קבוצת קווי חופשה הגישה בג"ץ נגד המדינה: ״מתווה משרד הבריאות לוקה בחוסר סבירות קיצוני״
עתירה נגד רה"מ, שרי התחבורה והבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות. ״אין כל סיכון עודף בשהות ישראלים באירופה, או בחזרה ממנה, בהתחשב בכך שמספר המאומתים ליום בכל אירופה נמוך מבישראל. תל- אביבי הנוסע לעפולה, או להפך בעל סיכון להפצת קורונה בישראל העולה פי כמה וכמה על תל- אביבי הנוסע לגרמניה בה מספר המאומתים ליום נמוך פי עשר לערך״
צילום: 123rf קבוצת התיירות הכוללת את החברות קווי חופשה, חברת התעופה בלו בירד איירווייס והדקה ה-90, תעתור הבוקר (א') לבג"ץ נגד רה"מ, נפתלי בנט, שרת התחבורה, מרב מיכאלי, שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש. בעתירה, המשתרעת על פני 190 עמודים, טוענות 3 חברות התיירות כי "מגפת הקורונה שהתרגשה עלינו, כבר פושה ביננו מזה כשנה ומחצה. המגפה תלווה אותנו, למרבה הצער, לפי מיטב ההערכות עוד שנים, ולכן אנו נאלצים ללמוד לחיות לצידה. אגב לימוד תורת החיים לצד המגפה, שומה עלינו ליתן משקל חשוב ומכריע לשמירה על בריאותנו ובריאות הסובבים אותנו. לצד זאת, השמירה על החיים, תכליתה לאפשר לחיים לחיות, לממש זכויות וחירויות ולפגוע באלו פגיעה מידתית רק כאשר היא מתחייבת לצורך שמירה על בריאות הציבור. האיזון בין שמירה על בריאות הציבור ופגיעה מינימלית בזכויות יסוד וחירות, אינו משימה קלה. ההחלטה מהי הנקודה הארכימדית הראויה בין שני עיקרים אלו בתקופת מגיפה, קשה עוד יותר. ואולם העותרות סבורות כי ההחלטה בעתירה זו קלה בהרבה. וכל כך למה? הואיל וההנחיות שיצאו מלפני משרד הבריאות המגבילות את הזכות החוקתית של אזרחי ישראל לצאת ולהיכנס לישראל ופוגעות פגיעה אנושה בחופש העיסוק של העוסקים בענפי התעופה ותיירות". עוד טוענות החברות בעתירה, "הואיל וההנחיות שיצאו מלפני משרד הבריאות המגבילות את הזכות החוקתית של אזרחי ישראל לצאת ולהיכנס לישראל ופוגעות פגיעה אנושה בחופש העיסוק של העוסקים בענפי התעופה ותיירות החוץ, אינן מועילות כלל לבריאות אזרחי ישראל )ויש הטוענים כי אף מזיקות מעט בהתחשב בכך שכמיליון איש אשר ברגיל נופשים מחוץ לישראל בימי החופש נותרים בישראל ומגבירים את הצפיפות במתקנים הציבוריים בישראל(. מכאן, שכל איזון בין חרויות הפרט, ובין בריאות הציבור, כלל אינו נדרש בענייננו". זאת ועוד נטען, "מודל הסיווג שבנה משרד הבריאות והעומד בבסיס ההגבלות כלל לא ניסה לבצע איזון כלשהו: כך, כל מדינות העולם סווגו כמדינות מסוכנות שיש להיזהר מלהגיע אליהן ("אזהרת מסע") וכמעט כל מדינות העולם הוכרזו על ידי משרד הבריאות כבעלות סיכון גבוה המחייב בידוד של 7 ימים לכל הפחות. הדבר מדבר בעד עצמו: מודל סיווג אשר תוצאתו היא הכרזה על כל העולם כמסוכן – הוא מודל שברור שאינו משרת את תכליתו – סיווג ואבחנה, בין מדינות מסוכנות ובין כאלו שאינן מסוכנות ביחס לרמת הסיכון הקיימת בישראל. מהי אם כן תכליתו של המודל? לצערנו, נראה כי התכלית היחידה שמשרת המודל ה ינה לייצר כסות (דלה, שרירותית ובלתי סבירה באופן קיצוני, כפי שנראה להלן) של עמידה בהנחיית בית משפט נכבד זה לביצוע 'איזון כזה, שאותו יש לבסס על מסד נתונים רלוונטי ועדכני, יאפשר לקיים שגרת חיים לצד הנגיף, תוך ניהול נכון של הסיכונים הכרוכים בכך". עוד נטען בעתירה כי "למיטב בדיקתנו, אף לא אחת מהדמוקרטיות המערביות הבולטות אינה מגבילה או דורשת בידוד של אזרחים המחוסנים או מחלימים השבים לארצם, וזאת למצער ביחס למדינת שממשלת ישראל מחייבת בידוד בעת השיבה מהן". זאת ועוד נטען, "מתווה משרד הבריאות לוקה בחוסר סבירות קיצוני גם משום שהוא לא עורך אבחנה בין אוכלוסיית המחוסנים והמחלימים לבין אוכלוסיית הלא מחוסנים, בכל הקשור למגבלות הכניסה לישראל. אחד משני הפרמטרים שנקבעו בבג"ץ שמש לבחינת סבירות מדיניות הינה האבחנה בין אוכלוסיית המחוסנים והמחלימים ביחס לאוכלוסיית הלא מחוסנים מן הראוי שהמודל יביא בחשבון, בין היתר, את הסיכון המופחת הנשקף לאוכלוסיית המחוסנים והמחלימים וממנה. והנה, בניגוד גמור לקביעות הברורות בבג"ץ שמש, לא רק שמדינת ישראל מתעלמת לחלוטין מהאבחנה בין אוכלוסיית המחוסנים והמחלימים לבין אוכלוסיית הלא מחוסנים ומטילה על שתי קבוצות אלה מגבלות זהות, היא היחידה שעושה זאת מבין 11 דמוקרטיות מערביות בולטות, וביניהן ארה"ב, בריטניה וגרמניה. כל אותן מדינות אינן מטילות כל הגבלה על אזרחיהן השבים ככל והם מחוסנים ומחלימים, וזאת ללא כל קשר לרמת התחלואה במדינה ממנה הם שבים". עוד נטען בעתירה, ״אין כל סיכון עודף בשהות ישראלים באירופה, או בחזרה ממנה – בהתחשב בכך שמספר המאומתים ליום בכל אירופה נמוך מבישראל. תל- אביבי הנוסע לעפולה, או להפך בעל סיכון להפצת קורונה בישראל העולה פי כמה וכמה על תל- אביבי הנוסע לגרמניה בה מספר המאומתים ליום נמוך פי עשר לערך״. העותרים מבקשים כי "בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כמבוקש בעתירה זו ולחייב את המדינה להותיר את המדיניות הקודמת על כנה המחייבת בדיקה 72 שעות לפני הטיסה לישראל, בדיקה עם הנחיתה בישראל, ובידוד עד לקבלת תוצאה שלילית(, ולקבוע כי הניסיון לשנות את המדיניות הנוכחית באופן שרירותי, לא מבוסס ופוגעני לוקה בחוסר סבירות קיצונית". בית המשפט העליון קבע אחר הצהריים, כי המדינה תצטרך להגיש תגובה מקדמית לעתירה שהוגשה הבוקר עד ליום 24.8.21.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}