תיירות בענן: איך עולם ה-Cloud תומך בענף התיירות הדיגיטלית בישראל ובעולם

עולם התיירות עבר מהפכה דיגיטלית ענקית בשני העשורים האחרונים. ההזמנות הפכו לדיגיטליות וכמעט מידיות, המידע זמין מכל מקום, והציפיות של המשתמשים בכל הנוגע לאבטחה, למהירות ולזמינות גבוהות מתמיד.

אך השינוי לא התרחש מעצמו, ולא ממשיך להתרחש באמצעות מומנטום בלבד. מאחורי הקלעים, פועלות תשתיות הענן, המאפשרות לכל זה להתקיים - ומחייבות את ענף התיירות להסתגל למציאות טכנולוגית חדשה.

כדי להבין יותר טוב מהם האתגרים ומהן ההזדמנויות שתחום הענן מציע לענף התיירות בישראל ובעולם, שוחחנו עם דניאל אלום, מנכ"ל חברת Jetserver Cloud – מראשונות תחום אחסון האתרים והענן בישראל.

הראש בעננים

אין ספק שתחום התיירות הדיגיטלית התפתח מאוד בשנים האחרונות – אנחנו חווים את ההתפתחות הזו בכל פעם שאנחנו מחפשים טיסה או בודקים מחירים של מלונות. תוכל להגיד לנו מהו השינוי המשמעותי ביותר לדעתך, דרך העיניים של מישהו שמתמצא ובקיא בתחום?

אלום: "כמו שאני רואה את זה, השינוי המשמעותי, לפחות בעשור וקצת האחרון, הוא במהירות התקשורת, ובאופן שבו מידע זורם. אנשים לא רק מזמינים חופשות אונליין כי הכל נגיש דרך אפליקציה או דרך הדפדפן - הם מצפים לתגובה מיידית, לשירות אישי, ולתוכן מותאם, דווקא בגלל הנגישות. הם מצפים מהמערכת ומהאלגוריתם להכיר אותם, ולחסוך להם זמן של חיפושים והתאמות, בנוסף לפעולה מהירה.”

אך אלום לא מתייחס רק לעסקים המספקים שירותי תיירות. תשתיות הענן שיפרו את תחום שירותי הרשת בכל טווח אפשרי, והציבו לעסקים המתבססים על פעילות רשת יעדים חדשים לעמוד בהם, יחד עם דרכים חדשות להקנות ללקוחותיהם חוויה מהירה ויעילה יותר.

"הטכנולוגיה התפתחה מאוד מבחינת מהירות ונגישות, ואנשים חיים את זה בכל תחום - ותשתיות הענן הן מה שמאפשר את זה. הן נותנות לעסקים את הגמישות להתרחב במהירות, להתמודד עם עומסים צפויים ובלתי צפויים, ולשפר את חוויית המשתמש בלי לבנות מערכות מורכבות בעצמם. נוצר סטנדרט חדש, והלקוחות מצפים שבעלי עסקים וספקי שירותים יעמדו בו."

אנחנו שומעים הרבה על הענן, במיוחד בשנים האחרונות. מהידע שלך בתחום, אילו סוגי שירותים תיירותיים מסתמכים היום על ענן?

אלום: "המגוון רחב מאוד, ולמעשה, רוב שירותי התיירות מסתמכים על שירותי ענן בדרך זו או אחרת. אתרי הזמנות, אפליקציות, שירותי מיפוי והתמצאות, ואפילו מערכות ניהול פנימיות של סוכנויות נסיעות - כולם נשענים על ענן, לגמרי או חלקית. קחו לדוגמה חברות כמו Airbnb או Skyscanner, או כמעט כל חברת תעופה. כולם משתמשים בשירותי ענן כלשהם, אחרת המחירים היו גבוהים הרבה יותר כדי לאזן את ההשקעה בהקמת ותחזוקת תשתיות מחשוב מתאימות.”

ואכן, יחד עם התאמתו מבחינות רבות לעולמם התובעני של שירותי תיירות דיגיטליים, הענן מספק תשתיות לכל סוגי השירותים שאנו מכירים, ולחלק מאלה שאנחנו לא מכירים. זאת ועוד – חלק ניכר מהשימוש בענן מתבסס על צרכים עסקיים של ארגונים מכל הסוגים והגדלים. על פי סטטיסטיקות שונות, מעל ל-95% מכלל העסקים בעולם משתמשים בסוג כלשהו של מחשוב ענן.

"הענן הוא כבר לא נחלתם של תאגידים גדולים בלבד,” אלום אומר. "גם עסקים קטנים ובינוניים עושים בו שימוש - לפעמים בלי להיות מודעים לכך בכלל. תחשוב אפילו ביותר ‘קטן’, על שירותי מחשוב שאתה משתמש בהם גם בעבודה וגם ביומיום, כמו חשבון ה-Gmail שלך או שיחות בזום – כולם פועלים משירות ענן זה או אחר."

כבר ראינו מקרים בהם התיירות נחלשה בצורה משמעותית, כמו בתקופת הקורונה, וההיפך – תקופות בהן הייתה עליה חדה בטיסות ובחופשות משפחתיות. עולם התיירות זז לפי תנודות, טרנדים, עונות, מצבים פוליטיים וכלכליים. איך תשתיות ענן משפיעות על פקטורים כאלה של עומס בתחום התיירות, כמו עונתיות ועומסי תנועה דיגיטליים?

"גם עונתיות וגם עליות חדות הן אתגרים אמיתיים בענף התיירות", אלום אומר, “לא צריך להיות מומחה כדי לדעת את זה, מספיק לעבור בנתב”ג בחופשת פסח. כשיש קמפיין שיווקי או תקופה בה יש ביקוש רב לשירותי תיירות, כמו תקופות של חגים או בקיץ - תנועה לאתר יכולה לגדול פי עשרה או יותר. תשתיות ענן טובות יודעות 'לנשום' ולהתגמש עם הביקוש והתנודות, כלומר, לגדול ו’לתת’ יותר כשהעומס עולה, ואז לחזור לגודל ‘רגיל’ כשצריך, או אפילו להצטמצם. אפשר לומר שהענן הוא תשתית מאוד אלסטית בהיבטים האלה. זה קורה אוטומטית, וזה חיוני כדי לשמור על זמינות ועל חוויית משתמש מצד אחד, אבל גם למנוע בזבוז ו”אוברקיל” כשלא צריך מצד שני."

תיירות משמעותה להגיע לכל מקום בעולם למטרות שונות. במקרה או שלא, הענן ושירותיו זמינים מכל מקום. תיאורתית, אם אני משווק חבילות נופש בצרפת, אני יכול להשתמש בשירות ענן שזמין בצרפת. אבל האם יש יתרון גיאוגרפי לאחסון אתרים בישראל כשמדובר בתיירות?

אלום: "כשמדובר בתיירות נכנסת ומקומית, או בלקוחות ישראלים - בהחלט. תשתית מקומית יכולה לשפר את זמני הטעינה ותעבורת הנתונים, וזה קריטי עבור חוויית המשתמש של גולשים ממיקומים קרובים, בעיקר בתוך ישראל עצמה. יש גם שיקולים של רגולציה, פרטיות מידע, ושירות לקוחות - שיכולים להיות פשוטים יותר כשחלק מהמערכת נמצא בארץ, כי הספקים מתמצאים יותר באיך העולם הזה עובד בישראל. תוסיף לזה את העובדה שהכל מתנהל בשפה העברית, ככה שלא צריך להסתבך עם מושגים טכניים שלא כולם מבינים או זוכרים, בלי קשר לרמת האנגלית." דניאל מסייג קצת: “עם זאת, אם נמשיך עם הדוגמה שלך, אם השירות שלך צריך להיות זמין ללקוחות גם כשהם בצרפת, נהנים מחבילת הנופש ששיווקת, כדאי גם להחזיק שרת בצרפת, או במקום קרוב מספיק.”

ארזתם לבד?

נושא שלא מייחסים לו מספיק רצינות הוא אבטחת המידע.

עסקים רבים מעבדים ומשתמשים במידע הפרטי של לקוחותיהם (רובם מסיבות לגיטימיות, חלקם קצת פחות), אך המודעות לאבטחת מידע, סייבר ופרטיות איננה גבוהה דיה בישראל. בעולם התיירות, בפרט התיירות הדיגיטלית - בה מידע פרטי עובר דרך הרשת ומאוחסן על שרתים וכוננים - יש צורך באמצעי הגנה צפופים ומגוונים, שלא כל שירותי האחסון מספקים – בין אם בשל אופן פעולתם, ובין אם כי אין לכך דרישה על ידי העסק או על ידי הנהלים איתם הוא עובד (או המחסור בנהלים). חדירה לשרת המארח שירות תיירות כלשהו יכולה להביא לעוגמת נפש רבה לא רק ללקוחות, אלא גם לעסק עצמו.

אלום מרגיע: "אבטחת מידע הפכה למרכיב קריטי ובלתי נפרד מהחוויה ומהשירות. ענף התיירות מטפל במידע רגיש כמו פרטי תשלום, מסמכים מזהים, העדפות אישיות, אפילו המיקום של הלקוחות. הציפייה, המוצדקת לגמרי, היא שהמידע הזה יהיה מוגן לחלוטין. מערכות בענן נותנות את האפשרות להפעיל הגנות מתקדמות, בלי שעסק יצטרך להחזיק צוות אבטחה שלם או לרכוש מערכות הגנה מתקדמות. זה חשוב גם לחברות גדולות וגם לעסקים קטנים בתחילת הדרך, ולכל אחד שחלק מהעסק שלו כולל מידע רגיש ופרטי." הוא מוסיף: “זה גם עוזר לעסק לנהל אינטראקציה עם גורמים מחו"ל, כמו באירופה. ישנם נהלים שמכתיבים כי בכל תחום הרשת, ארגונים ינהלו אינטראקציה רק עם עסקים שעומדים בתקנים מסוימים, כמו ISO 27001. שימוש בתשתיות ענן, שמרביתן עומדות בתקנים אלה, עוזר לעסק להרחיב את פעילותו באופן גלובלי – והרי זה חלק מהעניין בעולם התיירות, לא?”

עננים באופק

יש לך רעיונות לגבי הכיוון שאליו התיירות הדיגיטלית הולכת בשנים הקרובות?

אלום: "אני צופה שנראה עוד יותר אינטגרציה בין טכנולוגיה לחוויית המשתמש – למשל, בינה מלאכותית שתציע חבילות והמלצות בהתאמה אישית, או שירות עצמי מלא, ואפילו חוויות דיגיטליות במציאות מדומה או רבודה. אני לא מדבר רק על "לבקר" במקומות מהבית עם משקפי VR, אלא גם לחוות וויזואלית מקומות אירוח לפני שמגיעים אליהם, או להרגיש איך זה להיות באטרקציה לפני שמזמינים אותה – קצת כמו להיות בתוך התמונה. אם יש סימולטורים מתקדמים שבהם המשתמשים ממש מטיסים מטוס נוסעים, וחוויות קולנועיות ב-4D, למה לא הדמיות תיירותיות?”

קצת מדע בדיוני, לא?

"תראה, ברור שמאחורי כל זה יש צורך בתשתיות גמישות, מאובטחות וגלובליות, וכמובן, יכולת ביצועים בלתי מבוטלת – אבל זה בדיוק מה שהענן מאפשר, גם למי שהוא אינו מעצמה טכנולוגית כמו מייקרוסופט או גוגל. מי שיודע לזהות הזדמנות ולהשתמש בכלים שלרשותו, מצליח. וזה מה שיפה בענן, הוא כלי שעומד לרשות כולם, בעלות יחסית נמוכה (לפחות, יחסית להקמת תשתיות באופן פיזי ועצמאי, או אחזקה ותחזוקה שלהן). אני גם לא חושב שמדובר בעתיד הרחוק - הדברים האלו כבר קורים, וזה ימשיך לתפוס תאוצה ככל שהטכנולוגיה תתקדם. הענן הרי נגיש כבר לכולם, כך שגם סטארטאפים קטנים ואנשים פרטיים עם רעיונות תובעניים כאלה יכולים להשתמש בו כדי לממש אותם."

לסיכום: עולם התיירות, שנסמך באופן הולך וגדל על פתרונות דיגיטליים, זקוק ליציבות, אבטחה וגמישות תפעולית - שלושת התחומים שבהם הענן הפך לשחקן מפתח, ובהם הוא מצטיין. לא מדובר עוד ב"פינוק טכנולוגי" או בתשתיות שמיועדות ל”שחקנים גדולים”, אלא בצורך בסיסי של כל עסק שרוצה להישאר רלוונטי, לבלוט בתחרות, ולספק חוויית משתמש ברמה גבוהה תוך שמירה על איכות שירות ואבטחת נתונים מקסימלית.

בין אם מדובר בחברות גלובליות או ביוזמות מקומיות, הבחירה הנכונה בתשתית אחסון אתרים ושירותי ענן יכולה לעשות את ההבדל - כמו זו שמציעות חברות מתמחות בתחום, בהן גם Jetserver Cloud, שפועלות כדי להתאים את הפתרונות לצרכים המשתנים של שוק התיירות הדיגיטלי.