כל הדרכים להחזרת התיירות הבינלאומית הנכנסת לישראל. טור דעה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

 

תיירות בינ"ל גלובלית זוהתה עוד טרם עידן הקורונה, כאחד מענפי הכלכלה החשובים בעולם. בשנת 2019 נרשמו למעלה מ-1.4 מיליארד תנועות תיירים בין מדינות והכנסות של 1.7 טריליון דולר. מדובר רק בתנועה בין מדינות ללא תיירות פנים. התיירות מהווה כ-10% מכלל התוצר העולמי. במדינות מתפתחות רבות, משקל התיירות מגיע ל-50% ויותר מהתוצר הלאומי. זוהי תעשייה יציבה וצומחת שגדלה בעשור האחרון בשיעור שנתי של 5%. ואז באה הקורונה. ההפסד הכלכלי היה אדיר: ב-2020 נרשמו 400 מיליון תנועות תיירות – ירידה של יותר ממיליארד והפסד הכנסות של יותר מטריליון דולר. התיירות הקלאסית נעצרה לחלוטין, נסגרו מלונות, פוטרו עובדי תיירות ונפגעו כל התעשיות הנלוות כמו מורי דרך ומלווי קבוצות, חנויות, אטרקציות, חברות הסעה, מרכזי קניות, חברות שיט, חברות תעופה וחלק גדול מסוכני וסיטונאי התיירות. התיירות נעצרה כמעט לחלוטין בחריקת בלמים. התוצר העולמי ירד בכ-2 טריליון דולר ועדיין מרחף איום פיטורים על כ-120 מיליון עובדים. ומה קרה בישראל?התיירות הנכנסת לישראל ירדה ב-2020, בניכוי הרבעון הראשון בו עדיין לא ניכרה השפעת הקורונה, בכ-95%. נתוני הלינות במלונות בישראל מראים תמונה חיובית יותר - סך הלינות במלונות ירדו ב-64% בלבד. נתון מטעה מאוד. החוזק והחוסן של תיירות הפנים הישראלית, סייעו למלונות בעיקר באזורי נופש מובהקים. נרשמה ירידה של 50% בכמות לינות הישראלים בעוד שלינות התיירים ירדו בכ-95%. לתעשיית התיירות הישראלית אין עתיד ללא תיירות נכנסת. קיום תיירות סיור וטיול, קבוצות צליינות, ביקורי בודדים, ביקורי משפחות ותיירות עסקית הם הכרח לשיקום הענף. למה? תיירות הפנים מוטה לסופי שבוע, חגים ולאזורי נופש מובהקים. לעומתם, תיירות בינלאומית מגיעה בכל חודשי השנה. פעילה גם באמצע השבוע וגם בסופי שבוע. מתפזרת להרבה אזורים כולל מקומות חשובים כמו תל-אביב, נצרת וחיפה. ללא תיירות נכנסת קשה לקיים מלונאות אפילו בעיר כמו ירושלים, שנהנית גם מישראלים, אך מתבססת בעיקר על ביקורים בינלאומיים. ערים כמו תל אביב, הרצליה וחיפה לא ישרדו ללא תיירות עסקית בינ"ל. גם אזורי נופש כמו אילת, טבריה וים המלח ירגישו בחסרונם של התיירים מחו"ל בתקופות החורף ובאמצעי השבוע. השגשוג הראשוני באזורי הנופש לאחר שנפתחו מחדש בפברואר 2021, יצרה שביעות רצון ושמחה, אך זו הצלחה זמנית בלבד. כמות הישראלים שינהרו לנפוש בישראל מוגבלת, שיאי הביקוש שלהם ימשיכו לתקופות מוגבלות וקצרות. הפתיחה העתידית של נסיעות לחו"ל, תגרע אף היא מביקוש לנופש בישראל. כלומר, תיירות הפנים מוגבלת בהיקפה מגמה שתתחזק לאור מגבלות ואיסורים בריאותיים על התקהלות והאטה בתיירות הממוסדת כמו ועידות כינוסים ותיירות קבוצתית. בהיעדר תיירות בינ"ל, גם ערים כמו טבריה, נצרת ועכו צריכות להיות מודאגות לצד דאגת פרנסי ומלונאי הערים המרכזיות - תל-אביב וירושלים. לכן, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות וכיצד תוכל מדינת ישראל ליצור יתרון תחרותי בשווקים העולמיים? דווקא מהמשבר מגיעה ההזדמנות. ישראל הגיעה לשיא בחיסון הכללי של האוכלוסייה והיא מובילה באחוזי אוכלוסייה מחוסנת ומחלימה. לישראל ארגוני בריאות מעולים ומעל הכל ישראל ידועה בעולם בקדמה הטכנולוגית ובפיתוחי סייבר מתקדמים. בשיווק נכון וממוקד, ניתן למנף מעמד ותדמית זו. נגיף הקורונה מציב לפני כל העולם אתגר חדש. על מנת לחזור לשיגרה תיירותית, יש צורך בפרוטוקול בריאותי מוסכם בין מדינות וארגונים. פרוטוקול מוסכם כזה יאפשר חזרה לתנועה בין מדינות על בסיס הדדיות והסכמים רב לאומיים. ישראל שימשה אתר BETA לנושא המלחמה במגפה. חברות התרופות סיפקו את הכלים לחיסון האוכלוסייה. מבנה שוק הבריאות ומאגרי המידע של קופות החולים הפך את ישראל למודל לפעולה ול"מעבדת" הניסויים של העולם. המוניטין של ישראל בתחום הרפואי והמדעי יכול לאפשר לנו ליצר פרוטוקול רפואי ואיתו תיעוד שישמש למעקב אחר מחוסנים, מחלימים וחולים. פרוטוקול זה, שייערך על ידי מוסדות הבריאות בישראל, יכול לשמש כבסיס לאמנה מוסכמת בין-מדינתית ועולמית. אך בכך לא די. "ללא תיירות נכנסת קשה לקיים מלונאות אפילו בעיר כמו ירושלים". צילום: 123rf לאור הרגישות, סכנת ההדבקה ואיום התפרצות מחודשת בעתיד, יש צורך במנגנון אישרור (ולידציה) VALIDATION לסטטוס התייר. ולידציה זו צריכה להיות מקובלת על המדינות, לרבות ארגונים כמו: IATA – ארגון התעופה הבינ"ל, WTO - ארגון התירות העולמי וחסות של WHO - ארגון הבריאות העולמי. תהליך הוולידציה חייב שיהיה מגובה בכלים טכנולוגיים מוצפנים שיקשו זיוף או הטעיה. בכך טמון היתרון המוחלט של מדינת ישראל: א. מוניטין רפואי ומדעי גבוה. ב. אמון של חברות התרופות הגדולות בעולם. ג. יכולת טכנולוגית וסייבר ליצירת אפליקציה לאישרור בטוח של התהליך. אז מה נדרש כדי לממש זאת? ראשית, הכרה ממלכתית בחשיבות הנושא עבור ישראל והקמת גוף ממלכתי/פרטי שיפעל בכל המישורים: מו"מ ושיווק הפרוטוקול בזירה הבינ"ל; גיבוש גוף טכנולוגי-עסקי שייפתח פתרון טכנולוגי לוולידציה. המימון לגוף זה יכול להיות מהשותפות ובסיוע מענקים של המדען הראשי. התוצר שיתקבל יהיה פרוטוקול רפואי מוסכם ומגובה במערכת ולידציה אלקטרונית. בהמשך משרד הבריאות בשיתוף משרד החוץ ובהובלת הגוף הטכנולוגי, ישווק את הפתרון למדינות ממשלות וארגונים בינ"ל שיוכר כפרוטוקול בינ"ל מוסכם ומחייב. למדינת ישראל, למשרד הבריאות, למשרד המדען הראשי ולגוף הטכנולוגי, יש כאן הזדמנות חד-פעמית להוות גורם עולמי מוביל בתחום התיירות; לקטוף את פירות ההשקעה דרך המוצר עצמו ובה בשעה, להחזיר את התיירות הבינ"ל לישראל. דווקא היום, יממה אחרי ציון יום ירושלים, הוא הזמן הנכון להתחיל לעשות מעשים ולא להסתפק בדיבורים, סיסמאות והכרזות. הכותב הוא יזם כלכלי, יועץ מומחה בתחום התיירות והשיווק. שימש כסמנכ"ל שיווק ומכירות ברשת מלונות דן וסמנכ"ל ברשתות מלונאיות בינ"ל. במשך השנים כיהן בתפקידים בכירים במשרד התיירות ביניהם סמנכ"ל בכיר לשיווק ועידוד תיירות, מנהל לשכות תיירות בבריטניה וארה"ב ויועץ כלכלי לשר התיירות.