שפעת העופות בעמק החולה: השמורה נסגרה למבקרים מהיום (ה') ועד ה-28 בדצמבר

רשות הטבע והגנים מעדכנת כי שמורת הטבע החולה נסגרת למבקרים החל מהיום, 23 בדצמבר 2021 ועד ה-28 בדצמבר, בשל ריבוי מקרים של שפעת העופות מזן H5N1 שזוהה בעופות באזור עמק החולה בעגורים ועלול לגרום גם לתחלואה בקרב בני אדם. ההחלטה על כך התקבלה בהמשך להערכת מצב שהתקיימה אתמול (ד') עם נציגי משרד הבריאות ומשרד החקלאות ובמטרה למנוע סיכון מיותר למבקרים באתר. על פי הערכות, מדובר באלפי עופות בר שנפגעו ומתו מהמחלה עד כה ועל פי היידוע מדובר במקרה הפגיעה הקשה ביותר בחיות בר מזה שנים. נמסר כי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, וגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, פועלים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומשרדי הממשלה על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה ולמנוע את המשך ההתפרצות שמסכנת את המערכות הטבעיות בצפון ישראל ואת הפגיעה הקשה בחיות הבר. ברשות הטבע והגנים מציינים כי במקרה ומזהים בשטח מיני עופות פגועים או מתים יש להימנע מכל מגע עימם ועם הפרשותיהם ולדווח על כך מיד למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639*. עוד נמסר כי רשות הטבע והגנים ממשיכה בביצוע פעולות וניטור בשטח יחד עם אנשי משרד הבריאות ומשרד החקלאות על מנת למנוע את התפשטות המחלה בקרב העופות ולמנוע מקרי תחלואה בקרב בני אדם.

כל מה שרציתם לדעת על עגור אפור ושפעת העופות

עגור אפור הוא עוף גדול ממשפחת העגוריים שבית גידולו כולל שטחי ביצות וקרקע בוצית. המין ניזון מנבטים, זרעים, שורשים ואף ירקות ומיני בע"ח מזדמנים. המין מקנן בצפון אירואסיה ונודד לחריפה דרומה. אחד מצירי הנדידה המרכזיים של המין עובר בישראל לחריפה באפריקה, כאשר חלק מהאוכלוסייה הנודדת דרכנו נותרת לחרוף בישראל. בעונת הסתיו (מאוקטובר) מגיעים לישראל מעל 100,000 עגורים, כאשר מרביתם נכנסים דרך עמק החולה. בשנים האחרונות נשארים לחרוף בישראל כ-40,000 עגורים, כאשר מעל 90% מהם שוהים בעמק החולה עד ראשית חודש מארס. מתקופה זו, מצטרפים העגורים החורפים אל אלו שמגיעים מאפריקה ונודדים אל אזורי הקינון בצפון אירואסיה. בשנות ה-80 של המאה ה-20, חרפו בעמק החולה מאות ספורות של עגורים. הגידולים החקלאיים באותה עת התבססו על גידולי כותנה. בשנים העוקבות החל גידול ניכר בכמות העגורים שנשארים לחרוף בעמק החולה, עד להיקף של עשרות אלפי פרטים. ניתן לציין מספר שינויים עיקריים: א. אגמון החולה הוכשר ונפתח ב-1994. ב. בראשית שנות ה-90 חל שינוי בממשק הגידולים בעמק החולה, ואחד הגידולים העיקריים בקיץ היה בוטנים. בגידול זה ודומיו, נותרת בקרקע כמות מזון רבה לאחר תום הגידול. המזון שנותר מגידולי הקיץ, ואתר הלינה המועדף בתוך אגמון החולה הרדוד, תרמו להתעכבות רבה של עגורים בעמק, תוך שרבים מהם מקצרים את הנדידה שלהם לאפריקה ונשארים לחרוף בעמק החולה. הדבר הוביל לקונפליקט נרחב עם החקלאים. אחד הפתרונות שאומצו מאמצע שנות ה-90, כלל האכלה של עגורים בגרעיני תירס במערב אגמון החולה כאמצעי משיכה שירחיק העגורים מהשטחים החקלאיים. הדינמיקה הרב-שנתית הראתה שהאוכלוסייה החורפת גדלה משנה לשנה והגיעה עד לכ-60,000 עגורים, כשהיקף ההאכלה מגיע לעיתים עד 11 טון גרעינים ליום. במקביל, הפך העמק למוקד משיכה תיירותי לתצפית בעגורים. היקפי הקונפליקט בשנים האחרונות, הביאו לחשיבה מחודשת על ממשק זה, תוך ניסיון לבחון דרכים להקטין את אוכלוסיית העגורים החורפת. הדבר טרם הביא לשינוי משמעותי ובראשית דצמבר 2021 תועדו בעמק החולה כ-40,000 עגורים. כ-60 אלף עגורים בחורף בעמק החולה. צילום: גיא אילון, רשות הטבע והגנים שפעת העופות מחלה נגיפית (וירוס) התוקפת עופות. הנגיף מועבר ע"י מגע בעופות נגועים או בהפרשות שלהם. עופות נודדים מוכרים כווקטור להעברת המחלה לאזורים שונים בנדידתם. אחד הקונפליקטים עם מערכת חקלאית הוא הידבקות של לולי תרנגולות ותרנגולות הודו. זוהי מחלה קטלנית, ובגלל הצפיפות הרבה המחלה מועברת בקצב מהיר וגורמת לתמותה רבה. אחד הזנים של מוגדר כזן אלים (H5N1) שבמקרים חריגים עלול להדביק בני אדם. עבור האדם מדובר במחלה קשה שעלולה לגרום לתמותה בהסתברות של כ-50%. שפעת העופות תועדה בישראל לראשונה ב-2006 בדרום הארץ, ומאז הופיעה כל מספר שנים באזורים אחרים בארץ, תוך הבנה שההדבקות הגיעה מעופות נודדים. שפעת עופות וחיות בר מלפני כשבוע ימים, החלו להצטבר עדויות על תמותת עגורים בעמק החולה. בבדיקות שנעשו תועד נגיף שפעת העופות מזן H5N1 (הזן האלים). בדיקה שעשתה ע"י אנשי קק"ל באגמון החולה העלה שעד כה מתו כ-1800 עופות, כאשר חלק גדול מהפגרים נמצאים בתוך גוף המים. במהלך ימים אלה תועדו עגורים חולים וחלשים רבים שהגיעו לתחומי יישובים ובקרבת אנשים (מפה 2). בשמורת החולה תועדו עד כה פחות מ-20 עגורים מתים. דיווח של פרופ' רן נתן מעלה ש-6 מתוך 11 עגורים ממושדרים נדבקו בשפעת ומהם 2 כבר מתו. מצב זה יכול לרמז, על אף המדגם הקטן, שאחוזים ניכרים מהאוכלוסייה שנמצאת בעמק החולה צפויים להדבק במחלה ולמות. חשוב לציין שהצפיפות הרבה של הפרטים באזורי האכלה, והלינה בתוך האגמון, תורמת להעברה מהירה של המחלה. מנגד, נראה שעקב החולשה של העגורים, מיעוטם עוברים לחבלי ארץ אחרים, אם כי הדבר אפשרי. השפעה על עופות בר אחרים שפעת העופות תועדה בעבר בעופות מים שונים, רבים מהמקרים היו מקרב הברווזים. נכון לעת הזו, אין עדיין עדויות ברורות למחלה השנה בעופות מים אחרים. יש מידע על מספר עופות מים מתים באזור צומת הגומא, שייבדק בהקדם. לגבי עופות דורסים, אין מידע עד כה על תמותת עופות דורסים, למרות שהדבר אפשרי מאחר וההדבקה אפשרית בעת אכילה של עוף נגוע טרי. השפעה על יונקים מוכרת רגישות של יונקים ממשפחת החתוליים והסמוריים שניזונים מעופות חולים. מקרב משפחות אלה, מוכרים בעמק החולה חתול הביצות שהוא הטורף העיקר, לוטרה וגירית מצויה. בשבוע הקודם נמצאה לוטרה מתה בשמורת החולה, אך בבדיקה נמצא שהיא שלילית לשפעת העופות. עד לא תועדו פרטים מתים אחרים מקרב היונקים.

אל תפספסו

חורף חם: 3 מעיינות חמים מומלצים ברמת הגולן

הכתבה הבאה במדור

כמה כסף הישראלים הוציאו ביום הבחירות המקומיות?