עושים כבוד: מנכ"לית איירתור פורשת לאחר 50 שנה

"בסך הכול, אני יוצאת לפנסיה. אחרי חמישים שנות עבודה מאומצת, הגיע הזמן לנוח מעט, אך יש לי עוד תכניות רבות", אומרת זיוה לוריא, כשאני מתיישב מולה לראיון מסכם לכבוד קבלת פרס 'מפעל חיים', ולמען האמת, אינני יכול שלא להשתאות נוכח תאוות החיים והמרץ הבלתי נלאה של האישה המשלימה בקרוב שבעה עשורי חיים. ב-3.3.1975 התחילה זיוה לעבוד באל על. היא זוכרת את התאריך המדויק, "ומברכת על כך כל יום", היא שמחה להדגיש ומפרטת בדקדקנות את השלבים השונים בהתפתחות הקריירה המקצועית שלה. התחילה בכוח אדם כפקידה בארגון ושיטות, לאחר מכן עוזרת סמנכ"ל כוח אדם, ובשנת 1982, בשביתה הגדולה, עברה לסניף ישראל, ושם מילאה מגוון תפקידים: מקדמת מכירות, אחראית על הסיטונאים ופרויקטים מיוחדים. ב-92 החלה לנהל את מוקד ההזמנות של אל על, וב-97 התמנתה לסגנית מנהלת סניף ישראל ומנהלת מכירות, שני תפקידים שביצעה במקביל, ובאוקטובר 2002 התמנתה למנכ"לית איירתור, תפקיד שהיא ממלאת כבר 16 שנה בהצלחה רבה. נשואה + בן ונכד חדש, מתגוררת בתל אביב, בעלת תואר שני במינהל עסקים ותואר שני במינהל ציבורי, חובבת למידה מטבעה, שהשלימה גם מגוון קורסים והשתלמויות בענף ומחוצה לו, וביניהם: פקידים מורשים ומומחים, ניהול עסקי בכיר באוניברסיטת תל אביב ועוד. "כל אדם בחייו כותב את ספר חייו. אל על ואיירתור במקום נכבד בספר החיים שלי", היא מציינת, כשאני שואל אותה, במה עסקה לפני שהגיעה לאל על. "נולדתי בתל אביב, למדתי בתיכון, שירתי בצה"ל, המשכתי ללימודים באוניברסיטת ירושלים ובמקביל עבדתי במשרד ראש הממשלה. לאחר מכן נסעתי ללונדון ושם המשכתי לעבוד במשרד ראש הממשלה". מה עשית במשרד ראש הממשלה? אני סקרן "אמנם עברו הרבה מאוד שנים, אך יש דברים שהשתיקה יפה להם". ואיך הגעת לאל על? "חזרתי מלונדון אחרי עומס נפשי כבד, 'חנוקה' מחוסר יכולת להתנהל בחופשיות במשך תקופה ארוכה בגלל העבודה, והחלטתי להתחיל דרך חדשה. אני מברכת כל יום על ההזדמנות שניתנה לי לעבוד באל על, במגוון תפקידים מעניינים. לאחר שנים ארוכות של עשייה, בה השקעתי את מיטב מאמציי, אני חשה גאווה וסיפוק. ומהיום שהגעתי לאיירתור, נשאבתי לעשייה, באחריות מלאה, כמי שעומדת בראשה". איירתור, שאת מנהלת כבר 16 שנה, היא יצור מוזר ויוצא דופן בענף. עפ"י הגדרה זו חברה משותפת של אל על והתאחדות סוכני הנסיעות, קרני היו"ר ואת המנכ"לית. איך זה בנוי בעצם? "איירתור הוקמה בשנות ה-60, כשכל חברות התעופה היו שותפות בה. ב-73 נחתם הסכם עם אל על, המבוסס על שיתוף פעולה עם הסוכנים. סוכני הנסיעות רכשו מניות באיירתור, שהייתה פלטפורמה שיווקית – ביצועית לכלל הסוכנים. עד שנת 2008 כירטסה איירתור לכל הסוכנים, כ-600,000 כרטיסים בשנה. בשנת 2008, כשאל על עברה ממערכת 'כרמל' ל-GDS, העברנו את ליבת העסקים שלנו למוצרים נלווים לטיסה, כמו: בתי מלון, חבילות, העברות וכו', כשבאמצע הדרך קנינו את המותג 'סאן דור הולידייס', והפכנו לספק של כל מוצרי הלוואי לטיסות אל על וסאן דור". זיוה לוריא. צילום: רונן מחלב יחד עם זאת, היו לכם מדי פעם חיכוכים וחילוקי דעות עם אל על. על מה ולמה? "יש לנו נאמנות של 100% לאל על, ואל על מצידה תומכת בנו. מדי פעם נשאלו שאלות מצד אל על: מה יוצא לנו מזה ומה הכדאיות של העניין? עד היום הבינו באל על שהצלחת איירתור משתלמת לשני הצדדים". אתם מספקים שירותים נלווים לטיסות אל על וסאן דור. עם התרחבות הפעילות שלכם לא הייתה לכם כוונה לפתח סיטונאות עצמאית בלי קשר לאל על? "התחלנו בשנים האחרונות כל מיני פעילויות, כמו: טיולים מאורגנים, העברות, שירותים לנוסע העסקי ועוד. כל הפעילויות עבור אל על, אך תמיד על הפרק כוונה לפעול כסיטונאית עצמאית. חיברתי את איירתור גם למערכת BSP, ואנחנו מסוגלים לתת ללקוחות את השירות המלא. יחד עם זאת, כל עוד אל על תומכת בנו, הנאמנות שלנו היא מלאה". במה השתנתה איירתור מאז שהתחלת לנהל אותה? "אירתור היא חבורה של אנשי מקצוע ותיקים, מסורים ואכפתיים, שכל הזמן מנסים לחשוב מחוץ לקופסה ולשלב בפעילות שלנו מוצרים חדשים. מלבד הטיולים המאורגנים וההעברות, ששילבנו לאחרונה במערך המוצרים שלנו, פיתחנו טכנולוגיות חדשניות, התחברנו לספקים רבים של סידורי קרקע ברחבי העולם, התחלנו למכור ישירות לציבור באמצעות האתר שלנו, כל העובדים שלנו למדו להעניק שירות בכל מערכות ה-GDS, וכמובן, אנחנו שוקדים על שיתוף הפעולה עם הסוכנים ומטפחים את קשרי העבודה איתם בהגינות ואמון מלאים. מהרגע שהתחלתי לעבוד באיירתור, היא הייתה בראש מעייני, וככל שעבר הזמן, התחדדה אצלי התובנה וההכרה בדבר חשיבותה לאל על ולסוכנים. אהבתי כל רגע ונהניתי מהמקצועיות בסביבת עובדים, שעשייה לנגד עיניהם, ואני מסיימת מתוך הכרה ואמונה אמיתית בהצלחתה". את עוזבת את איירתור. איך את רואה את ההמשכיות של החברה? האם יש לה עתיד במתכונת הנוכחית? "הייתי שמחה שתהיה המשכיות ואהיה שמחה עוד יותר לראות את איירתור משגשגת. איירתור היא נכס לאל על. חברה קטנה וגמישה עם עובדים מקצוענים. איירתור צריכה להתחבר לאל על כמו יוניטל לישראייר. כלומר, להפוך אותה לחברת הבית לכל המוצרים, שהיא לא יודעת לייצר, לכל המוצרים הנלווים לטיסות. אני עושה הכול למען המשכיות וחיזוק המגמה הזו". כמי שמכירה את הענף מכל הצדדים – סוכנים, סיטונאים וחברות התעופה – אילו שינויים מהותיים את רואה בענף בשנים האחרונות? "השוק משתנה במהירות הבזק. השוק מתמרכז למספר סוכנים גדולים מחד והלואו קוסט מאידך. יחד עם זאת, למרות שבכל העולם הספידו את הסוכנים, הם עדיין חיים ונושמים. אישית אני מאמינה בעתידם של הסוכנים המקצועיים". מה דעתך על התחרות האגרסיבית בין הסיטונאיות השונות הפועלות בשוק? "התחרות האמיתית היא לא בין החברות השונות. התחרות האמיתית היא מול האינטרנט. כל הענף נמצא במלחמה, מלחמת הישרדות. האינטרנט וחברות הענק המשווקות אונליין שינו מאד את כל ענף התיירות, באמצעות טכנולוגיה ושיווק אגרסיבי, ועסקי התיירות המסורתיים צריכים לשנות אסטרטגיה ולהתמודד על קיומם והישרדותם". גם ללא המאבק עם ענקיות האונליין, מתח הרווחים בענף התיירות הוא נמוך למדי. אז למה כדאי למכור מוצרי תיירות? "ובכל זאת, עדיין מרוויחים. צריך לדעת להתייעל, גם במערכות טכנולוגיות, גם בכוח אדם, ולא למכור בכל מחיר. בתחום העיסוק שלנו, סידורי הקרקע, הרווחיות הולכת ויורדת, וחייבים להתייעל, לעשות חישובים נכונים ולמצוא מוצרים חדשים ומשתלמים. אנחנו חיים היום בשוק של קונים, ולא של מוכרים, וגורמים רבים שאינם בשליטתנו משפיעים על הרווחיות". איזה מסר תרצי להעביר רגע לפני הפרישה? "קודם כל, אני רוצה לומר תודה ליו"ר קובי קרני, שליווה אותי לאורך כל הדרך. הוא עזר לי מאד והתייעצתי אתו רבות, וגם אם היו בינינו חילוקי דעות, זה היה תמיד בכבוד הדדי. קובי עושה עבודה ציבורית יוצאת דופן והוא ראוי להערכה רבה. תודה מיוחדת כמובן, לכל העובדים, שבלעדיהם לא הייתי מצליחה, ולסוכני הנסיעות, שבכל השנים עבדתי איתם בכבוד, בשיתוף פעולה והדדיות". יש לך תכניות מיוחדות לפנסיה? "כפי שאמרתי, קודם כל, קצת לנוח אחרי חמישים שנות עבודה, אבל יש לי עוד תכניות. יש לי הצעות עבודה שונות, שאשקול בבוא היום, אבל התכנית העיקרית שלי היא לעסוק בפעילות התנדבותית, לעזור לארגונים ולאנשים נזקקים. וחוץ מזה, אני שוחרת תרבות, קריאה, מוסיקה ומחול. אקדיש יותר זמן למשפחה, שבמשך שנים העבודה גזלה זמן רב ממני והייתי פחות נוכחת".