חב׳ התעופה שאירופה אוהבת לשנוא חוגגת יומולדת 40 - וזה הזמן להיזכר בהחלטות הכי פרובוקטיביות

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

אם נשים לרגע אחד בצד את קבוצת לופטהנזה ואייר פראנס-KLM, אולי קצת משונה לחשוב שריינאייר כחברה בודדת, ואם נבודד גם את האחרות שחברות בקבוצות, גדולה יותר ממרביתן.

ההיסטוריה של ריינאייר החלה כבר ב-1984, עם מטוס אחד בלבד אי שם באירלנד, שטס בין ווטרפורד ללונדון, ועם תחילת פעילות רשמית ביולי 1985.

במהלך שנות ה-90, תחת הנהגתו של המנכ"ל הנוכחי והפרובוקטיבי מייקל או'לירי (שכהונתו הוארכה עד 2028), אימצה ריינאייר את מודל הלואו-קוסט.

המודל הגיע במקור מחברת סאות' ווסט בארצות הברית, והיה עד אז זר לאירופים. ומה שבתחילה היה נדמה שלא יעבוד ביבשת המנומסת, היה לכוח עוצמתי ובלתי מתפשר, כי בסופו של דבר, כשזה מגיע לכיס שלנו, שום דבר אחר כנראה לא חשוב.

מייקל או'לירי. צילום: Shutterstock

הכל בכסף

מחירי הטיסות נחתכו למינימום, אך כמעט כל שירות נוסף - ממזוודה ועד בחירת מושב, ממזון ועד לקדימות בתור העלייה למטוס - הכל בתשלום נוסף.

פרט לכך אימצו בחברה מודל תפעולי רזה - ממדרגות היוצאות מהמטוס עצמו ללא צורך במדרגות של נמל התעופה (וכמובן הימנעות משימוש בשרוולים), התמקדות בנמלי תעופה משניים וזולים יותר ועוד. עם השנים, אתם ודאי זוכרים, היו מחירים שהגיעו עד לפחות מעשרה אירו, מה שהסב לחברה הצלחה מסחררת עם מיליוני נוסעים מדי שנה.

צילום: עמית קוטלר

אגב, יש שיאמרו שבאופן משעשע ויש שיאמרו ברצינות, בחברה שקלו בעבר מודל של "טיסות עמידה" ואף תשלום עבור שימוש בשירותים במטוס - שני רעיונות שנפסלו על הסף וזכו לביקורת קשה בגופים הרלוונטיים באיחוד האירופי.

פחות יקר, יותר רחוק

כיום החברה מפעילה יותר מ-500 מטוסים, כולם מדגם אחד, טסה ליותר מ-200 יעדים ביותר מ-40 מדינות, ומטיסה למעלה מ-160 מיליון נוסעים בשנה.

צילום: Ryanair

מטה החברה עדיין ממוקם בדבלין, שם נוסדה, אך עם השנים התרחבה לעשרות בסיסים ברחבי אירופה, כולל כאמור - בנמלי תעופה משניים ולא מרכזיים - מה שמוזיל עלויות אך לעיתים דורש מהנוסעים נסיעות ארוכות מנמל התעופה אל היעד אליו ביקשו להגיע.

הדוגמה הטרייה ביותר היא מודלין, נמל התעופה המשני של ורשה, המרוחק כ-40 קילומטרים מבירת פולין, וממש היום הודיעו בריינאייר על הרחבת הפעילות ועל הכוונה לשלש את מספר הנוסעים שיגיעו לנמל זה בשנים הקרובות.

צוות נמל התעופה מודלין בפולין. צילום: Ryanair

לצד ההצלחה הגדולה, ריינאייר סופגת ביקורת ללא הפסקה על השירות המינימלי שלה, על החיובים הנוספים הרבים, והקשיחות במשקל המזוודות - כאשר בשנים האחרונות בעיקר בעידן הרשתות החברתיות, החברה נוהגת לאמץ את הבדיחות ואת הביקורת ולעשות בה שימוש "הפוך על הפוך", כאשר נדמה שהמוטו המרכזי הוא "מה כבר ציפיתם לקבל בתמורה ל-10 אירו ששילמתם על הטיסה".

ריינאייר נגד העולם

המדיניות הפרובוקטיבית והבועטת של ריינאייר באה גם לידי ביטוי בעניינים רציניים יותר, כמו לדוגמת האיחורים הרבים בשל בעיות התעסוקה בפיקוח האווירי ברחבי היבשת.

בתגובה למספר מדינות שבהן חלו עיכובים משמעותיים בשנה האחרונה, ריינאייר פרסמה "רשימת שיימינג" בשם "ליגת העיכובים של נמלי התעופה" בהם נרשמו העיכובים המשמעותיים ביותר, לצד פרטים של שרי התחבורה מכל מדינה ואפילו קריאה להתפטרותה של נציבת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין.

נציבת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין. צילום: Shutterstock

גם כלפינו לא חסכו בחברה את הביקורת והמנכ"ל או'לירי צוטט כשאמר ש"נמאס לו מהמצב הביטחוני הבעייתי במזרח התיכון", רגע לפני שביטל את הטיסות לישראל וממנה (נכון לעכשיו) עד סוף הקיץ. עוד לפני כן, איימה החברה במהלך המלחמה כי לא תשוב לטוס לישראל אם לא ייפתח טרמינל 1 - מה שקרה לבסוף.

אגב, לא מן הנמנע כי כעת עם הסרת אזהרות הטיסה לישראל על ידי האיחוד האירופי, תוקדם חזרתה של ריינאייר לישראל.

תנו להם אהבה

ולמרות הביקורת וההתנהלות השנויה במחלוקת, קשה להתווכח עם המספרים ועם התרבות שהחברה הביאה לעולם. ריינאייר שינתה את מפת התעופה האירופית ואת הרגלי הנסיעות, והפכה את הטיסה מחוויה יוקרתית לנחלת הכלל.

אי אפשר לקחת ממנה את ההישג האדיר של הנגשת הטיסות לרבים שלא היו מגיעים אחרת. כמו כן, כולנו חייבים לריינאייר את השיעור באריזת מזוודה קטנה, ויתור על מושב החלון, וכן - גם לחייך כשאנחנו מוסרים את פרטי כרטיס האשראי שלנו עבור טיסה בכמה עשרות דולרים, במקום מאות בחברות אחרות.

צילום: Ryanair