מתכננים טיסת התאווררות? כך תתמודדו עם פחד טיסה בזמן מלחמה
ככה זה אצלנו, אחת ל.. האזור מתלקח ואנחנו בעוד לחימה במהלכה מנסים לשמור גם על שגרת טיסות עבודה והתאווררות. אלא שהלחימה הפעם היא בעוצמות אחרות המתבטאות בפחד טיסה גדול יותר. אלון פרג, קברניט אל על לשעבר, מרגיע: "אל תפחדו מהפחד, להיפך"
קברניט אלון פרג. צילום: יחצ נתחיל מהסוף, בכל סבבי הלחימה שעברנו בשנים האחרונות, לא נפגע אף מטוס נוסעים ואף נוסע במדינת ישראל בגלל מתקפת טילים. זאת עובדה. עם זאת, כמובן שטיסה בזמן מתקפת רקטות איננה בטוחה כמו טיסה ברגיעה. מנגד, חשוב להכיר את האמצעים הננקטים על מנת להקטין את הסיכון הזה למינימלי. איך? ודאי שמתם לב שמטוסים הממריאים בימים אלה מנמל התעופה בן גוריון, לא טסים בנתיב הרגיל. במקום להמריא לכיוון מערב וישירות לים, המטוסים ממריאים מזרחה, הרחק מהאזור המאוכלס בצפיפות ומשם צפונה ובגובה גבוה יחסית חוצים את קו החוף בין חדרה לחיפה. הדרך חזרה, לנחיתה בארץ, שוב עוברת בנתיב דומה המרחיקה את נתיב הטיסה מאזורים מאוימים.
זאת ועוד, מטוסים הנוחתים בישראל בתקופה כזו מצטיידים בכמות דלק נוספת המאפשרת המתנה באוויר במידה ובזמן הנחיתה מתרחשת מתקפת טילים. במקרים בהם המתקפה אורכת זמן רב, המטוסים יכולים לשנות את יעד הנחיתה לשדות אחרים כמו רמון הסמוך לאילת או לרנקה שבקפריסין.
טיסת ארקיע שנחתה באחרונה בנתב"ג בעיצומה של מתקפת טילים ועוררה חרדה גדולה, מדגימה היטב את המוסבר כאן. המטוס היה בתהליך נחיתה מצפון כשהחלה המתקפה. במגדל הפיקוח בנתב"ג יש כל העת תמונה עדכנית ובמקרה של הטיסה האמורה, המגדל לא יזם את הפסקת הנחיתה מאחר ונתיב הנחיתה של המטוס היה מרוחק קילומטרים רבים מאזור התקיפה. גם בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות והפך ויראלי, רואים את המטוס קרוב מאוד ואת היירוטים הרחק מאחור. יש לזכור, שלצוות הטייסים הייתה גם את האפשרות להפסיק את הנחיתה, אך לאור כל הנתונים והדיווח ממגדל הפיקוח הם בחרו לנחות כמתוכנן ולהמתין על הקרקע עד לסיום התקיפה.
צילום: Shutterstockמה קורה לפחד טיסה שלנו בתקופה שכזו?
האם המצב הכללי ובמיוחד לאור הטראומה של השבעה באוקטובר, מגביר את פחד הטיסה או להיפך? כדי להעמיק בנושא שוחחתי עם היועץ של סיפליפליי, פרופ' לפסיכולוגיה, ערן חיות, המתמחה בטיפול בחרדות.
פרופ' חיות מזכיר שהפחד הוא מנגנון טבעי ובריא שנועד להזהיר אותנו ממצב מסוכן, בעוד שהחרדה היא פחד מפחד או פחד מאיום שסבירותו נמוכה. כך, לדוגמה אם בעוד תקופה ארוכה, אחרי שוך הקרבות יהיו מי שתחושת הפחד שלהם מאיומים כאלו תתמיד, יתכן והיה מדובר בחרדה. לגבי פחד הטיסה, מדגיש פרופ' חיות, הרי שהקשר בין מצב מסוכן לפחד הוא ברור. אז מי שפוחדים מטיסה נוטים לראות את הקשר הזה בכיוון ההפוך – אם אני פוחד כל כך, הרי זה מסוכן.
לכן, בתקופה בה אנחנו מרגישים תחת איום עלולה לגרום להפחתת העמידות שלנו נגד פחדים אחרים, כגון פחד טיסה. אולם פרופ' חיות מרגיע אותנו ומדגיש שברוב המקרים עם הירידה בעוצמת המצב הביטחוני, גם רמת החרדה שלנו יורדת ומגיעה פחות או יותר לערכים הנורמליים.
בסקר שערכנו בין משתתפי התכנית "לטוס ללא פחד", ראינו ששני שלישים לא דיווחו על עלייה בפחד הטיסה עקב המצב. ההסבר שמספק פרופ' חיות לכך הוא שאלו המצוידים בידע מוצק ומרגיע, יכולים להיאחז בו גם בתקופה שכזו.
פרופ' חיות מדגיש גם את הצורך בוויסות הצריכה של מדיה שקשורה לחרדה בכלל ולאו דווקא לחרדת טיסה. "הדבר שמאפיין חרדתיים הוא הרצון העז להירגע. כולנו רוצים רוגע, אבל לא כולם מוכנים להירגע בגלל שהפחד מהלך עליהם אימים. אנחנו רואים אנשים שדבוקים למסך ולרשתות החברתיות כדי לדעת מה קורה. זה תהליך אובססיבי כמעט של רצון למצוא איזו הרגעה. אם אתם צורכים אינפורמציה מתוך לחץ ותחושת דחף גדולה, אני קורא לכם להפסיק. כשתפסיקו אני מניח שברגעים הראשונים תגלו עלייה בחרדה. עם זאת, אם תתמידו ולא תיכנעו לדחף, אני מבטיח לכם הקלה. כרגע, התחושה שהחדשות נותנות הרגעה ושליטה אבל היא מדומה ולמרות שהיא מסייעת באופן מידי ברגעי הלחץ לרוב היא מעמיקה את הלחץ באופן כללי. ההקלה המיידית הזו משקרת ומשכרת ולכן קשה להפסיקה וקשה לזהות שהיא אחד הגורמים ללחץ. אז לכל מי שמזהה את עצמו כאן, אני קורא לקבוע דיאטה משמעותית בצריכת התקשורת", מסכם פרופ' חיות.
כך גם פחד הטיסה. אם דווקא בתקופה הזו אתם מרגישים צורך לחפש פרסומים מפחידים בנושא טיסה, אתם טועים. תחושת השליטה המדומה, שכרוכה בצריכת תוכן כזה גורמת רק לעליה ברמת החרדה.
צילום: Shutterstock
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}