בזכות הערבים: החברות האסייתיות מגלות את ישראל

נתיבי הטיסה מישראל לאסיה נמצאים בימים אלה בפריחה שלא זכורה מאז פתיחתם: אחרי הסנונית הראשונה בדמות חברת התעופה של דרום קוריאה, בספטמבר תנחת פה הינאן אירליינס, הסינית הראשונה בישראל, וכעת גם חברת התעופה מהונג קונג, אחת הטובות בעולם, בוחנת כניסה לנתב"ג. שנים שהישראלים מפנטזים על טיסות ישירות למזרח בחברות האסייתיות המצוינות, וכעת נראה שהחלום מתגשם.

נפילת הגוש המזרחי אפשרה בתחילת שנות ה-90 לראשונה להפעיל קווים ישירים מישראל למזרח הרחוק, אך עד לא מזמן רק אל-על ניצלה זאת, עם קווים לארבעה יעדים בלבד (בייג'ינג, הונג קונג, בנגקוק ומומבאי) המופעלים רובם במטוסי 767 קטנים יחסית ובתדירות נמוכה יחסית.

חברות התעופה האסייתיות, הנחשבות לטובות ביותר בעולם, הדירו את גלגליהן מישראל מאחר ולא היה להן שווה לסכן את השוק הערבי בשביל ישראל הקטנה, והישראלים בשביל לטוס למזרח או שילמו את המחירים הגבוהים של אל-על בטיסה ישירה, או טסו בקונקשנים מתישים דרך אירופה.

החברות מהמפרץ גנבו את הלקוחות הוותיקים.

מה הוביל לשינוי בסטגנציה הזאת? חברות התעופה מהמפרץ הפרסי גדלו בעשור האחרון על סטרואידים, הן נופחו בסיוע ממשלתי נדיב – מעבר לכל פרופורציה, ויחד עם המיקום הגיאוגרפי המצוין של דובאי, אבו דאבי וקטאר החברות לקחו חלק נכבד ביותר מהתנועה בין אירופה לאסיה, התנועה שפעם הייתה עמוד השדרה של החברות הגדולות משתי היבשות הללו.

אמירייטס, איתיהאד וקטאר אירוויז ממלאות עשרות מטוסים רחבים וחדשים בנמלי אירופה, גדולים וקטנים כאחד, ומציעים את התמורה הטובה ביותר למחיר (הנמוך) לנוסעים בין אירופה, אסיה ואוסטרליה; הן פשוט "שותות" את הקליינטים מהחברות הוותיקות. זה לא רק המחיר הנמוך: אם פעם החברות מאסיה קבעו את הסטנדרט העולמי לשירות לנוסע הטוב ביותר – היום החברות הערביות עושות זאת.

מנצלים את החרם הערבי על נתב"ג.

התופעה הזאת גורמת למלחמה משפטית (כושלת) של החברות באירופה ובצפון אמריקה בסבסוד החברות מהמפרץ, אך באסיה, שם אין ישות משפטית אחת בדמות האיחוד האירופי או ארה"ב, החברות נותרו להילחם לבד. סינגפור אירליינס, קאתאי פאסיפיק, צ'יינה סאות'רן, תאי אירוויז – כל החברות המפוארות הללו נאלצות להצטמצם בגלל הירידה בנתח השוק שלהן לטובת חברות הענק מהמפרץ.

איזה מזל שיש מדינה מוקצית אחת במזה"ת שלאזרחיה אסור לעלות על המטוסים מהמפרץ הפרסי. הקשיים של החברות האסייתיות הפכו את השוק הישראלי, 8.2 מיליון בני אדם שטסים לחו"ל לא מעט, לשוק שכבר אי אפשר לזלזל בו. הישראלים שגודשים את המזרח הרחוק הפכו משוק שולי ללקוחות מבוקשים, ובמציאות בה כל לקוח קובע כבר אין את הפריבילגיה לדלג עלינו.

אין מדובר בחיבת ציון שנחתה לפתע בדירקטוריונים של החברות מאסיה: זהו שיקול כלכלי גרידא. החברות הללו מנצלות את העובדה שנתב"ג הוא השדה הגדול היחיד באזור שהחברות הערביות לא מציפות במושבים זולים, בכל המחלקות, ולכן פתאום קווים לישראל נכנסו לאג'נדה של החברות עליהן פעם רק חלמנו. אני מאמין שבקרוב נראה עוד חברות מהמזרח הרחוק בארץ, התחרות תגדל, המחירים ירדו – ורק אנחנו נרוויח. ותודה לאמירייטס.