אם יוכח שג'רמן ווינגס התרשלה, היא צפויה להיתבע בסכומים בלתי מוגבלים
עו"ד ענת קאופמן טוענת כי משפחות הנספים זכאיות לפיצוי ראשוני עד סך של 171,000 יורו מבלי להוכיח שהחברה נהגה ברשלנות. כמו כן, ניתן לתבוע אף את רשות התעופה הגרמנית, שהתקינה נוהל בעייתי המאפשר הימצאותו של טייס אחד בקוקפיט
|| עו"ד ענת קאופמן, מומחית בתחום הנזיקין, אומרת כי לפי המצב המשפטי והחקיקה האירופאית, ככל הנראה, חברת התעופה הגרמנית מחויבת לשלם למשפחות קורבנות התאונה האווירית סך של כ-171 אלף יורו. זאת מבלי להזדקק להוכחת רשלנות מצידה של חברת לופטהנזה.
יחד עם זאת, עו"ד ענת קאופמן מציינת כי אם יוכח, שחברת הבת של לופטהנזה התרשלה, היא צפויה לתשלום פיצויים בסכומי כסף שאינם מוגבלים לכל ניזוק, בהתאם לגובה נזקיו.
עילת תביעת רשלנות יכולה לקום, על פניו, כנגד חברת התעופה ואף כנגד רשות התעופה.
עו"ד קאופמן מסבירה כי נגד חברת התעופה – ניתן להגיש תביעה בגין העסקה של הטייס ה"חולני". ניתן לטעון כי במאמצים סבירים ניתן היה לגלות מראש את מצבו הנפשי של הטייס ולמנוע ממנו מלהמשיך ולעסוק בעיסוקו, וזאת באמצעות בדיקות תקופתיות שיבוצעו ע"י רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכיוצא בזה. כמו גם, ע"י מבחני פוליגרף במסגרתם ישאל בין היתר האם ביקר אצל פסיכיאטר ובכלל לגבי מצבו הנפשי. כמו כן, פרסומים שונים בתקשורת מעלים עדויות על בעיות עיניים שמהם סבל והחשש שמא יאלץ להפסיק לטוס הגביר בעיות נפשיות שמהן סבל.
באשר לתביעת רשלנות של רשות התעופה הגרמנית - ניתן לתקוף בטענה לרשלנות בהתקנת הנהלים המחייבים את הטייסים בזמן הטיסה ועל שלא הגבילה אפשרות להימצאותו של טייס בודד בתא הטייס. כלומר, חברת התעופה פעלה לכאורה בהתאם לנוהל, אלא שנוהל זה בעייתי ולכן ניתן לתקוף את מי שהתקין אותו.
מעבר לתביעת רשלנות הנ"ל, ככל וקיימות פוליסות אישיות לנוסעים שניספו, כגון: פוליסות ביטוחי חיים וכדומה, יוכלו יורשי הנספים לתבוע פיצוי בגין פוליסות אלו.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}