון שקלים ברבעון, והשתבחה בהישג יוצא דופן בשנת 2021 – רווח של יותר מ-252 מיליון שקלים ושנת שיא היסטורית. ראוי לציין שגם הרשתות המלונאיות האחרות, וביניהן: מלונות דן, מלונות VERT, ממילא ומצודת דוד, החלו ברבעון השני של השנה לחוות תאוצה בפעילות וברווחים.