עפות על עצמן

כאשר קברניטת מטוס בואינג 737 של חברת התעופה סאותווסט, תמי ג'ו שולץ, שישרתה קודם לכן כטייסת קרב בצי - הנחיתה בשלום את המטוס לאחר שאחד משני מנועיו התפוצץ באוויר, הופתעו רבים בארצות הברית לגלות שאישה ישבה ליד ההגאים. זה קרה ב-2018, השנה שלפי אתר האינטרנט של ארגון הטייסות הבינלאומי, International Society %5.14 ,of Women Airline Pilots מכלל הטייסים בחברות התעופה המסחריות הן נשים – 9,450 בסך הכל. 2,545 מהן משמשות כקברניטות. כיום המחסור בטייסים רק הולך וגדל וכך מוענקת הזדמנות לנשים להצטרף למקצוע בעל ההילה, שהיה עד עתה כמעט על טהרת העולם הגברי. חברת בואינג העריכה שתעשיית התעופה העולמית תזדקק ל-800,000 טייסים ב-20 השנים הבאות, רבע מהם לשוק האמריקאי. חברות התעופה הגדולות יצרו תכניות מיוחדות לגיוסן של נשים. כך זה קורה בחברת התעופה טורקיש איירליינס שהיא הששית בגודלה בתבל. בשנת 2006 שירתו בה 6 טייסות ועתה משרתות שם 211 נשים האוחזות בהגאי המטוסים. סך כל טייסי החברה הסתכם ב-2018 ב-5,213. הטייסות של טורקיש מטיסות את כל סוגי המטוסים. 39 מבין הטייסות משמשות כקברניט ו-172 האחרות מדורגות כקצינים ראשונים. חלקן הן ילידות טורקיה ואחרות מחזיקות בדרכון זר. לא רבים יודעים שהמדינה המובילה בתחום היא הודו עם %12.4 נשים מכלל הטייסים שם. הסיבה העיקרית היא כמובן המחסור בטייסים כאשר לכך מצטרפת העובדה שיותר ויותר נשים רוצות להיות טייסות ולא רק בחיל האוויר הישראלי. מועדוני טיסה ובתי ספר לטיס בארצות הברית מקבלים בחדווה "סטודנטיות", המוכנות לשלם עשרות אלפי דולרים כדי לזכות ברישיון המיוחל. לפי רשות התעופה האמריקאית, למעלה מ-%12 מפרחי הטייס בארה"ב הן כיום נשים. בהודו הנתון הזה הוא כפול. לא רק אמליה ארהרט נשים התוודעו לעולם התעופה מיום היוולדו. כבר בעשור הראשון של התעופה, לאחר שהאחים רייט הטיסו ב-1903 את מטוסם, החלו נשים לטוס. לא רבים יודעים שאחותם, קתרין שהייתה מעורבת בהכנותיהם, טסה לראשונה במטוס ב-1909 כנוסעת והייתה אחת הנשים הראשונות שעשתה כן. קדמה לה הפסלת הצרפתיה, תרז פלטייה, שהוכרה כנוסעת הראשונה אי פעם במטוס. הברונית ריימונד דה לרוש מצרפת זכתה להיות האישה הראשונה בעולם שהטיסה ב-1909 מטוס בטיסת סולו, והיא הייתה גם האישה הראשונה בעולם שקיבלה רישיון טייס, בשנת 1910. הרט קווימבי הייתה האישה האמריקאית הראשונה שקיבלה רישיון טיס בשנת 1911. היא נהרגה בתאונת מטוס בשנת 1912. בשנת 1927, בהיותה בת 16, קיבלה אלינור סמית את רישיון הטייס שלה וכמובן שהיא הייתה הטייס הצעיר ביותר שאי פעם קיבל רישיון כזה. שנה לאחר מכן, בגיל 17, היא הוסיפה שורה נוספת לספר השיאים בהיותה הטייס הראשון והיחיד שתמרן בהצלחה מטוס מתחת לכל ארבעת הגשרים של ניו-יורק. התרגיל הזה עלה לה בשלילת רישיון הטייס שלה לעשרה ימים. באותם שני עשורים חלוציים הופיעו נשים-טייסות בתצוגות אוויריות, נטלו חלק בתרגילי אירובטיקה, צנחו והיו בודדות שגם הטיסו נוסעים. במלחמות הגדולות נמנעו ארה"ב ובריטניה לאפשר לנשים לשמש כטייסות קרב. לעומתן, הצבא האדום נהנה משירותן של טייסות קרביות, שהיוו את עיקרן של שלוש טייסות של מפציצים. על אחת מהן פיקדה מארינה רסקובה שנהרגה בהתרסקות מטוסה בקו החזית. מכל מקום, סאביחה גוקסן, אחת מבנותיו המאומצות של "אבי האומה" הטורקית, מוסטפה כמאל אטאטורק, נחשבת מאז 1936 כטייסת הקרב הראשונה בעולם. סקירה כזאת אינה יכולה להתעלם מאמליה ארהארט שהייתה הטייסת הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי ב-1928. תשע שנים אחר כך היא ביקשה להקיף את הגלובוס עם הנווט פרד נונאן. מטוסם נעלם באוקיינוס השקט, כנראה לאחר שאזל הדלק במכליו. גם שמה של ולנטינה טרשקובה חקוק לעד בספרי ההיסטוריה התעופתית בהיותה האישה הראשונה בחלל. היא ריחפה בחלל כ-70 שעות בהקיפה את כדור הארץ 48 פעמים ב-1963. כיום נאלצות הטייסות להתמודד עם קושי שאינו קיים כבר בענפים אחרים. בתחומים רבים הותאמו כללי העבודה כך שיאפשרו לנשים להכיל את חובות המשפחה (המודרנית יש לומר) אולם בעולם התעופה נותרו הכללים ללא שינוי מבלי שלמישהו מבין קובעי המדיניות יש רצון לשנות אותם. זאת אחת הסיבות העיקריות שנשים טייסות נוטשות לפי מחקרים שנעשו בארה"ב את המקצוע בתוך 5 שנים.