כל העיר שלה: דיווח מהמופע של אדל במינכן

"בחיים שלי לא ראיתי אמן שמכבד ככה את הקהל שלו".

את הדברים האלה אמרה לי ענת, שהגיעה בדרך לא דרך (טיסות מבוטלות, קונקשנים ומה לא) להופעה של אדל במינכן, עוד לפני שהכוכבת הבריטית עלתה על הבמה ושרה אפילו שיר אחד.

העיר של אדל (צילום: עמית קוטלר)

ואני חייב להצטרף לדברים האלה. כבר כשמגיעים ל"אצטדיון אדל" מתגלה התמונה המלאה, והיא חתיכת תמונה ענקית. לא מדובר רק באצטדיון עם קיבולת של 80 אלף איש בקהל, שנבנה יש מאין, אלא בלא פחות ולא יותר עיר שלמה שנבנתה לצורך הופעותיה של הזמרת בת ה-36, מהמצליחות בעולם, למשך חודש ימים בלבד ועשר הופעות בלבד שהיא מקיימת במתחם ה-MESSE של מינכן. אם תרצו, גני התערוכה, רק בגודל של 400 אלף מטרים רבועים.

יש כאן הכל (צילום: עמית קוטלר)

בעיר של אדל יש הכל. מ"רחובות" שלמים של מסעדות וברים, דרך חנויות מרצ'נדייז (עם תורים אינסופיים), פארק שעשועים ענק ובמות עם הופעות-משנה שאינן הבמה של אדל, עליהן מתקיימות מסיבות קריוקי, מסיבות של די ג'ייז מובילים, מופעי קוסמות ובעיקר מופע מחווה ל"ספייס גירלס" עם חקייניות מעולות של הבנות המקוריות. וכן, כאמור, כל זה כאמור לפני שבכלל נכנסנו להופעה.

מפת העיר של אדל (צילום: עמית קוטלר)

לפני שנגיע למופע עצמו ראוי לציין במילה גם את הסדר המופתי. המתחם בו הוקמה "העיר של אדל" נמצא כ-20 דקות נסיעה ברכבת התחתית של מינכן ממרכז העיר.

כבר בתחנות שבמרכז העיר נשמע קולה של אדל בהקלטה בכריזה כשהיא מזמינה את הקהל להגיע למופע, ומספרת איזו רכבת עליהם לקחת ובאיזו תחנה לרדת. עבודת שיווק פשוט גאונית.

20 דקות ואתם שם

ההגעה פשוטה מאוד, תדירות הרכבות התחתיות של מינכן מצוינת, התפעול שלהן טוב הרבה יותר מהרכבות הרגילות (S BAHN) ואם תשאלו את המקומיים, הם יגידו לכם שהם גם מרוצים מאוד מהרכבות החדשות שפועלות בקו.

הגעה ופינוי מהיר של 80 אלף איש בקהל (צילום: עמית קוטלר)

אנחנו בחרנו להגיע כשלוש שעות לפני המופע, כדי ליהנות מכל מה שיש לעיר של אדל להציע, ולכן לא היה כלל עומס ברכבות.

צילום: עמית קוטלר

עם זאת, בחזור כאשר 80 אלף איש יוצאים מהמופע ומרביתם בוחרים לעשות את דרכם אל העיר בחזרה ברכבת, הדבר מעט שונה. ובכל זאת, במה שנראה כמו בשיטת "מלא וסע", לא היינו צריכים לחכות יותר מרכבת אחת עד שהתחלנו את דרכנו בחזרה לעיר. יעילות מושלמת. אגב, מי שקיווה לבנות על הסעות מאורגנות בחזרה לעיר, אוטובוסים, מוניות או Uber, דיווח על קושי רב בחזרה.

לאחר שלוש שעות של הרפתקאות שונות ומשעשעות (כן, לרבות המופע של ה"ספייס גירלס") הגיע הזמן להיכנס למתחם האצטדיון של אדל, שם המתינה למגיעים הפתעה על גבי המסכים.

צילום: עמית קוטלר

קוד QR מיוחד שניתן לסרוק הוביל למיני-אתר בו ניתן היה להעלות תמונות בזמן אמת מהקהל לפני ההופעה ולכתוב הקדשות בין המעריצים לבין עצמם או בין המעריצים לבין אדל. המוצלחות שבהקדשות שודרו על המסכים, שאגב הם הגדולים ביותר שאי פעם הוקמו בהופעה מוזיקלית. 220 מטרים רוחבם, כ-30 מטרים גובהם, האיכות מטורפת והאפקט המרשים בהתאם.

צילום: עמית קוטלר

אחרי ההקדמה האינסופית הזו כנראה שהגיע הזמן לדבר על המופע עצמו. אדל נותנת את כל כולה וכל קולה במשך שעתיים לקהל עם הלהיטים הגדולים מתחילת הקריירה ועד היום, כולל "Skyfall" מפסקול ג'יימס בונד, דרך "Easy On Me" וגם "Love in The Dark", "Set fire to the rain" ואיך אפשר בלי "Someone Like You" ו"Rolling in the Deep" שחותמים את המופע.

צילום: עמית קוטלר

גם מי שפחות מעריצים את הקריירה המוזיקלית של אדל (ואני מודה שאני דווקא כן מאוד עוקב אחריה לאורך השנים) נהנו במיוחד ותעיד על זה השירה ההמונית שבקעה מהקהל.

צילום: עמית קוטלר

לכל אורכו, אדל משתעשעת עם הקהל, מספרת אודות חייה הפרטיים כמו שהיא נוהגת לעשות בראיונות באופן מצחיק במיוחד, משתפת בחוויות מאחורי הקלעים וגם בכמה נקודות מרגשות מחייה.

הגשם שטף את הבמה יומיים לפני המופע שלנו (צילום: עמית קוטלר)

סיפור מעניין במיוחד היה כאשר היא שיתפה את הקהל בהופעה שאנחנו היינו בה (מספר 6 מתוך 10) בכך שבהופעה שקדמה לזו באותו שבוע, נפתחו ארובות השמיים וגשם עז שטף את הקהל ואותה, מה שכמובן לא מנע את המשך המופע. לדבריה, היא לקחה קשה מאוד את האירוע והרגישה רע מאוד שהקהל הרב שבה לראות נאלץ להתמודד עם הגשמים. עד כדי כך שהתקשתה לחזור אל הבמה ושמחה מאוד שבמופע שאנחנו נכחנו בו לא ירדה טיפה אחת מהשמיים.

יש עוד כרטיסים, זהירות מספסרים (צילום: עמית קוטלר)

המסכים, כפי שכבר אמרנו, הם חלק בלתי נפרד מהמופע, ומציגים מופע ויזואלי מרהיב שכולל אלמנטים גרפיים, תמונות מעברה של אדל, מצלמות באיכות מטורפת שמשדרות בשידור חי את הנעשה על הבמה לקהל המרוחק יותר (והיציעים האחרונים מאוד רחוקים).

מסכי הענק (צילום: עמית קוטלר)

לצד האלמנטים הללו, גם אפקטים רבים נוספים מלווים את המופע – אש, עשן ודפי קונפטי שהם למעשה תמונות קטנות מודפסות מחייה של אדל. כלומר חוויה רב-חושית שבאמת קשה לציין עוד אחת שכמותה שנראתה אי פעם על במות אירופה.

אם עשינו לכם חשק, אדל מופיעה עד סוף החודש במינכן ותאריכי ההופעות שנותרו הם הערב, 24 באוגוסט, וגם בשישי ובשבת בשבוע הבא, 30 ו-31 באוגוסט, אז יתקיימו שני המופעים האחרונים שלאחריהם כוכבת העל כבר הודיעה שתיקח פסק זמן ארוך ממוזיקה – אך אולי תשוב ותעלה את המופע אדיר הממדים הזה גם בערים נוספות בעולם.

מבחינת מחירי הכרטיסים, אלה מתחילים במאות בודדות של אירו אבל בגלל הביקוש הרב המחירים מזנקים. מומלץ לא לקנות מספסרים ואם אתם בכלל מוכנים להשקיע אז לכו על כרטיסים לאזורים הקדמיים (FOS LINKS/RECHT) שמחירם כ-500 אירו.

אפקט אדל: השפעת ההופעות על מינכן

ועוד מילה לסיום: מינכן בוערת, במובן החיובי של המילה. השבועות האחרונים בהם אדל מופיעה בעיר שבתוך העיר, לצד ההופעות של קולדלפיי בשבוע שעבר באצטדיון המפורסם של מינכן, מביאות מיליוני תיירים לעיר שנהנית מקיץ מוצלח במיוחד. העסקים הרבים – החנויות, המסעדות, הברים והמועדונים נהנים מהקהל העצום שהגיע להופעות.

בחלק מהמועדונים אפילו נערכות מחוות לכוכבת בדמות הופעות דראג ואחרות.

עיריית מינכן. עומס מטורף בכל העיר (צילום: עמית קוטלר)

מצד שני העיר עמוסה בקנה מידה אולי חסר תקדים, מה שעלול קצת להעכיר את החוויה כי באמת שאי אפשר למצוא מקומות במסעדות והתורים בכל חנות אדירים.

ובכל זאת, בעין ישראלית בת זמננו, עם כל ההנאה בעיר האירופית, קצת צורב בלב לחשוב עם מה מתמודדת ישראל הקטנה בימינו וכיצד העולם – שזכותו לעשות זאת – כמנהגו נוהג.