קורונה: מכה "עכשווית" לענף הקרוזים
דאימונד פרינסס תפסה כותרות במדינות שאזרחיהן היו על הסיפונה, אך עיקר הפעילות של חברות הקרוז היא בחצי הכדור המערבי, בכלל ובים הקריבי בפרט, כאשר השוק השני בהיקפו הוא באירופה, בים הצפוני, בים הבלטי ובים התיכון. אם אכן יצליחו להדביר את הנגיף, המשטים בים הקריבי, לאלסקה, מכסיקו, אשדוד וחיפה ימשיכו כמתוכנן
קרניבל חוזרת לאלסקה צילום: 123rf אתמול, 19 בפברואר, תם ההסגר על אוניית הקרוז דאימונד פרינסס ובשעות הבוקר החלו הנוסעים הראשונים לרדת מסיפון האוניה אל הרציף בנמל יוקוהמה. כ-3,700 נוסעיה, נופשים ואנשי הצוות, שבאו מכ-50 מדינות, הגיעו ליוקוהמה שביפן ב-3 בפברואר לאחר שייט של 14 יום ומאז הם היו נתונים בהסגר. לאחר שקרוב ל-400 אזרחיה של ארה"ב פונו מן הספינה בתחילת השבוע הגיע תורם של כ-500 נוסעים שנבדקו ונמצא שאינם נשאים של נגיף קורונה. מספר סך כל נשאי הנגיף על האוניה הגיע ל-621 והללו (למעט 14 אמריקאים) פונו מן הספינה והועברו להסגר ולטיפול רפואי של שלטונות הבריאות של יפן. שלושה מהם היו ישראלים. 12 ישראלים נוספים צפויים לטוס לארץ ביום ששי. דאימונד פרינסס, תפסה כותרות בעשרות המדינות שאזרחיהן היו על הסיפון שלהואין ספק שהדיווח היומיומי, שהחל תמיד במספרם של הנדבקים שצמח מיום ליום, תרם למכה האנושה שספג בימים אלה ענף הקרוזים, לא רק בסין אלא ברחבי תבל. כאשר כ-17% מכלל השוהים על האוניה נמצאו כנשאים, השאלה הגדולה שנשאלת היא האם ההסגר שהוטל עליהם גרם לכך. אין ספק ששלטונות הבריאות ביפן התכוונו למנוע את התפשטות זיהום הנגיף כדי להגן על תושבי ארץ השמש העולה, שלארצם היו נוסעי הספינה אמורים לרדת. במקביל, הם ביקשו לעצור את העברתו של הנגיף מנוסע לנוסע. הנתונים מלמדים שההסגר לא השיג מטרה זו. בעיתון גארדיין צוטט ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון לאלרגיה ומחלות זיהומיות בשירות הבריאות הלאומי, שאמר "ההסגר נכשל". במילים אחרות: הספינה הפכה לחממה עבור נגיף הקורונה ששמו המדעי הוא Covid-19. אך למרות העובדה המרה הזאת אין בה כדי לבטל את מהלך ההסגר כדי למנוע את התפשטות המגפה מחוץ לסיפוני האוניה. עובדה היא ששלטונות הפיליפינים, טיוואן, יפן ותאילנד סרבו להתיר לאוניית הקרוז ווסטרדם לעגון בנמליהן למרות שעל סיפוניה לא היו מקרים של נשאי הנגיף (רק קמבודיה התירה לנוסעי הספינה לרדת אל החוף). למדינות הללו צריך להוסיף את קוריאה, סינגפור, ויטנאם וכמובן שגם את סין שכל נמליה ואלו של מקאו והונג-קונג היו הראשונים שנסגרו בפני ספינות הקרוז. לחברות הקרוז לא נותרה ברירה אלא לבטל את משטיהן, תחילה מנמלי סין, ואחר כך בכל המרחב של דרום מזרח אסיה. הן עושות זאת בשלבים. תחילה בוטלו משטי פברואר ובהמשך, במקביל להמשך ההסגר על הדאימונד פרינסס, הן החלו לבטל הפלגותיהן המתוכננות לחודשים מרס ואפריל. סין היתה אחד משווקי הצמיחה הגדולים של ענף תיירות הקרוז בשנים האחרונות, ומשטים באזור אסיה-פסיפיק מתקרבים לעשרה אחוזים מכלל השוק. החברות הגדולות נערכו לקראת התפתחות זאת ובתוך ארבע שנים גדל מספר האוניות באזור בכ-50%. עתה צריכות חברות הקרוז לחשב צעדיהן מחדש. סנונית ראשונה הייתה הודעתה של ענקית הקרוזים נורבג'יאן קרוז ליין שספינתה המשופצת נורבג'יאן ספיריט תשוט במימי הים התיכון במקום ההפלגות שבוטלו בים הסיני. צילום: שאטרסטוק חברות הקרוז התקשו לאמוד את נזקיהן העתידיים. קונצרן הענק קרניבל היה הראשון שפרסם הודעה לשוק הפיננסי בעקבות משבר נגיף הקורונה. לפי ההודעה החברה מאמינה כי להשפעה של התפרצות הנגיף על ההזמנות הגלובליות שלה ולביטולן של הפלגות תהיה "השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות שלא נצפו כאשר פורסמה תחזית הרווחים של החברה לשנת 2020". יום אחריה פרסמה רויאל קריביאן הודעה דומה שבה היא מגלה ירידה בהזמנות – ירידה משמעותית בהזמנות למשטי אסיה אך גם ירידה בהזמנות ליעדים ברחבי העולם. בהיבט של הנזק הכספי המיידי בשל ביטול משטי אסיה-פסיפיק אמרה החברה כי היא צופה לפגיעה ברווח בשיעור של 5 עד 10 אחוזים למניה. ענף הקרוזים רשם בשנים האחרונות צמיחה מהירה יותר מן הממוצע בענף התיירות. הצפי ל-2020 היה ל-32 מיליון תיירי קרוז עם הכנסות של למעלה מ-45 מיליארד דולרים. בהתאם לכך, אוניות חדשות נבנות בקצב מהיר. עתה בעקבות התפרצות הנגיף תלוי הענף על בלימה, אך כנראה שלא לזמן רב. הקרוזים לאלסקה ימשיכו כסדרם? צילום: 123rf 
קרוז בים הצפוני. צילום: 123rf עיקר הפעילות של חברות הקרוז היא בחצי הכדור המערבי, בכלל ובים הקריבי בפרט. השוק השני בהיקף פעילותו הוא באירופה, בים הצפוני, בים הבלטי ובים התיכון. המשמעות היא שאם שסין ויתר מדינות תבל יצליחו להדביר את נגיף הקורונה – וזאת נדע בתוך שבועות אחדים – לא תהא סיבה שהמשטים בים הקריבי, לאלסקה, למכסיקו וגם לאשדוד ולחיפה לא ימשיכו כמתוכנן. נכון, בימים אלה ההזמנות נעצרות ומנהלי הכספים של חברות הקרוז דואגים לתזרים המזומנים שלהן, אולם בטווח רחוק יותר המספרים יתאזנו. כל זאת כמובן בתנאי שהעולם יצליח במאבקו בנגיף הקורונה. כישלון במערכה הזאת ייצור משבר הרבה יותר משמעותי שיאפיל על סיפור הדאימונד פרינסס והפגיעה בענף הקרוזים.
קרוז בים הצפוני. צילום: 123rf
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}